השוק הפיננסי בישראל עומד בפני תמורה משמעותית עם קידומו של תזכיר חוק חדש המבקש להסדיר, לראשונה בישראל, את תחום המטבעות הדיגיטליים היציבים. מטבעות אלו, המוכרים בעגה המקצועית כסטייבלקוינס, הם נכסים דיגיטליים אשר נועדו לפתור את אחת הבעיות המרכזיות של עולם הקריפטו והיא התנודתיות החריפה בשערי החליפין. מטרתם העיקרית היא לשמור על ערך יציב לאורך זמן, וזאת באמצעות מנגנון מובנה של הצמדה לנכס בסיס מסורתי ומוכר, כדוגמת השקל המקומי, מטבע חוץ כמו הדולר או האירו, ואף לסל מגוון של נכסים פיננסיים. בעולם הרחב, מדובר בסגמנט שוק שצמח במהירות מסחררת בשנים האחרונות והפך לאבן יסוד בכלכלה הדיגיטלית. הנתונים הגלובליים מצביעים על שוק עצום המגלגל שווי מצרפי של למעלה מ-300 מיליארד דולר, כאשר נפחי המסחר החודשיים חוצים בקביעות את רף ה-2 טריליון דולר. המספרים הללו ממחישים את הצורך הדחוף ברגולציה מותאמת שתגן על הציבור ותאפשר פעילות תקינה ובטוחה.

על פי המתווה המוצע בתזכיר החוק, המציאות של פעילות בסביבה נטולת פיקוח עומדת להשתנות מהקצה אל הקצה. הכלל המרכזי קובע כי לא ניתן יהיה עוד להנפיק מטבע יציב בישראל ללא קבלת רישיון ייעודי ומוסדר מהגורמים המפקחים של המדינה. כדי לקבל את הרישיון המיוחל, המנפיק יידרש להיות תאגיד הרשום ופועל בישראל, מה שיבטיח כפיפות מלאה לחוק המקומי ולרשויות האכיפה. מעבר לכך, התאגיד המנפיק יחויב לעמוד בשורה ארוכה של דרישות סף קפדניות וברורות. דרישות אלו כוללות עמידה ביעדי הון עצמי מינימלי, קיום מערכות מתקדמות לניהול סיכונים, יישום של הגנות סייבר מחמירות למניעת פריצות וגניבות, וכן הוכחת יושרה וכשירות מקצועית של כלל נושאי המשרה הבכירים בחברה. המטרה היא להבטיח שרק גופים פיננסיים חזקים, אמינים ומקצועיים יוכלו לפעול בזירה רגישה זו.

אחד העוגנים החשובים ביותר בתזכיר החוק נוגע לגיבוי הכלכלי של המטבעות עצמם. על מנת למנוע תרחישים של קריסה המונית ואובדן כספי משקיעים, כפי שקרה לא אחת בשוק הקריפטו העולמי כאשר חברות לא גיבו את המטבעות שהנפיקו, קובע החוק כי כל מטבע יציב יצטרך להיות מגובה באופן מלא בשיעור של 100% בנכסי גיבוי מוצקים. יתרה מכך, נכסים אלו יחויבו להיות מוחזקים בחשבונות נפרדים לחלוטין מנכסיה השוטפים של החברה המנפיקה. הפרדה מבנית זו היא קריטית, שכן היא נועדה להגן על כספי המחזיקים ולהבטיח שגם במקרה של משבר כלכלי בחברה המנפיקה או אפילו בתרחיש קיצון של פשיטת רגל, נכסי הגיבוי יישארו בטוחים וזמינים להחזר למשקיעים ולא ישמשו לתשלום חובות אחרים של החברה.

לצד הדרישות הפיננסיות היבשות, החוק שם דגש נרחב על הגנת הצרכן ועל שקיפות המידע לציבור. המחזיקים במטבעות יזכו לזכות פדיון ברורה המעוגנת בחוק, המבטיחה את יכולתם להמיר את המטבע הדיגיטלי חזרה לנכס הבסיס בכל עת שיידרשו לכך. החברות יחויבו בחובות גילוי נאות בשפה העברית, כדי לוודא שכל משקיע מקומי, גם אם אינו בקיא בשפה האנגלית או במונחים פיננסיים סבוכים, מבין את המשמעויות והסיכונים הכרוכים בהחזקת המטבע. בנוסף, תחול חובה לפרסם באופן שוטף ופומבי מידע עדכני על היקף המטבעות הנמצאים במחזור ועל מצב נכסי הגיבוי שלהם. התזכיר מגדיר גם איסורים צרכניים חמורים על הטעיה, ומעניק סמכויות אכיפה ופיקוח נרחבות למפקח המיועד כדי שיוכל לפעול במהירות נגד מפרי החוק.

במקרים של מטבעות יציבים בעלי היקף נרחב ומשמעותי במיוחד, אשר קריסתם או פעילותם התקינה עשויה להשפיע במישרין על היציבות הפיננסית או המוניטרית של המשק הישראלי כולו, מוצעת מעורבות ופיקוח הדוקים גם מצד בנק ישראל. התגבשותו של חוק זה מהווה נקודת ציון חשובה מאוד במערכת הפיננסית המקומית. אם החוק אכן יאומץ ויעבור את הליכי החקיקה הנדרשים, ישראל עשויה לעבור משוק קריפטו שפועל כיום בתחום אפור של חוסר ודאות רגולטורית, אל עבר מסגרת מוסדרת, בטוחה וברורה הרבה יותר עבור כלל השחקנים במשק.