שבוע המסחר בוול סטריט נפתח במגמה מעורבת, כאשר הסנטימנט הכללי בשווקים סופג מהלומה כפולה מצד סקטור הטכנולוגיה ומצד הסלמה דרמטית במלחמת הסחר בין ארצות הברית לקנדה. המסכים משקפים היטב את העצבנות של המשקיעים ואת החששות הכבדים. מדד הנסד"ק 100, עתיר חברות הטכנולוגיה, מציג ירידה של 0.74% לרמה של 29,090.59 נקודות. מדד ה-S&P 500 רושם גם הוא ירידה קלה של 0.19% ועומד על 7,659.77 נקודות. מנגד, מדד הדאו ג'ונס מצליח לשמור על צבע ירוק עם עלייה של 0.22% לרמה של 53,394.46 נקודות. מדד הפחד, ה-VIX, מזנק ב-3.37% לרמה של 15.64 נקודות, נתון הממחיש את חזרתה של התנודתיות לשווקים לקראת סוף הקיץ. במקביל, שוק הסחורות והקריפטו מגיב גם הוא למצב המאקרו-כלכלי המורכב, כאשר הנפט מסוג ברנט צולל ב-2.58% למחיר של 90.28 דולר לחבית, בעוד שהביטקוין מנצל את המומנטום, מזנק ב-2.43% ונסחר סביב 79,069.6 דולר.

התנודות הללו מתרחשות על רקע שבוע קריטי במיוחד לכלכלה הגלובלית, שבו חלק ניכר מתשומת הלב מופנה דווקא לשוק איגרות החוב. רק בשבוע שעבר היינו עדים להתערבות חריגה ונדירה של משרד האוצר האמריקאי, שנועדה לבלום גל מכירות מאסיבי ומסוכן בשוק האג"ח. התערבות זו הצליחה להרגיע מעט את השווקים נכון לעכשיו, וכעת התשואות על אג"ח ממשלתיות לעשר שנים רושמות ירידה של 0.97% לרמה של 4.692%. עם זאת, המהלך הזה שם את יו"ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, בעמדה מאתגרת ביותר לקראת נאומו המרכזי בכנס הכלכלי השנתי בג'קסון הול שיתקיים ביום שישי הקרוב. המשקיעים צמאים להבהרות בנוגע לתוואי הריבית העתידי, במיוחד לאור העובדה שוורש ידוע כמי שמעדיף למעט בתקשורת פומבית. חוסר הוודאות הזה מתווסף לנתוני האינפלציה הקריטיים שאמורים להתפרסם ביום רביעי, ויוצרים סיר לחץ עבור קובעי המדיניות. מומחי השקעות רבים בשוק מציינים כי חודש ספטמבר נחשב מבחינה היסטורית לחודש החלש והמאתגר ביותר בלוח השנה עבור שוק המניות. השנה, הסיכונים נראים מוחשיים מתמיד, לאור תמחורי מניות גבוהים ומתוחים, ריביות מטפסות, עונת בחירות סוערת ומקוטבת, והמשך המתיחות הגיאופוליטית מול איראן שמרחפת מעל השווקים כמו עננה שחורה.

בתוך כך, סקטור הטכנולוגיה, שהיה הקטר הבלתי מעורער של השווקים בשנה החולפת, מראה סימני עייפות מדאיגים למדי. מניות של חברות הקשורות לתעשיית הזיכרון והשבבים, שהיו הנהנות העיקריות מטירוף הבינה המלאכותית, מובילות הפעם את ירידות השערים. חברות ענק כמו מיקרון טכנולוגי, ווסטרן דיגיטל, סיגייט וסנדיסק סופגות מכות קשות, ומושכות את מדד השבבים של פילדלפיה לירידה חדה של 2.8%. החולשה הזו אינה מקרית והיא נובעת מדיווחים מטרידים שעלו במהלך סוף השבוע, לפיהם ממשל טראמפ שוקל שינוי מדיניות דרמטי. על פי הדיווחים, הממשל עשוי לאפשר לענקית הטכנולוגיה אפל לרכוש רכיבי זיכרון מסוג DRAM מיצרנית סינית בשם CXMT, וכן שבבי הבזק מסוג NAND מיצרנית בשם YMTC. צעד כזה, אם יאושר, יהווה איום תחרותי ישיר ומשמעותי על ספקיות הזיכרון האמריקאיות, שעד כה נהנו מהגנה מסוימת בשל מלחמת הסחר הטכנולוגית מול סין. אווירת הנכאים בסקטור החריפה אף יותר בעקבות הודעתה של סמסונג אלקטרוניקס, שחשפה כי תוכנית החזרת הערך לבעלי המניות שלה לשנת 2026 תעמוד על סכום שנע בין 90 טריליון ל-110 טריליון וון קוריאני, סכום שמתורגם לכ-65 עד 79 מיליארד דולר. למרות שמדובר בסכום עתק במונחים מוחלטים, הוא החטיא משמעותית את הציפיות הגבוהות של המשקיעים, מה שהוביל לצלילה של כמעט 9% במניית החברה הנסחרת בקוריאה, צלילה שמשכה אחריה למטה את כל מדד הקוספי המקומי.

