בחודש מאי 2026 הציגה הכלכלה הישראלית תמונה מורכבת ומרתקת בכל הנוגע לפעילות סחר החוץ שלה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי סך יצוא הסחורות של ישראל עמד על 17.5 מיליארד שקלים, בעוד שהיבוא הסתכם ב-28.2 מיליארד שקלים. הפער בין שני הנתונים הללו יצר בחודש זה גירעון מסחרי של 10.7 מיליארד שקלים בסחר הסחורות. למרות הגירעון, ניתן לזהות נקודת אור משמעותית כאשר בוחנים את יחס היצוא מול היבוא. היצוא היווה בחודש מאי כ-62.1 אחוזים מסך היבוא, נתון המהווה שיפור ניכר בהשוואה ל-56.7 אחוזים שנרשמו באותו החודש בשנה הקודמת. חשוב לציין כי פעילות הסחר הושפעה גם מתנודות בשערי המטבע, כאשר השקל רשם התחזקות אל מול רוב המטבעות המרכזיים בעולם. כך למשל, השקל התחזק ב-3.9 אחוזים מול הדולר האמריקאי, ב-4.2 אחוזים מול האירו, ובשיעורים דומים גם מול הלירה שטרלינג והפרנק השוויצרי.
כאשר צוללים לתוך נתוני היצוא, מתברר כי התעשייה הישראלית ממשיכה להוות את קטר הצמיחה המרכזי של המשק. לא פחות מ-98 אחוזים מסך היצוא בחודש מאי השתייכו למגזרי התעשייה, הכרייה והחציבה, ללא הכללת יהלומים. רק אחוז בודד יוחס לחקלאות, ייעור ודיג, ואחוז נוסף ליצוא יהלומים. בחינת נתוני המגמה בחודשים מרץ עד מאי מצביעה על עלייה מרשימה של 9.1 אחוזים ביצוא הסחורות, וזאת לאחר תקופה של קיפאון בחודשי החורף. המנוע מאחורי העלייה הזו הוא ללא ספק ענפי הטכנולוגיה. יצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית, שמהווה כ-41 אחוזים מכלל היצוא התעשייתי, רשם עלייה של 7.5 אחוזים בחישוב שנתי. הזינוק הבולט ביותר בקטגוריה זו נרשם בענף ייצור רכיבים ולוחות אלקטרוניים, שטס למעלה עם עלייה שנתית של 44.1 אחוזים. גם תעשיות הטכנולוגיה המעורבת-עילית, המהוות כ-36 אחוזים מהיצוא התעשייתי, הציגו ביצועים מרשימים עם עלייה של 10.3 אחוזים בחישוב שנתי, שנדחפה בעיקר בזכות זינוק של 32.9 אחוזים ביצוא כימיקלים ומוצריהם. מנגד, תעשיות הטכנולוגיה המסורתית רשמו ירידה קלה של 1.3 אחוזים, נתון שממשיך את המגמה השלילית מהחודשים הקודמים.
בצד השני של המאזן, נתוני היבוא מספקים הצצה למצב הצריכה וההשקעות בתוך ישראל, והם מצביעים על האטה רוחבית. בסך הכל, נרשמה ירידה בכל סוגי השימושים של היבוא. מתוך סך היבוא של 28.2 מיליארד שקלים בחודש מאי, 44 אחוזים הוקצו לחומרי גלם, רבע מהסכום הופנה למוצרי צריכה, ו-18 אחוזים שימשו ליבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה המיועדים להשקעות. נתוני המגמה לחודשים מרץ עד מאי חושפים ירידה שנתית של 10.7 אחוזים ביבוא הסחורות הכללי, למעט קטגוריות ספציפיות כמו יהלומים וחומרי אנרגיה. העמקה בנתונים מגלה תמונה ברורה של צמצום. יבוא חומרי הגלם ירד ב-2.4 אחוזים בחישוב שנתי, כאשר בתוך קטגוריה זו בולטת במיוחד צניחה חדה של 22.4 אחוזים ביבוא של מוצרי מזון גולמיים.
ההאטה ניכרת היטב גם בנכונות של המגזר העסקי והפרטי לבצע השקעות ורכישות גדולות. יבוא מוצרי ההשקעה רשם ירידה משמעותית של 18.1 אחוזים בחישוב שנתי, שינוי כיוון חד לעומת העליות שנרשמו בתחילת השנה. נתון מעניין במיוחד הממחיש את הזהירות במגזר העסקי הוא הצניחה התלולה של 44.6 אחוזים ביבוא מכוניות נוסעים המיועדות לצרכים עסקיים. גם הצרכן הישראלי הפרטי מהדק את החגורה, כפי שמשתקף מירידה של 16.7 אחוזים ביבוא מוצרי צריכה בחישוב שנתי. הפחתת הצריכה מקיפה הן מוצרים שוטפים כגון מזון, משקאות, הלבשה והנעלה, שייבואם ירד ב-11.0 אחוזים, והן מוצרים בני קיימה. רכישות של ריהוט, מוצרי חשמל לבית וכלי תחבורה פרטיים ספגו פגיעה קשה עוד יותר, עם ירידה שנתית של 21.9 אחוזים. הנתונים הללו משרטטים תמונה של משק שבו תעשיית ההייטק והיצוא ממשיכה לדחוף קדימה, בעוד שהשוק המקומי מאמץ גישה שמרנית ומצמצם משמעותית את הוצאותיו על מוצרים מיובאים.
