המגמה בוול סטריט התהפכה לאחרונה על רקע נתוני מאקרו מדאיגים, המצביעים על כך שהלחצים האינפלציוניים בארצות הברית רחוקים מסיום ועשויים לחייב הידוק מוניטרי נוסף. מדד ההוצאה לצריכה פרטית, המהווה את כלי המדידה המועדף על הפדרל ריזרב לבחינת יוקר המחיה, טיפס לרמתו הגבוהה ביותר מזה שלוש שנים. במהלך חודש מאי רשם המדד עלייה שנתית של 4.1%, נתון התואם את תחזיות השוק אך מציג החמרה לעומת קצב של 3.8% באפריל. ברמה החודשית, האינפלציה עלתה ב-0.4%. התמונה נותרת מורכבת גם כאשר בוחנים את אינפלציית הליבה, אשר מנטרלת את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים. מדד זה עלה ל-3.4% לעומת 3.3% בחודש הקודם, עם עלייה חודשית של 0.3%. נתונים אלו, המהווים שיא מאז אוקטובר 2023, מעידים בבירור כי עליות המחירים אינן מוגבלות רק למוצרי אנרגיה, אלא מתרחבות לסקטורים נוספים ומשקפות לחצים רוחביים עמוקים במשק האמריקאי.

ההתחממות המחודשת בגזרת המחירים מאלצת את קובעי המדיניות בבנק המרכזי לבחון היטב את צעדיהם. יו"ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, הבהיר כי המערכת נחושה להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%. בעוד שוורש עצמו שמר על עמימות לגבי תוואי הריבית המדויק, חברי הוועדה המוניטרית מציגים עמדות מגוונות. תשעה מהם מעריכים כי תידרש לפחות העלאת ריבית אחת במהלך השנה, ושישה צופים שתי העלאות, בעוד שמונה חברים עדיין תומכים בהותרת הריבית ברמתה הנוכחית. השווקים מתמחרים כעת סיכוי של 50% להעלאת ריבית של רבע אחוז בחודש ספטמבר. מנגד, כלכלני דויטשה בנק מציגים קו ניצי יותר וצופים שתי העלאות השנה, בספטמבר ובדצמבר, לאור הלחצים האינפלציוניים הרחבים. עם זאת, התמונה הגיאו-פוליטית מספקת שביב של תקווה. בעקבות הסכם של הנשיא טראמפ מול איראן, נרשמה צניחה במחירי הנפט. אם מצב זה יישמר ומצרי הורמוז יישארו פתוחים לתנועה חופשית, ייתכן שהאינפלציה מתקרבת לשיאה, למרות שהיא צפויה להישאר ברמה גבוהה עד סוף השנה, עם תחזית של 3.6% במדד הכללי ו-3.3% במדד הליבה.

הלחצים הכלכליים הללו משתקפים היטב גם במגזר הטכנולוגיה, החווה טלטלה עזה סביב צוואר הבקבוק בשבבי זיכרון המשמשים לפיתוחי בינה מלאכותית. למרות ירידות שערים חדות במדד השבבים בתחילת השבוע, חברת מיקרון טרפה את הקלפים ורשמה זינוק של 19% במנייתה לשיא תוך-יומי חדש, ה-40 במספר לשנת 2026. הדוחות הכספיים של החברה חשפו רבעון חסר תקדים עם הכנסות שיא של 41.5 מיליארד דולר ורווח מתואם של 25.11 דולר למניה. הנתון המרשים ביותר היה שולי הרווח הגולמי שזינקו ל-84.9%, יותר מכפליים לעומת השנה שעברה. מעבר למספרים הכספיים, מיקרון דיווחה על מהלך אסטרטגי דרמטי במסגרתו חתמה על 16 הסכמים עם לקוחות מרכזיים, המבקשים להבטיח לעצמם אספקת שבבים יציבה למספר שנים קדימה. מגמה זו ממחישה כי חברות הבינה המלאכותית מבינות את עומק המחסור, והן פועלות לשריין לעצמן גישה לרכיבים קריטיים כדי להבטיח את המשך הפיתוח הטכנולוגי.

המחסור הגלובלי ברכיבי זיכרון ואחסון מכה כעת גלים לאורך כל שרשרת האספקה ומגיע באופן ישיר אל כיסו של הצרכן. חברת אפל, שניסתה עד כה לספוג את התייקרות העלויות בתוך שולי הרווח שלה, נכנעה למציאות והודיעה על העלאת מחירים גורפת בסדרות מחשבי המק והאייפד, צעד שהוביל לירידה של למעלה מ-4% במנייתה בטרום המסחר. למרות שמחיר האייפון הפופולרי נותר ללא שינוי, שאר סל המוצרים התייקר באופן ניכר. מחשב המקבוק ניאו הבסיסי התייקר מ-599 דולר ל-699 דולר, פגיעה משמעותית במוצר שעיקר כוחו במחירו הנגיש. דגמי המקבוק פרו ספגו העלאות חדות אף יותר, וכך גם סדרות האייפד, כאשר לדוגמה דגם האייפד פרו 13 אינץ' זינק מ-1,299 דולר ל-1,499 דולר. מנכ"ל אפל, טים קוק, התריע כבר בחודש מאי על לחצי רווחיות גוברים ובריאיון שהעניק הודה כי העלאות המחירים הפכו למהלך בלתי נמנע מבחינת החברה. המצוקה אינה נעצרת באפל, כאשר ענקיות טכנולוגיה וגיימינג נוספות כמו מיקרוסופט, סוני ונינטנדו נאלצו לייקר את הקונסולות והמחשבים שלהן הרבה מעבר למחירי ההשקה המקוריים. התייקרויות רוחביות אלו צפויות להוביל לפגיעה ממשית בביקושים, שכן צרכנים שחשים את נטל האינפלציה עשויים לדחות רכישות גדולות ויקרות, בזמן שאנליסטים מזהירים כי משבר הזיכרונות צפוי ללוות את תעשיית הטכנולוגיה העולמית למשך שנים נוספות.