ההעברה ההיסטורית של שרביט הניהול בחברת ההחזקות המפורסמת בעולם מעוררת עניין רב בקרב משקיעים. לאחר שישה עשורים של הנהגה חסרת תקדים, וורן באפט סיים את כהונתו כמנכ"ל ברקשייר האת'וויי בסוף שנת 2025, והותיר אחריו מורשת אגדית. בתחילת 2026, נכנס לתפקיד גרג אייבל, שניצב בפני האתגר של ניהול קונגלומרט ששוויו עולה על טריליון דולר. הקונגלומרט כולל חברות בנות רבות, תיק מניות בשווי של כשלוש מאות וחמישים מיליארד דולר, וקופת מזומנים חסרת תקדים. עם כניסתו לתפקיד, ציפו כולם לראות כיצד ינווט המנכ"ל החדש את הספינה הענקית. נראה כי אייבל בחר להמשיך בדרך שהתווה קודמו, עם דגש מיוחד על המניה שבאפט אהב יותר מכל.
כדי להבין לעומק את הישגיה של ברקשייר האת'וויי, יש לחזור לשנת 1965, אז רכש באפט את השליטה בחברה שהייתה באותה עת חברת טקסטיל כושלת. תוך זמן קצר הוא הבין שעסקי הליבה אינם בני קיימא. במקום לנסות להציל תעשייה דועכת, הוא הפך את ברקשייר לכלי החזקות שדרכו ניהל את השקעותיו. מאז, החברה רכשה החזקות בחברות מגוונות, תוך התמקדות באלו שהציגו צמיחה יציבה וצוותי הנהלה חזקים. פילוסופיית ההשקעות של באפט התגבשה סביב העדפה לחברות שמחזירות באופן עקבי הון לבעלי המניות. ההחזר מתבצע באמצעות חלוקת דיבידנדים או על ידי רכישה עצמית של מניות. מהלכים אלו אפשרו לברקשייר להגדיל את התשואות שלה בקצב מהיר באמצעות אפקט הריבית דריבית.
דוגמה מובהקת להצלחת האסטרטגיה הזו היא ההשקעה בחברת קוקה קולה. בין השנים 1988 ל-1994, רכש באפט כארבע מאות מיליון מניות תמורת 1.3 מיליארד דולר. המדהים הוא שברקשייר עדיין מחזיקה בכל המניות הללו גם היום. השווי שלהן זינק עם השנים וכעת הן שוות כ-34 מיליארד דולר. מעבר לעליית הערך העצומה, ההחזקה הזו צפויה לשלם לברקשייר דיבידנדים בסכום של 848 מיליון דולר במהלך 2026 בלבד. חברת אמריקן אקספרס מהווה דוגמה נוספת למעצמת דיבידנדים שברקשייר מחזיקה בה כבר עשרות שנים ומניבה לה תזרים מזומנים מרשים.
לצד ההשקעות המסורתיות הללו, בולטת ההשקעה בחברת אפל. בין השנים 2016 ל-2023, השקיע באפט 38 מיליארד דולר ביצרנית האייפון. לקראת שנת 2024, הפוזיציה הייתה שווה מעל 170 מיליארד דולר, והיוותה כמחצית מהשווי של כל תיק המניות הסחירות. עם זאת, כדי לממש רווחים ולהפחית סיכון הכרוך בריכוזיות יתר, ברקשייר החליטה למכור כ-75% מההחזקה שלה באפל עד סוף שנת 2025. מהלך זה הכניס לחברה הון אדיר והמחיש את הגמישות שמאפיינת את ניהול ההשקעות שלה.
בנוסף להשקעות בחברות ציבוריות, באפט נהג לרכוש חברות שלמות שברקשייר מנהלת באופן פרטי ושוטף. לאורך השנים, הוא קנה חברות ביטוח רבות, חברות לוגיסטיקה, חברות אנרגיה ומותגי צריכה שונים. חברות אלו ממשיכות לספק לחברת האם תזרים מזומנים משמעותי בכל רבעון, אשר מממן את ההשקעות החדשות. השילוב בין תיק מניות ציבורי לחברות פרטיות בבעלות מלאה המייצרות מזומנים ללא הפסקה, יצר מנוע צמיחה חזק שפועל בסינרגיה מושלמת.
