הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים עדכניים על אודות הפדיון והתעסוקה במלונות התיירות בישראל לרבעון הראשון של שנת 2026, המציגים באופן ברור את ההשפעה הדרמטית של המצב הביטחוני על הענף. במהלך החודשים ינואר עד מרץ 2026, הסתכם פדיון המלונות ב-2.0 מיליארד ש"ח במחירים שוטפים, נתון המהווה ירידה לעומת פדיון של 2.4 מיליארד ש"ח שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד. הלמ"ס מציינת כי הנתונים ברבעון זה הושפעו באופן ישיר ממבצע "שאגת הארי" שהחל ב-28 בפברואר 2026, והוביל לירידה חדה נוספת בתפוסת החדרים ובמספר הלינות במלונות ברחבי הארץ.
ניתוח מקורות הפדיון מראה כי הרוב המוחלט של ההכנסות, כ-77%, התקבל מלינות ומשירותים שניתנו לישראלים, בעוד שכלל הפדיון מתיירים עמד על 23% בלבד. לשם השוואה, ברבעון המקביל של שנת 2025, היוו הישראלים 85% מהפדיון והתיירים היוו 15%. כאשר בוחנים את הנתונים מנוכי העונתיות, מתחדדת תמונת ההאטה שחווה השוק בתחילת השנה הנוכחית. הממוצע החודשי של הפדיון מתיירים בחודשים ינואר-מרץ 2026 צנח ב-27% בהשוואה לשלושת החודשים שקדמו להם, קרי אוקטובר-דצמבר 2025. במקביל, גם הממוצע החודשי של הפדיון שהתקבל מישראלים רשם ירידה משמעותית של 23% לעומת סוף השנה החולפת.
הטלטלות הנוכחיות בענף מגיעות לאחר תקופה ארוכה של ניסיונות התאוששות. מגמת הצמיחה בלינות במלונות התיירות, שהחלה לאחר משבר הקורונה של שנת 2020, נמשכה בעקביות עד לחודש אוקטובר 2023. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, השתנה אופי הפעילות לחלוטין כאשר המלונות באזורים הבטוחים קלטו אזרחים רבים שפונו מבתיהם בדרום ובצפון, והפדיון מהם כלל את תשלומי הממשלה עבור האירוח. בהמשך, פתיחתו של מבצע "עם כלביא" באמצע חודש יוני 2025 וסגירת המרחב האווירי הנחיתו מכה נוספת, שהובילה לירידה חדה בלינות תיירים ולביטולי חופשות נרחבים של ישראלים. מבצע "שאגת הארי", שנפתח בשלהי פברואר 2026, העמיק את המשבר ויצר נתון חריג בחודש מרץ, אשר בגינו אף נמנעה הלמ"ס מחישוב אומדני מגמה רגילים עבור רבעון זה.
מבחינה גיאוגרפית, חלוקת הפדיון הארצי מראה ריכוזיות גבוהה סביב שלושה יישובים מרכזיים, שריכזו יחד את מרבית ההכנסות של הענף ברבעון הראשון. העיר אילת הובילה את הטבלה עם פדיון של 502 מיליון ש"ח, המהווה 25% מסך הפדיון הארצי. אחריה ניצבת תל אביב-יפו עם פדיון של 379 מיליון ש"ח, המהווים 19% מהשוק, ובירושלים הסתכם הפדיון ב-290 מיליון ש"ח, שהם 14% מהסך הכל הארצי. מעניין לציין כי שוק תיירות החוץ מרוכז כמעט לחלוטין בשתי ערים מרכזיות, כאשר 39% מסך הפדיון שגבו המלונות מתיירים ברחבי הארץ הגיע ממלונות בתל אביב-יפו, ו-28% נוספים הגיעו ממלונות בירושלים. ערים אחרות, כמו טבריה, נתניה ואזור ים המלח, הציגו היקפי פעילות נמוכים משמעותית, כאשר פדיון המלונות באזור ים המלח, למשל, עמד על 173 מיליון ש"ח, כמעט כולו מתושבי ישראל.
למרות הירידה הרוחבית בהכנסות ובפדיון, מצבת כוח האדם בענף שמרה על יציבות מפתיעה. מספר המשרות הממוצע לחודש במלונות התיירות, הכולל גם עובדים המועסקים באמצעות חברות כוח אדם, עמד על 36 אלף משרות, נתון הדומה לממוצע שנרשם בתקופה המקבילה בשנת 2025. בסוף חודש מרץ 2026 עמד מספר מלונות התיירות הרשומים בישראל על 443 מלונות, לעומת 435 בתקופה המקבילה אשתקד, והם הציעו כ-51 אלף חדרים במלונות פתוחים. עם זאת, המציאות המורכבת משתקפת בכך שמתוך כלל המלונות הללו, 77 מלונות הוגדרו כלא פעילים באופן זמני. המלונות הפעילים נאלצים להתמודד עם אתגרי תפוסה משמעותיים וירידה חדה בביקושים, בעוד הענף כולו נושא עיניים לעבר הרבעונים הבאים וממתין להתייצבות המצב הביטחוני, שיאפשר את חזרתם של הנופשים הישראלים והתיירים הזרים.
