אמזון (Amazon) היא אחת מענקיות הטכנולוגיה המשפיעות בעולם, הפועלת כקונגלומרט גלובלי בתחומי המסחר המקוון, מחשוב הענן (AWS), שירותי הזרמת תוכן ולוגיסטיקה מתקדמת. החברה מהווה נדבך מרכזי בכלכלה האמריקאית והעולמית, תוך שהיא מעסיקה מאות אלפי עובדים ומפעילה תשתית רחבה של מרכזי הפצה ומרכזי נתונים המשמשים את הליבה הטכנולוגית של האינטרנט המודרני. בשנים האחרונות, תחת הנהגתו של המנכ"ל אנדי ג'סי, עברה אמזון תהליכי התייעלות אגרסיביים שנועדו להפחית ביורוקרטיה ולחזק את יכולותיה בתחומי ה-AI, מהלכים שגררו תגובות מעורבות מצד עובדי החברה והקהילה העסקית.
הסערה הנוכחית פרצה במהלך דיון במועצת העיר סיאטל, שבו העלו מהנדסים מאמזון ביקורת ציבורית נדירה על האסטרטגיה התאגידית של החברה. המהנדסים תיארו מציאות שבה בעוד החברה מתכננת השקעות הון בהיקף של כ-200 מיליארד דולר במהלך שנת 2026, בעיקר עבור מרכזי נתונים ופרויקטי בינה מלאכותית, היא ממשיכה בקיצוצים משמעותיים בכוח האדם. על פי נתוני העובדים שהוצגו בדיון, מעל 30 אלף עובדים תאגידיים פוטרו מחטיבות הניהול של החברה בשמונת החודשים האחרונים. פטריק שלוסר, מהנדס תוכנה ב-AWS, סיכם את תחושות העובדים ואמר: "אמזון משקיעה השנה 200 מיליארד דולר, ומיקרוסופט כ-190 מיליארד דולר. במקביל, החברה שלי פיטרה יותר מ-30 אלף עובדים תאגידיים בשמונת החודשים האחרונים. זה אומר שחברות הטכנולוגיה הגדולות נואשות לבנות כמה שיותר כוח מחשוב, כמה שיותר מהר".
התסיסה הפנימית בתוך אמזון מתרחשת במקביל ליוזמה רגולטורית משמעותית בסיאטל, הכוללת הצעה להקפיא למשך שנה את אישורם של מרכזי נתונים חדשים בעיר, צעד שזכה לאישור הוועדה הרלוונטית במועצת העיר. המהלך נובע מחששות גוברים לגבי צריכת החשמל והמים האדירה של המתקנים התעשייתיים הללו, המהווים את המנוע של המהפכה הטכנולוגית. התופעה אינה מוגבלת לסיאטל בלבד, כאשר לפחות 14 מדינות בארה"ב בוחנות כעת חקיקה דומה כדי לרסן את התרחבות התשתית הפיזית של ה-AI. נתונים אלו מדגישים את המתח בין הצורך של ענקיות הטכנולוגיה בקיבולת מחשוב אינסופית לבין המגבלות הסביבתיות והחברתיות שמתחילות להיווצר בקהילות שבהן הן פועלות.
הביקורת של המהנדסים, שחלקם משתייכים לארגון "Amazon Employees for Climate Justice", אינה מתמקדת רק בנושא הפיטורים, אלא גם בתפיסת העולם הטכנולוגית של התעשייה. המהנדסת ליסל ויגנד, שהשתתפה בדיון, הגדירה זאת כך: "יש אמונה שבינה מלאכותית היא הפתרון לכל בעיה, תוך התעלמות מהמשאבים העצומים שהיא דורשת. זו תרבות שמאפיינת כיום את כל תעשיית הטכנולוגיה". עמדה זו משקפת דאגה גוברת בקרב הקהילה המקצועית כי המרוץ אחר דומיננטיות בבינה מלאכותית מגיע על חשבון יציבות תעסוקתית ואחריות אקולוגית.
מבחינה כלכלית רחבה יותר, מדובר במרוץ השקעות חסר תקדים. ארבע הענקיות – אמזון, מיקרוסופט, גוגל ומטא – צפויות להשקיע יחד כ-700 מיליארד דולר בתשתיות במהלך השנה הקרובה. סכומי עתק אלו משקפים את הערכתן של החברות כי הבינה המלאכותית תהיה המנוע העיקרי לצמיחה עתידית, אולם עבור המשקיעים מדובר גם בסיכון תפעולי ומוניטיני. אמזון הגיבה לטענות העובדים בהצהרה רשמית כי היא מכבדת את זכותם להביע דעה, והבהירה כי אין לה כיום תוכניות להקים מרכזי נתונים בתוך גבולות העיר סיאטל, תוך דגש על מחויבותה להגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת ושיפור היעילות האנרגטית עד לשנת 2030.
עבור המשקיעים בשוק ההון, המקרה מהווה תזכורת לכך שהמהפכה הטכנולוגית הנוכחית אינה חפה מקשיים. בעוד הנתונים הפיננסיים של החברות הללו נותרים חזקים, הלחץ החברתי והפוליטי להטיל רגולציה על תשתיות פיזיות ולהגביל את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה צפוי להמשיך ולהתגבר. הדיון הציבורי בסיאטל הוא קריאת השכמה עבור החברות המנסות לאזן בין הרצון להוביל את תחום ה-AI לבין הצורך לשמור על תמיכת העובדים והציבור, שכן מציאות שבה עובדי ליבה יוצאים בגלוי נגד אסטרטגיית החברה עלולה להוביל לשינויים בשיח הניהולי ובמדיניות ההשקעות של ענקיות הטכנולוגיה בעתיד הקרוב.
