המסחר בוול סטריט מתנהל בשעות אלו תחת השפעה של שני כוחות מרכזיים המושכים את השוק לכיוונים שונים, אך נראה כי ידם של האופטימיים על העליונה. בעוד מדד הדאו ג'ונס רושם ירידות קלות, הנאסד"ק וה-S&P 500 ממשיכים לטפס, כאשר האחרון נמצא במרחק נגיעה משיא כל הזמנים שנקבע בסוף חודש ינואר. הסנטימנט השולט כרגע בשווקים מוגדר כ-"Risk-on", מצב שבו משקיעים מוכנים לקחת סיכונים גדולים יותר מתוך הערכה כי תרחישי הקיצון הגיאופוליטיים מתחילים להתפוגג. מנוע הצמיחה המרכזי של הימים האחרונים הוא הציפייה הגוברת להסכם הפסקת אש קבוע בין ארצות הברית לאיראן, מה שעשוי להביא לסיומה של המלחמה שפרצה בסוף פברואר וזעזעה את שוקי האנרגיה העולמיים.
הנשיא דונלד טראמפ הזין את האופטימיות הזו בסדרת הצהרות שסיפק לכלי התקשורת, בהן טען כי המלחמה קרובה לסיומה וכי איראן הוכרעה מבחינה צבאית. על פי הדיווחים, המגעים שהחלו בפקיסטן צפויים להתחדש בימים הקרובים, כאשר המתווכים מנסים לגשר על פערים משמעותיים בנושאי תוכנית הגרעין האיראנית והשליטה במצר הורמוז. למרות הטון המפויס של הבית הלבן, המתיחות בשטח עדיין מורגשת היטב. צבא ארצות הברית ממשיך לאכוף מצור ימי הדוק על איראן, פעולה שנועדה להפעיל לחץ מקסימלי לקראת חתימה על הסכם, בעוד טהרן מאיימת כי לא תאפשר תנועת סחורות במפרץ הפרסי כל עוד המצור נמשך. בתוך כך, השווקים עוקבים בדריכות אחר השיחות המקבילות בין ישראל ללבנון, מתוך הבנה שהסלמה בגזרה הצפונית עלולה לטרוף את הקלפים ולבטל את הישגי הפסקת האש הנוכחית.
בשוק הסחורות, מחיר הנפט מסוג ברנט שומר על יציבות סביב רמה של 95 דולר לחבית. מדובר במחיר גבוה משמעותית מהרמות שלפני פרוץ העימות, אך נמוך מהשיאים שנרשמו בשיא הקרבות. היציבות היחסית של הכלכלה האמריקאית מול הלם האנרגיה הזה מפתיעה אנליסטים רבים. בניגוד למשברים קודמים, ארצות הברית נהנית כיום ממעמד של יצואנית אנרגיה נטו, מה שמרכך את הפגיעה בתוצר. בנוסף, החזרי מס הנובעים מחוקי התקציב של ממשל טראמפ צפויים להגיע לכיסיהם של הצרכנים בהמשך השנה ולקזז את העלייה בהוצאות הדלק והחימום. "אפקט העושר" הנוצר מההתאוששות המהירה של הבורסה תורם אף הוא להמשך הצריכה הפרטית, במיוחד בקרב השכבות המבוססות, ובכך מונע גלישה למיתון עמוק.
לצד הזירה המדינית, עונת הדוחות לרבעון הראשון של 2026 מספקת רוח גבית משמעותית. הבנקים הגדולים, ובראשם בנק אוף אמריקה ומורגן סטנלי, עקפו את תחזיות האנליסטים והציגו רווחים מרשימים. באופן פרדוקסלי, התנודתיות הגבוהה שגרמה המלחמה שירתה את חטיבות המסחר של הבנקים, שנהנו מזינוק בהכנסות כתוצאה מפעילות מוגברת של משקיעים המנסים להתאים את תיקיהם למציאות המשתנה. מנכ"ל בנק אוף אמריקה, בריאן מויניהן, ציין כי הצרכן האמריקאי מפגין חוסן מרשים למרות אי-הוודאות, אם כי הוא סייג את דבריו בצורך להישאר עירניים מול מערך סיכונים מורכב שעדיין קיים בשטח.
במגזר הטכנולוגיה, הנאסד"ק נהנה מרצף עליות ארוך, הממושך ביותר מאז שנת 2021. העלייה בשיעור של כ-14% בעשרת ימי המסחר האחרונים משקפת את האמונה כי חברות הטכנולוגיה הגדולות ימשיכו להוביל את השוק גם בעידן של ריבית גבוהה ומתחים ביטחוניים. עם זאת, לא הכל ורוד בסקטור; חברת סנאפ הכריזה על פיטורי ענק של כ-1,000 עובדים במטרה לייעל את מבנה העלויות שלה. השוק הגיב בחיוב למהלך ושלח את המניה לזינוק, אך בקרב חלק מהאנליסטים עולה החשש כי מדובר בסנונית ראשונה לגל פיטורים נוסף בתעשייה, שבו כלי בינה מלאכותית מתחילים להחליף כוח אדם בתפקידים מסורתיים.
מתחת לפני השטח, מתנהל מאבק כוחות פוליטי-כלכלי שעלול להעיב על היציבות בהמשך. הנשיא טראמפ הבהיר כי בכוונתו לפטר את יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, אם זה לא יפרוש עם סיום כהונתו בחודש מאי. המתיחות בין הבית הלבן לבנק המרכזי הגיעה לשיא חדש על רקע חקירה פלילית של משרד המשפטים נגד פאוול בנוגע לעלויות השיפוץ של בניין הפדרל ריזרב. חוסר הוודאות לגבי זהות היו"ר הבא והעצמאות של הבנק המרכזי מעוררים חשש בקרב משקיעים שמרנים, במיוחד לאור העובדה שמועמדו של טראמפ, קווין וורש, טרם עבר את הליך האישור בסנאט.
במבט קדימה, האתגר הגדול של הכלכלה העולמית יהיה שיקום התשתיות שנפגעו במפרץ. דוח של חברת הייעוץ רייסטד אנרג'י מעריך כי עלויות התיקונים של מתקני הנפט והגז עלולות להגיע ל-58 מיליארד דולר. לא מדובר רק בבעיה של כסף, אלא במחסור עולמי בציוד ובכוח אדם מיומן שיוסט מפרויקטים חדשים לטובת שיקום הנזקים. הסטה זו של משאבים צפויה לעכב את הגדלת כושר הייצור העולמי בשנים הקרובות ולהשאיר את מחירי האנרגיה ברמה גבוהה יחסית, מה שימשיך להזין את הלחצים האינפלציוניים גם לאחר שהתותחים יידמו. לפיכך, וול סטריט נמצאת כרגע בנקודת איזון עדינה: חוגגת את הציפייה לשלום, אך נערכת למחיר הכלכלי הכבד שהמלחמה הותירה אחריה.
