שנת 2025 תירשם בספרי ההיסטוריה של הכלכלה הישראלית כשנת מפנה, שבה הייצוא הביטחוני של מדינת ישראל חצה קווים דמיוניים וקבע רף חדש לחלוטין. על פי נתונים רשמיים שפרסם משרד הביטחון, היקף החוזים החדשים שנחתמו על ידי התעשיות הביטחוניות הישראליות ברחבי העולם זינק לשיא חסר תקדים של 19.2 מיליארד דולר, סכום השווה לערך למעלה מ-53 מיליארד שקלים. הנתון הדרמטי הזה אינו רק מספר מרשים על הנייר, אלא הוא משקף קפיצה פנומנלית של כ-30% בהשוואה לנתוני השנה הקודמת, ובכך משלים זינוק מטאורי של יותר מפי שניים בתוך חמש שנים, ופי ארבעה בתוך עשור בלבד. המספרים הללו מצביעים על כך שישראל אינה רק שחקנית בשוק הנשק והטכנולוגיה העולמי, אלא מעצמה מובילה שמכתיבה את הקצב.
כדי להבין את עומק ההישג, חשוב לנתח את המבנה של אותן עסקאות ענק. כחלק מאסטרטגיה מכוונת ורפורמה מקיפה שהוביל משרד הביטחון בשנים האחרונות, הושם דגש חזק על חיזוק הקשרים ברמת המדינה. ואכן, שנת 2025 התאפיינה בשיא גם בהיקף עסקאות ה-GTG (Government to Government), עסקאות הנחתמות ישירות בין ממשלת ישראל לממשלות זרות. עסקאות אלו הגיעו להיקף מרשים של כ-10 מיליארד דולר, נתון המהווה למעלה ממחצית מסך כל הייצוא הביטחוני באותה שנה. הדומיננטיות של העסקאות הממשלתיות מעידה על האמון האסטרטגי שמדינות העולם רוחשות לא רק לתעשייה הישראלית כיצרנית, אלא למדינת ישראל כשותפה ביטחונית אמינה וארוכת טווח. בנוסף, מעל למחצית מהעסקאות, כ-53% מהן, הוגדרו כ"מגה-עסקאות" אשר כל אחת מהן חוצה את רף ה-100 מיליון דולר, מה שמדגיש את סדר הגודל של הפרויקטים שישראל מובילה.
התפלגות תחומי הייצוא חושפת את מנועי הצמיחה הטכנולוגיים של התעשייה המקומית. כצפוי, ולנוכח האיומים הגלובליים, מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית המשיכו להוביל את טבלת המכירות בגאון, והיוו למעלה מרבע מכלל היקף העסקאות, עם נתח של 29%. עם זאת, ההפתעה הגדולה של השנה הגיעה מכיוון תחום התצפית והאופטרוניקה, שרשם זינוק מטאורי. בעוד שבשנה הקודמת תחום זה היווה רק 6% מכלל העסקאות, בשנת 2025 הוא קפץ דרמטית והגיע ל-22%. עלייה זו משקפת דרישה עולמית הולכת וגוברת למערכות מודיעין, שליטה ובקרה, זיהוי מתקדם ויכולות טכנולוגיות "רכות" המשלימות את כלי הנשק הקינטיים.
ההישג המסחרי הזה מקבל משמעות כפולה ומכופלת כאשר לוקחים בחשבון את התנאים והרקע שבו הוא הושג. מאז אירועי השבעה באוקטובר ובמהלך שנת 2025 כולה, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות פעלו תחת מתכונת חירום אינטנסיבית. המפעלים הישראליים נדרשו להגביר את קצב הייצור ולעבוד מסביב לשעון כדי לענות בראש ובראשונה על הצרכים המיידיים והקריטיים של צה"ל בזירות הלחימה השונות, תוך שהם ממשיכים, באותו זמן ממש, למלא את מחויבויותיהם כלפי עשרות לקוחות זרים ברחבי העולם. העובדה שהתעשייה הצליחה לספק את דרישות הצבא מבית ולשבור שיאי ייצוא מחוץ, מעידה על גמישות, חוסן תפעולי ויכולות ייצור יוצאות דופן.
הפרדוקס לכאורה – שנת מלחמה שהפכה לשנת שיא במכירות – מוסבר היטב על ידי ההקשר המבצעי. הניסיון המבצעי העצום שצברו הפיתוחים הישראליים בשדה הקרב האמיתי, יחד עם ההישגים חסרי התקדים של צה"ל, דוגמת אירועים מבצעיים בולטים כמו מבצע "עם כלביא" באיראן, שימשו כחלון הראווה הטוב והמשכנע ביותר עבור הטכנולוגיה המקומית. לקוחות זרים אינם רוכשים רק מפרטים טכניים או הבטחות על הנייר; הם רוכשים מערכות שהוכחו כעובדות ומשנות מציאות בתנאי לחימה קשים ומורכבים. ההבנה הזו, יחד עם התמורות הגיאופוליטיות וההתחמשות הגלובלית, במיוחד באירופה, יצרו סערה מושלמת של ביקושים למערכות התרעה, הגנה ותקיפה מתוצרת כחול-לבן.
במבט כלכלי רחב יותר, הזינוק בייצוא הביטחוני מהווה עוגן משמעותי עבור הכלכלה הישראלית כולה. מיליארדי הדולרים שזורמים לארץ מתרגמים למקומות עבודה איכותיים, להמשך השקעות במחקר ופיתוח, ולתמיכה בשרשרת אספקה רחבה של מאות חברות קטנות ובינוניות ברחבי ישראל. יתרה מכך, כאשר צבר ההזמנות של החברות ממשיך לגדול ולהבטיח הכנסות לשנים קדימה, הייצוא הביטחוני הופך לכלי מרכזי בהבטחת בניין הכוח של צה"ל, וזאת בעידן שבו תקציב המדינה מתמודד עם אתגרים חסרי תקדים. המהלך של משרד הביטחון, שכלל הרחבת שותפויות אסטרטגיות והקלות במדיניות הייצוא מבלי לוותר על הגנת סודות המדינה, הוכיח את עצמו כמנוע צמיחה אדיר. השאלה כעת אינה האם התעשייה הביטחונית תמשיך להוביל, אלא כיצד תשכיל למנף את השיא הנוכחי כדי לבסס את יתרונה היחסי בעולם טכנולוגי וביטחוני שמשתנה ללא הרף.
