בחינת זהות הניצעים חושפת את תמהיל המשקיעים שלקחו חלק בהקצאה, בראשם הפניקס חברה לביטוח. הפניקס תשקיע חמישה מיליון שקלים תמורת 374,532 מניות, המהוות את מחצית מסך הגיוס כולו. הניצע השני בגודלו הוא אוריקס פאנדמנטל, שתשקיע ארבעה מיליון שקלים תמורת 299,626 מניות. ליימן ט.מ. אחזקות תשלים את הגיוס עם השקעה של מיליון שקלים תמורת 74,907 מניות. אף אחד מהניצעים אינו מהווה בעל עניין טרם ההקצאה, והם לא יהפכו לכאלה בעקבותיה, שכן סך המניות המוקצות מהווה כ-4.98% בלבד מזכויות ההצבעה. טרם ההקצאה החזיק גיא ישראלי ב-61.09% מהון המניות, ולאחריה תרד החזקתו ל-58.05%. החזקות הציבור ידוללו מ-28.97% ל-27.53%. הון המניות המונפק של החברה יצמח ל-15,040,003 מניות. לא קיימים הסכמי הצבעה בין הניצעים, מה שמבטיח השקעות עצמאיות.
ניתוח תמחור ההקצאה מספק תובנות לגבי הערכת השווי של נקסטקום בעיני המשקיעים. המחיר שנקבע להקצאה, 13.35 שקלים למניה, משקף דיסקאונט של כ-6.3% ביחס למחיר הנעילה של המניה בבורסה ב-24 ביוני 2026, שעמד על 14.25 שקלים. פער זה של 0.90 שקלים למניה הוא שכיח בהקצאות פרטיות, שכן הוא מגלם פרמיית אי-סחירות מסוימת בשל העובדה שעל המניות המוקצות חלות מגבלות חסימה. החברה דיווחה כי הסתייעה בשירותיו של מפיץ, אשר יהיה זכאי לעמלת תיווך בשיעור של אחוז אחד מסך התמורה ברוטו. משמעות הדבר היא שהתמורה נטו שתנבע לחברה תעמוד על 9.9 מיליון שקלים. התמורה נקבעה במשא ומתן חופשי, והעובדה שגוף מוסדי משמעותי מסכים להשקיע ברמת מחיר זו, המגלמת הנחה מתונה בלבד, מהווה איתות חיובי.
המניות החדשות שיונפקו תהיינה שוות בזכויותיהן למניות הרגילות הקיימות בהון החברה, ויוקצו כשהן נקיות מכל חוב או שעבוד. על מכירת המניות תחולנה המגבלות הקבועות בחוק ניירות ערך, והניצעים עצמם יהיו אחראים על הפיקוח בדבר ביצוע הוראות החסימה, שכן ניירות הערך לא יופקדו אצל נאמן. מועד הקצאת המניות בפועל יתרחש בסמוך לאחר קבלת אישור הבורסה. הצלחת הגיוס הנוכחי, המשלב משקיעים מוסדיים ופרטיים מבלי לשנות את מאזן השליטה, מעידה על יכולתה של נקסטקום לגייס הון בתנאים נוחים. כניסתם של גופים פיננסיים חדשים למצבת בעלי המניות, לצד הדילול המינורי של הציבור ובעלי השליטה, מייצרת תשתית יציבה להמשך פיתוח עסקיה של החברה בעתיד הנראה לעין ומחזקת את בסיס המשקיעים שלה.