בחודש מאי האחרון נרשמה ירידה של 0.4 אחוז במדד המשולב של בנק ישראל, נתון המשקף את מצב הפעילות של המשק הישראלי. המדד, שמהווה מעין ברומטר כלכלי, מציג למעשה את אומדן הצמיחה החודשית הממוצעת לאורך חודשי האביב, החל ממרץ ועד מאי. התמונה שעולה מהנתונים הרשמיים מציגה משק שנמצא בהאטה מסוימת, כאשר קצב הגידול הנוכחי מצוי מתחת למגמה ארוכת הטווח של הצמיחה הכלכלית בישראל, פער שעומד על ירידה של 0.3 אחוז לעומת המגמה המצופה.

כאשר בוחנים את הנתונים לעומק ומפרקים את המדד למרכיביו השונים, אפשר לזהות בבירור אילו תחומים הכבידו על הכלכלה ומשכו את המדד כלפי מטה. נתוני הפדיון בענפי המסחר והשירותים, יחד עם נתוני הייצור התעשייתי מחודש מרץ, השפיעו באופן שלילי וישיר על התוצאה הסופית. נוסף על כך, בחודש מאי עצמו נרשמה חולשה ביבוא של מוצרי צריכה וכן נרשמה פגיעה בתקבולי המיסים העקיפים שמגיעים לקופת המדינה. נתונים מסוג זה מעידים בדרך כלל על התקררות מסוימת בצריכה או בפעילות העסקית השוטפת. אל כל ההשפעות הללו הצטרפו גם הנתונים הרשמיים בפועל של התוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2026, שתרמו גם הם תרומה שלילית לשקלול המדד החודשי.

למרות זאת, המציאות הכלכלית מורכבת יותר ואינה מורכבת ממגמה שלילית בלבד, וישנם מספר גורמים משמעותיים שבלמו את הירידה ומנעו נסיגה חריפה הרבה יותר של המדד המשולב. על אף הנתונים המעידים על ירידה מסוימת בייבוא סחורות הצריכה, הציבור המשיך להוציא כספים, ונתוני הרכישות בכרטיסי אשראי היוו עוגן חיובי ומשמעותי לכלכלה המקומית. במקביל, השווקים הפיננסיים סיפקו רוח גבית לא מבוטלת במהלך החודשים אפריל ומאי. המדד הכללי בבורסה לניירות ערך בתל אביב, יחד עם העליות שנרשמו במדד הנסדאק האמריקאי, שידרו כיוון חיובי שהשתקף ישירות גם במדד הפעילות של בנק ישראל. לכל אלו תרמו גם נתוני יצוא הסחורות של חודש מאי, שהראו חוסן וסייעו לאזן את התמונה הכללית. השילוב של כלל הגורמים הללו מלמד על משק דינמי, שבו מגמות מנוגדות – חלקן מעכבות וחלקן מאיצות – פועלות במקביל וקובעות יחד את המסלול שבו צועדת הכלכלה הישראלית בתקופה זו.