ברביע הראשון של שנת 2026 נרשמה התכווצות בפער החיובי שבין נכסי המשק הישראלי בחוץ לארץ לבין ההתחייבויות שלו כלפי תושבי חוץ. עודף הנכסים על ההתחייבויות ירד במהלך חודשים אלו בכ-11 מיליארדי דולרים, המהווים ירידה של כ-4%, ועמד בסוף חודש מרץ על כ-250 מיליארדי דולרים. מגמה זו היא תוצאה של שילוב בין ירידה בשווי הנכסים שהישראלים מחזיקים בחוץ לארץ לבין עלייה בשווי ההתחייבויות של המשק כלפי משקיעים זרים.

בחינת צד הנכסים מגלה כי יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחוץ לארץ ירדה בשיעור קל של כ-0.5%, שהם כ-5 מיליארדי דולרים, והתייצבה על 909 מיליארדי דולרים. הסיבה המרכזית לירידה זו נעוצה בתיק ניירות הערך של הישראלים מעבר לים, ששוויו צנח בכ-28 מיליארדי דולרים. צניחה זו נגרמה בעקבות ירידת מחירים של ניירות ערך זרים בהיקף של כ-13 מיליארדי דולרים, ולצידה מימושים נטו של ניירות ערך על ידי ישראלים בשווי של כ-15 מיליארדי דולרים. מעניין לראות כיצד התפלגו המימושים בין המגזרים השונים: בעוד שהמגזר העסקי והמגזר הבנקאי מכרו יחד נכסים בשווי של כ-23 מיליארדי דולרים, המשקיעים המוסדיים ומשקי הבית דווקא בחרו להשקיע יחד כ-8 מיליארדי דולרים. מנגד, סעיף ההשקעות האחרות של ישראלים בחוץ לארץ רשם עלייה משמעותית של כ-26 מיליארדי דולרים, בעיקר הודות להפקדות נטו של תושבי ישראל לפיקדונות בבנקים זרים בהיקף של כ-17 מיליארדים. נכסי הרזרבה של ישראל, המנוהלים על ידי בנק ישראל, נותרו יציבים ללא שינוי ברמה של 230 מיליארדי דולרים, שכן פעילות הממשלה שתרמה לעלייה של 5 מיליארדים קוזזה במלואה עקב ירידה במחירי ניירות הערך הזרים.

במעבר לצד ההתחייבויות, יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי כלפי חוץ לארץ טיפסה בכ-6 מיליארדי דולרים, עלייה של כ-0.8%, והגיעה ל-658 מיליארדי דולרים. גורמי הדחיפה העיקריים לעלייה זו היו השקעות ישירות של תושבי חוץ בתוך ישראל, יחד עם עלייה במחירי ניירות הערך הישראליים שמוחזקים על ידי זרים. שווי ההשקעות הישירות בלבד צמח בכ-16 מיליארדי דולרים, תוצר של השקעות נטו שכללו בעיקר רווחים שלא חולקו ועליית ערך במניות ישראליות המוחזקות על ידי בעלי עניין זרים. במקביל, הרביע הראשון אופיין במספר עסקאות חריגות בהיקפן שהובילו למעבר של כספים זרים מאפיקי השקעה פיננסיים להשקעות ישירות בתוך המשק. למרות ירידה של כ-12 מיליארדי דולרים בשווי הכולל של תיק ניירות הערך של תושבי חוץ, השקעותיהם בבורסה לניירות ערך בתל-אביב עלו באופן נקודתי בכ-15 מיליארדי דולרים והגיעו ל-145 מיליארדים.

נקודת מבט נוספת על איתנות המשק מתקבלת דרך ניתוח החוב החיצוני. העודף של הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד, המכונה גם החוב החיצוני השלילי נטו, ירד בכ-5 מיליארדי דולרים ועמד על כ-325 מיליארדים. כאשר בוחנים את החוב החיצוני ברוטו, המורכב אך ורק מהתחייבויות במכשירי חוב, מזהים עלייה של כ-10 מיליארדי דולרים לרמה של 175 מיליארדי דולרים. כפועל יוצא מכך, היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתוצר המקומי הגולמי עלה ב-0.3 נקודות האחוז והתייצב על 27%. עלייה זו ביחס לתוצר משקפת מצב שבו יתרת החוב צמחה בקצב גבוה יותר מאשר הצמיחה של התוצר במונחים דולריים. חרף השינויים הללו, יתרת הנכסים של ישראל במכשירי חוב עלתה ל-500 מיליארדי דולרים, יתרה המעניקה למשק יחס כיסוי מרשים הגדול פי שלושה מהחוב החיצוני ברוטו.