התנודתיות העזה הזו היא המשך ישיר לרכבת ההרים שעובר סקטור הבינה המלאכותית מתחילת השנה. ראלי מטורף וחסר מעצורים שנרשם בחודשים אפריל, מאי ויוני עזר לוול סטריט להתנער מהחששות סביב העימות במזרח התיכון ולטפס לרמות שיא חדשות. ואולם, לאחרונה החששות בנוגע להחזר על ההשקעה בפרויקטים של בינה מלאכותית החלו לצוף על פני השטח ולגבות מחיר. חברות טכנולוגיה ענקיות שופכות עשרות מיליארדי דולרים על תשתיות מורכבות, אך השוק מתחיל לשאול מתי ואיך ההשקעות האדירות הללו יתורגמו לרווחים ממשיים ולצמיחה בהכנסות. הספקות הללו עצרו את רצף העליות החודשי המרשים, והובילו את מדד השבבים להתרסקות כואבת של יותר מ-20% בחודש יולי האחרון. על רקע זה, פרסום הדוחות הרבעוניים של חברת אנבידיה השבוע ביום רביעי מקבל חשיבות עליונה, הרבה מעבר לגבולות החברה עצמה. אנבידיה הפכה לילדת הפלא ולברומטר הרשמי של מהפכת הבינה המלאכותית כולה. ביצועיה הפיננסיים ייבחנו תחת זכוכית מגדלת קפדנית כדי להבין האם הביקוש העסקי לחומרת בינה מלאכותית אכן מצדיק את ההוצאות ההיסטוריות על הטכנולוגיה. כאשר פרמיות הסיכון במניות מכווצות סמוך לשפל של כמה עשורים, חדרי המסחר בארצות הברית מזהירים כי כל האטה קלה בהכנסות ממרכזי נתונים, או תחזית פושרת מהצפוי להמשך השנה, עלולות לשלוח גלי הדף אלימים בכל רחבי סקטור הטכנולוגיה ולהפעיל תגובת שרשרת של חיסול פוזיציות.

הרחק מסקטור הטכנולוגיה וממסכי הקוד, השווקים נאלצים לעכל חזית חדשה וישנה של מלחמת סחר, הפעם מול השכנה מצפון, קנדה. הדיונים הקדחתניים בין שתי מדינות צפון אמריקה, שנועדו להגיע להסכם מסחרי חדש ולישר את ההדורים, קרסו לחלוטין וללא הסכמות במהלך סוף השבוע. בעקבות הקריסה המהדהדת, נכנסו לתוקף ביום שבת מכסים חדשים ודרקוניים בשיעור של 50% על ייבוא סחורות מקנדה בהיקף כספי של 20 מיליארד דולר. נציבות הסחר של ארצות הברית פרסמה הודעה תקיפה ויוצאת דופן לפיה למרות ההצעה האמריקאית המקורית להעניק לקנדה את התנאים הטובים ביותר מבין כל היצואניות לשוק האמריקאי, קנדה בחרה ברגע האחרון להציג דרישות חדשות ולסגת מהתחייבויות קודמות, צעדים שלטענת האמריקאים הפרו לחלוטין את האיזון העדין שהושג בימי המשא ומתן האחרונים. בנוסף לכך, האמריקאים מאשימים את קנדה בכך שהיא ממשיכה בעקשנות להטיל איסורים גורפים וממושכים על סחורות ושירותים אמריקאיים מסוימים. התגובה הקנדית הזועמת לא איחרה לבוא. הממשלה באוטווה הבטיחה להטיל מכסי תגמול כואבים שייכנסו לתוקף כבר ב-8 בספטמבר. ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, יצא בהצהרה תקיפה והבהיר כי ארצו אינה יכולה בשום אופן לקבל את ההצעה האמריקאית כפי שהיא מנוסחת, ולא תסכים להתקפל בפני הדרישות שהוצבו בפניה. קרני הדגיש כי קנדה תשיב באותה מטבע ותשווה את המכסים האמריקאיים דולר מול דולר במטרה חסרת פשרות להגן על העובדים, החקלאים והעסקים המקומיים.

המשבר הכלכלי והדיפלומטי הזה אינו עניין של מה בכך כלל וכלל, שכן הנתונים הרשמיים של לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית מראים שקנדה הייתה שותפת הסחר השנייה בגודלה של וושינגטון רק בחודש יוני האחרון, והיוותה נתח עצום של 12.9% מסך הסחר הכולל של המדינה. הנשיא דונלד טראמפ בחר להחריף את הרטוריקה נגד קנדה בצורה חסרת תקדים, וטען בבוטות כי קנדה מנצלת את ארצות הברית בשיטתיות כבר שנים ארוכות, תוך שהיא יוצרת על חשבונה גירעון סחר אדיר ומכביד של 60 מיליארד דולר בתהליך. בהודעה ישירה שפרסם ברשת החברתית שלו, הוא הציב אולטימטום ברור ואיים כי בראשון בינואר 2027, המכסים על כל המכוניות, המשאיות, חלקי הרכב והפלדה יעלו באופן גורף ל-50%. המסר של הנשיא לחברות התעשייה היה חד משמעי, כאשר קרא להן לייצר בתוך ארצות הברית כדי ליהנות מאפס מכסים, והצהיר כי קנדה לא תזכה יותר לעולם ליחס מועדף של מדינה אמריקאית, תוך שהוא מגדיר אותה כאחת האומות שהכי קשה ומתסכל להתנהל מולן בעולם בנושאי סחר. למרות סערת הרוחות התקשורתית וההצהרות הלוחמניות משני צידי הגבול, הדולר הקנדי הגיב במסחר באיפוק יחסי ואף רשם עלייה של 0.5%, מה שמעיד אולי על תקווה זהירה של המשקיעים ששתי המדינות ימצאו בסופו של דבר את הדרך להרגיע את הרוחות ולחזור לשולחן המשא ומתן לפני שהנזק הכלכלי יצא מכלל שליטה ויפגע בצמיחה של שתיהן.