הנתונים המאקרו-כלכליים של חודש מרץ 2026 מצביעים על תפנית חיובית ומפתיעה בדינמיקה של תקציב המדינה, כאשר הגירעון השנתי המצטבר ירד לרמה של 4.2% מהתוצר, המקבילים לכ-89.5 מיליארד שקל. מדובר בירידה משמעותית של חצי אחוז לעומת הרמה שנרשמה רק חודש קודם לכן, שיפור שנובע משילוב של "אפקט הבסיס" – יציאת נתוני מרץ אשתקד שהיה חלש במיוחד מהחישוב השנתי – לצד זינוק חסר תקדים בהכנסות ממסים. עבור הסוחרים והכלכלנים העוקבים אחר דירוג האשראי ויציבות המשק, הנתון הזה מהווה עדות ליכולת ההתאוששות של קופת המדינה, גם אם היא נשענת בחלקה על אירועים חד-פעמיים.

לב הסיפור של חודש מרץ טמון בזינוק של 24% בהכנסות המדינה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שהסתכמו ב-55.1 מיליארד שקל. הדרמה האמיתית מסתתרת מאחורי סכום של כ-8.7 מיליארד שקל שהגיע משתי חברות בלבד, ששילמו מסים חד-פעמיים בהיקפים חריגים. אף שברשות המסים שומרים על עמימות בנושא, ההערכות בשוק מפנות אצבע ברורה לעסקאות ענק ומכירות של חברות במגזר ההייטק הישראלי. זריקת המזומנים הזו לא רק שיפרה את המאזן החודשי, אלא העבירה את הממשלה למצב של עודף תקציבי מצטבר של כ-12.9 מיליארד שקל בסיכום הרבעון הראשון של השנה, נתון שמרכך את הלחץ על שוק האג"ח הממשלתי.

עם זאת, חשוב לבחון את צד ההוצאות כדי לקבל תמונה מלאה על המשמעת הפיסקאלית. חודש מרץ היה החודש הראשון שבו הממשלה פעלה תחת תקציב מאושר, מה שהוביל באופן טבעי לעלייה בקצב ההוצאות שעמדו על כ-56.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה הוציאה הממשלה כ-150 מיליארד שקל, גידול של 4% לעומת הרבעון הראשון של השנה שעברה. נקודה שראויה לתשומת לב מצד האנליסטים היא העובדה שדו"ח החשב הכללי הנוכחי בחר שלא להפריד בין הוצאות הלחימה להוצאות השוטפות, וכן לא כלל את ההוצאות המבוצעות דרך קרן הפיצויים של מס רכוש, מה שמחייב קריאה ביקורתית של הנתונים הגולמיים.

כדי להבין אם מדובר במזל רגעי או במגמה יציבה, יש לנטרל את רעשי הרקע של האקזיטים הגדולים. כאשר בוחנים את נתוני רשות המסים במונחים של שיעור שינוי ריאלי – נתון המנכה אינפלציה, שינויי חקיקה ותשלומי מס חריגים – מתגלה תמונה מעודדת עוד יותר. בנטרול כל אלו, ההכנסות ממסים רשמו עלייה ריאלית של 5.8% במרץ, ובסיכום רבעוני מדובר בעלייה חזקה של 7.3%. הנתון הזה מלמד על פעילות כלכלית ענפה ועל התחזקות בביקושים ובצריכה, המהווים את מנוע הצמיחה האמיתי של המשק מעבר לעסקאות הייטק נקודתיות.

גם בזירת הנדל"ן נרשמו שינויים טכניים שמשפיעים על השורה התחתונה. החל משנת 2026 חל שינוי בחלוקת מסי הרכישה, כאשר הרוב המכריע שלהם מופנה כעת ישירות לקופת המדינה במקום לקרן מס רכוש כפי שהיה בעבר. לצד זאת, יש לזכור כי המלחמה עדיין נותנת את אותותיה בדמות דחיות מסים מסוימות שמעיבות על פוטנציאל ההכנסות המלא. למרות המורכבות הזו, התוצאה הסופית של הרבעון הראשון של 2026 היא חיובית באופן מובהק. הירידה החדה בגירעון מעניקה למשרד האוצר מרווח נשימה משמעותי להמשך השנה, ומאותתת לשווקים הפיננסיים כי למרות אתגרי התקופה, הבסיס הכלכלי של ישראל מפגין חסינות מרשימה.