הרבעון הראשון של השנה הנוכחית ייזכר כאחת התקופות המרתקות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לא רק בגלל המספרים היבשים אלא בעיקר בגלל שינוי המגמה הפסיכולוגי של הסוחרים והמשקיעים. בעוד שבשנים האחרונות נדמה היה שהכסף הישראלי מחפש בכל מחיר את דרכו החוצה אל מעבר לים, הנתונים העדכניים מראים שהגלגל התהפך. בורסת תל אביב הציגה ביצועים יוצאי דופן שהצליחו להפתיע גם את האופטימיים שבאנליסטים, כאשר מדד תל אביב 125 רשם עלייה מרשימה של כעשרה אחוזים במהלך הרבעון. הזינוק הזה לא קרה בחלל ריק; הוא משקף תמחור מחדש של הסיכונים וההזדמנויות בשוק המקומי אל מול השווקים הגלובליים, שמתחילים להראות סימני עייפות מסוימים.
הסיפור הגדול של הרבעון נמצא בקטגוריית המניות בישראל, שהפכה למגייסת הגדולה ביותר בתעשייה הפסיבית. נדמה שהמשקיעים גילו מחדש את מדד תל אביב 35, והסיבה לכך נעוצה בעיקר בהרכב הסקטוריאלי שלו. בשונה ממדדי חו"ל המוטים בכבדות לטכנולוגיה, המדד המוביל בישראל נשען על חברות ריאליות, בנקים יציבים וחברות אנרגיה ונדל"ן שנהנות מהדינמיקה של הכלכלה המקומית. העובדה שמדד זה הפך למגייס המוביל מעידה על כך שהסוחרים מחפשים כיום עוגן של יציבות וערך, דבר שהתעשייה המקומית השכילה לספק ברבעון האחרון בצורה טובה יותר מהאלטרנטיבות המנצנצות בחו"ל.
במקביל לפריחה המקומית, אנחנו עדים לתופעה מעניינת בשווקים האמריקאיים. הכסף החם שזרם למדד ה-S&P 500 בשנתיים האחרונות, מתוך ציפייה לעליות אינסופיות, מתחיל לגלות סימנים של חוסר סבלנות. לאחר תקופה ארוכה של דשדוש במדד, נראה שהסוחרים שהתרגלו לתשואות מהירות מאבדים את קור הרוח ובוחרים לפדות את כספם. מדובר בשינוי סנטימנט משמעותי; אם בעבר כל ירידה קלה הייתה הזדמנות קנייה, כיום הדשדוש נתפס כסיכון, והפדיונות המאסיביים במדדי חו"ל – שהסתכמו בכחמישה מיליארד ושלוש מאות מיליון שקלים – הם ההוכחה המוחשית לכך.
אחד הגורמים המפתיעים ביותר לשינוי הזה הוא דווקא המהפכה שכולם ציפו שתטיס את השוק למעלה: הבינה המלאכותית. בעוד שבשלבים הראשונים ה-AI נתפס כמנוע צמיחה בלעדי למניות הטכנולוגיה הגדולות בנאסד"ק, כיום המשקיעים מתחילים להבין שמדובר בחרב פיפיות. השיבוש העמוק שהבינה המלאכותית יוצרת במודלים עסקיים קיימים מקטין את התיאבון להשקעה במדד הנאסד"ק, שכן חוסר הוודאות לגבי אילו חברות ישרדו את המהפכה ואילו יוחלפו על ידי אלגוריתמים הולך וגובר. הערפל הזה גורם למשקיעים לחשב מסלול מחדש ולחפש אפיקים שבהם הערך ברור ומוחשי יותר, הרחק מהתנודתיות של ענקיות הטק.
לא ניתן לנתח את ביצועי הרבעון מבלי להתייחס לזירה המאקרו-כלכלית המקומית, וספציפית לעוצמתו של השקל. החוזק שמפגין המטבע המקומי פועל כגורם מרתיע עבור משקיעים השוקלים חשיפה למדדים זרים שאינם מגודרי מטבע. כאשר השקל חזק, התשואה הדולרית נשחקת במעבר לשקלים, מה שהופך את ההשקעה בחו"ל לפחות אטרקטיבית באופן משמעותי. העוצמה הזו של השקל השפיעה בצורה כה דרמטית, עד שהיא כמעט מחקה ממפת הגיוסים את ההשקעות באפיקי האג"ח הזרים, והשאירה את הבמה כמעט כולה לשוק המניות המקומי.
במבט על התמונה הכוללת של תעשיית המדדים, הרבעון הראשון הסתיים אמנם בפדיונות קלים, אך הנתון הזה מטעה אם לא צוללים לעומק השונות בין הקטגוריות. הדינמיקה שראינו היא של "החלפת ידיים" מאסיבית ושינוי באסטרטגיית ההקצאה של הציבור. מצד אחד, גיוסים של כמעט שלושה מיליארד שקלים במדדי המניות בארץ, ומצד שני, יציאה מסיבית של כספים ממניות בחו"ל. התנועה הזו מלמדת אותנו שהסוחר הישראלי של 2026 הוא מפוכח יותר, רגיש יותר לשינויי מטבע, ובעיקר יודע להעריך את החוסן של הכלכלה המקומית כאשר התנאים הגלובליים הופכים למאתגרים ומעורפלים. השילוב בין ביצועי יתר של מדדי תל אביב לבין התקררות הריצה אחרי הטכנולוגיה העולמית יצר הזדמנות נדירה עבור השוק המקומי להוכיח את ערכו, והמספרים של הרבעון הראשון מראים שהמשקיעים אכן זיהו אותה בזמן.
