בעוד השווקים הגלובליים מנסים לעכל את בשורת הפסקת האש הזמנית בין ארצות הברית לאיראן, נראה כי ישנם שווקים שעדיין מדממים מהשלכות העימות, כשהשוק ההודי ניצב בראשם. ביום שני האחרון נרשמה רעידת אדמה קטנה בתעשיית קרנות הסל, כאשר קרן ה-iShares MSCI India (INDA), המנהלת נכסים בשווי של כ-6.4 מיליארד דולר, רשמה משיכה חד-יומית מאסיבית של למעלה מ-220 מיליון דולר. מדובר בפדיון היומי הגדול ביותר שחוותה הקרן מזה שנה, והוא מסמן שיא של מגמת נטישה הנמשכת כבר חמישה שבועות רצופים. סך יציאות הכספים מהנכסים ההודיים בתקופה זו כבר חוצה את רף שני מיליארד הדולרים, מה שמעיד על כך שהסוחרים הבינלאומיים חוששים מאוד מהפגיעות המבנית של הכלכלה השלישית בגודלה באסיה לזעזועי אנרגיה.
הסיבה המרכזית לפניקה בקרב המשקיעים אינה טמונה רק בביצועי החברות ההודיות עצמן, אלא בגיאוגרפיה הכלכלית של תעשיית האנרגיה. הודו היא אחת המדינות התלויות ביותר בעולם בייבוא אנרגיה חיצונית, כאשר היא מייבאת כ-90% מתצרוכת הנפט הגולמי שלה וכמחצית מכמות הגז הטבעי הנוזלי (LNG). הקושי האמיתי נובע מכך שכמחצית מהנפט הזה ויותר משלושה רבעים מהגז הפחמימני המעובה (LPG) עוברים דרך מצר הורמוז – נתיב הסחר שנחנק כמעט לחלוטין בשבועות האחרונים בשל המלחמה. עבור סוחרים, חסימת המצר היא בבחינת "חנק" ישיר של מנועי הצמיחה ההודיים, והחשש הוא שגם תחת הסכם הפסקת האש הנוכחי, ייקח זמן רב עד ששרשרת האספקה תחזור למסלולה ותבטל את פרמיית הסיכון היקרה.
השפעת המשבר ניכרת היטב בלוחות המסחר במומבאי. מדד ה-NSE Nifty 50, מדד הדגל של הבורסה ההודית, רשם צניחה חדה של למעלה מ-11% במהלך חודש מרץ לבדו. הירידות הללו החזירו את המדד לרמות השפל שנראו לאחרונה לפני כשנה, אז התמודדו השווקים עם הטלטלות של מלחמת המכסים האמריקאית. במקביל לצניחה במניות, הרופי ההודי חווה פיחות משמעותי של יותר מ-4% מול הדולר באותה תקופה, מה שמייקר עוד יותר את עלויות הייבוא של האנרגיה ויוצר סחרור אינפלציוני המקשה על הבנק המרכזי של הודו לתמוך בצמיחה.
עבור המשקיעים המתוחכמים, המקרה של הודו באפריל 2026 מהווה תזכורת כואבת להבדל בין שוק בעל חוסן אנרגטי, כמו השוק האמריקאי, לבין שוק שצמיחתו תלויה בנתיבי שיט נפיצים במזרח התיכון. בעוד שוול סטריט הצליחה להתאושש בזכות הייצור המקומי והפסקת האש, השוק ההודי עדיין נאבק בהשלכות הפיזיות של המחסור באנרגיה. המשיכות הכבדות מקרן INDA מלמדות שהמוסדיים מעדיפים כרגע להמתין "על הגדר" ולראות האם מצר הורמוז אכן ייפתח לתנועה חופשית ובטוחה כפי שהובטח בהסכם, או שמא הודו תאלץ להתמודד עם תקופה ארוכה של מחירי אנרגיה גבוהים שיגררו את הכלכלה להאטה ממושכת.
במבט קדימה, היציבות היחסית בשווקים המפותחים לא צריכה להטעות את מי שחשוף לשווקים המתעוררים. הודו נמצאת כרגע במבחן הישרדות כלכלי שבו כל עיכוב נוסף בפתיחת המצר משמעותו פגיעה ישירה ברווחיות החברות ובערך המטבע המקומי. הסוחרים יעקבו בדריכות אחר נתוני המלאים בנמלי הודו ואחר קצב חזרת המכליות למפרץ, שכן כל סימן של קושי תפעולי בהפסקת האש יביא כנראה לגל נוסף של פדיונות בקרנות הסל ולחץ נוסף על מדד הניפטי. בתנאים הנוכחיים, הודו היא ברומטר של רגישות גלובלית, ומי שפועל בשוק זה חייב לקחת בחשבון שפרמיית הסיכון האנרגטית תלווה את המדדים באסיה עוד זמן רב לאחר שהתותחים יידמו.