התוצאות של ניהול ההשקעות המוקפד ניכרות בתשואות לבעלי המניות. במהלך 60 שנות כהונתו של באפט, מניית ברקשייר הניבה תשואה שנתית מורכבת של 19.7%. מדובר בנתון שמרסק את ביצועי מדד ה-S&P 500, שטיפס רק ב-10.5% בשנה בממוצע במהלך אותה תקופה. כדי להבין את משמעות הפער לאורך זמן, השקעה של 1,000 דולר במניית ברקשייר בשנת 1965 הייתה צומחת לסכום דמיוני של 48.5 מיליון דולר עד סוף שנת 2025. לשם השוואה, אותה השקעה במדד ה-S&P 500 הייתה מגיעה לשווי של קצת פחות מ-400 אלף דולר בלבד.
למרות ההשקעה המסיבית באפל, ישנה השקעה אחרת וגדולה הרבה יותר שלא תמיד זוכה לתשומת לב ציבורית. בין השנים 2018 ל-2024, באפט הזרים 77.8 מיליארד דולר לתוך מניה אחת ספציפית שלא תראו בתיק ההשקעות הגלוי של החברה, מכיוון שמדובר במניית ברקשייר האת'וויי עצמה. לקראת סוף כהונתו, ברקשייר הפכה לגוף כל כך גדול, שהיה קשה למצוא השקעות חיצוניות שיוכלו לייצר צמיחה משמעותית מספיק כדי להשפיע על השורה התחתונה. עסקאות קטנות פשוט לא הזיזו את המחט.
בשל הקושי למצוא עסקאות אטרקטיביות, באפט מצא דרך להחזיר חלק ניכר מהמזומנים לבעלי המניות באמצעות רכישה עצמית. הוא אישר לברקשייר לרכוש את המניות של עצמה מהציבור. מהלך זה הקטין את כמות המניות הזמינות למסחר. כתוצאה מהקטנת ההיצע, כל משקיע ששמר על מניותיו קיבל למעשה נתח גדול יותר מהחברה ומהרווחים העתידיים שלה, מבלי לבצע השקעה נוספת. יתרה מכך, רכישות עצמיות מעניקות לבעלי המניות גמישות על התזמון שבו הם מממשים את הרווחים שלהם לצורכי מס. תשלומי דיבידנד ממוסים באופן מיידי, ואילו ברכישה עצמית המשקיע משלם מס רק כשהוא מוכר את המניה.
לאחר אישור רכישות עצמיות מסיביות על פני מספר שנים, באפט לא אישר שום רכישה עצמית במהלך שנתו האחרונה כמנכ"ל ב-2025. ההערכה בשווקים היא שהוא בחר לעשות זאת מתוך רצון להשאיר למחליפו קופה תפוחה ככל האפשר. השארת המזומנים נועדה לאפשר לאייבל לנווט את ברקשייר אל תוך העידן החדש עם מקסימום גמישות, יכולת תמרון ואפשרויות פעולה מהירות למקרה שייווצרו הזדמנויות השקעה בשוק.
אייבל לא בזבז זמן, וכבר עם כניסתו לתפקיד התחיל להפעיל את הכסף. מאז מינויו כמנכ"ל, הוא השקיע מעל 20 מיליארד דולר בחברת אלפאבית, המוכרת כחברת האם של גוגל [cite: 1.1.1]. בנוסף לכך, הוא מיהר להפעיל מחדש את מנגנון הרכישה העצמית באופן מיידי. במהלך הרבעון הראשון של שנת 2026, אייבל אישר רכישות עצמיות בשווי של 235 מיליון דולר, וברבעון השני הוא העלה את הרף באופן דרמטי והזרים 4.2 מיליארד דולר לרכישת מניות ברקשייר.
על פי חוקי החברה, ברקשייר רשאית להמשיך ולרכוש את מניותיה על פי שיקול דעת ההנהלה, כל עוד יתרת המזומנים נותרת מעל רף מינימלי של 30 מיליארד דולר. בהתחשב בעובדה שהקונגלומרט העצום יושב כיום על ערימות מזומנים פנויים בהיקף מדהים של 365 מיליארד דולר, נראה כי ישנו מרחב תמרון כמעט בלתי מוגבל להמשך הרכישות. ההחלטה המהירה של אייבל להשקיע ברבעון השני מיליארדי דולרים במניה האהובה ביותר על באפט, מעבירה מסר ברור על המשכיות וביטחון בדרכה של החברה, וסביר להניח שהוא ימשיך להשתמש בכלי זה בעתיד.
