נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ 2026 שפורסמו הערב מציירים תמונה מפתיעה של חוסן כלכלי בלב אחת התקופות המאתגרות ביותר שידע המשק הישראלי. המדד רשם עלייה חודשית של 0.4 אחוזים, נתון הנמוך מהתחזיות המוקדמות של האנליסטים שצפו עלייה חדה יותר. בזכות העובדה שהעלייה הנוכחית הייתה מתונה מזו שנרשמה במרץ אשתקד, קצב האינפלציה השנתי בישראל רשם ירידה משמעותית והתייצב על 1.9 אחוזים. מדובר בנתון מרשים במיוחד לאור העובדה שהוא משקף את החודש המלא הראשון של הלחימה במלחמת "שאגת הארי" והעימות הישיר מול איראן, תקופה שבה החששות מפני התפרצות אינפלציונית עקב שיבושי אספקה היו בשיאם.
הגורמים המרכזיים שדחפו את המדד מעלה בחודש מרץ היו שילוב של השפעות המלחמה יחד עם עונתיות מובהקת. סעיף הירקות הטריים רשם זינוק חד של 5.2 אחוזים, ביטוי לקשיים התפעוליים בחקלאות הישראלית תחת אש ולביקושים הגבוהים לקראת חג הפסח. באופן חריג לעונה, גם סעיף ההלבשה רשם עלייה של 3 אחוזים, מה שעשוי להעיד על שינויים בהרגלי הצריכה או על עלויות ייבוא שהתייקרו. גם סעיפי הדיור (שירותי דיור בבעלות דייריהם) והתחבורה רשמו עליות של 0.5 ו-0.4 אחוזים בהתאמה, כאשר האחרון מושפע ישירות מהתייקרות הטיסות והשינויים במפת התעופה המקומית. מנגד, ירידות מחירים נרשמו בסעיפי הריהוט והציוד לבית, מה שסייע לרסן את המדד הכללי ולשמור אותו בתוך יעד היציבות של בנק ישראל.
זירה לא פחות מרתקת היא שוק הנדל"ן, שבו נרשמת כעת בלימה יחסית לצד פערים גיאוגרפיים משמעותיים. מדד מחירי הדירות, המתייחס לעסקאות שבוצעו בינואר-פברואר 2026, הראה ירידה קלה של 0.1 אחוז לעומת התקופה הקודמת, ובמבט שנתי מחירי הדירות בישראל נמוכים כיום ב-1.7 אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, התמונה אינה אחידה; בעוד שבמחוזות תל אביב וירושלים נרשמו ירידות חודשיות של 0.7 אחוזים, מחוז הצפון רשם עלייה של 0.9 אחוז ומחוז המרכז עלה ב-0.5 אחוז. נראה כי הביקוש לדירות בטוחות וממוגנות ממשיך להוות גורם מכריע בשוק, כאשר מחירי הדירות החדשות (בניכוי פרויקטים ממשלתיים) רשמו ירידה חודשית של 0.3 אחוזים, נתון המעיד על הלחץ שבו נמצאים הקבלנים המנסים למשוך קונים בתקופה של חוסר ודאות ביטחוני.
המציאות הכלכלית המשתקפת במדד הנוכחי מקבלת משנה תוקף לאור נתוני הגירעון הממשלתי, שהתכווץ באופן מפתיע לרמה של 4.2 אחוזים מהתוצר. הירידה הזו לא נבעה מצמצום הוצאות המלחמה, שדווקא האמירו בכמעט 20 אחוזים, אלא מהכנסה חד-פעמית חריגה של כ-8.7 מיליארד שקל ממסים, ככל הנראה כתוצאה מעסקת הענק שבה גוגל רכשה את חברת וויז הישראלית. האקזיט המרשים הזה העניק לקופת המדינה "כרית ביטחון" קריטית בדיוק ברגע שבו פרמיית הסיכון של ישראל בשווקים העולמיים עמדה למבחן, והוא מאפשר לממשלה מרחב תמרון גדול יותר בניהול תקציב הביטחון המנופח מבלי להכביד מיד במיסים נוספים על הציבור.
עבור בנק ישראל, המדד הנוכחי מהווה בשורה חיובית אך מורכבת. מצד אחד, אינפלציה של 1.9 אחוזים נמצאת בדיוק במקום שבו הבנק המרכזי רוצה לראות אותה, מה שבתנאים רגילים היה עשוי לסלול את הדרך להורדת ריבית נוספת כדי להקל על המשק. מצד שני, המציאות הגלובלית פועלת בכיוון הפוך; בארה"ב האינפלציה נותרה גבוהה מהצפוי, מה שמונע מהפד האמריקאי להוריד ריבית ומחזק את הדולר בעולם. פתיחת פער ריביות גדול מדי לטובת הדולר עלולה להוביל לפיחות בשקל, מה שיקפיץ את מחירי המוצרים המיובאים ויבטל את ההישג של מדד מרץ. לכן, ההערכה היא שבנק ישראל יעדיף להמתין ולשמור על הריבית ברמתה הנוכחית כדי להבטיח את יציבות המטבע.
במבט קדימה אל עבר מדד אפריל, האתגרים נותרים משמעותיים. הזינוק במחירי הדלק והאנרגיה בתחילת החודש, שטרם קיבל ביטוי מלא בנתונים הנוכחיים, לצד העלייה הצפויה בעלויות ההובלה הימית עקב המתיחות הביטחונית, עשויים להוביל למדד גבוה יותר בחודש הבא. המשק הישראלי אמנם נהנה כעת מ"רוח גבית" זמנית של הכנסות מהייטק ואינפלציה מרוסנת, אך המשך המערכה הצבאית והצורך במימון הגירעון מחייבים ניהול השקעות זהיר ומחושב. ב-WeInvest נמשיך לעקוב אחר התפתחות מחירי האנרגיה והדיור, המהווים כיום את המצפן המרכזי לניווט הפיננסי בתוך המציאות המשתנה שבה הסטטיסטיקה והביטחון כרוכים זה בזה.
