חברת התעופה ארקיע מוצאת את עצמה שוב בעין הסערה, כשהפעם לא מדובר רק ברוחות צד בענף התעופה המאתגר, אלא בטלטלה פנימית עמוקה שמערערת את היסודות של החברה הוותיקה. שנת 2026 מתבררת כשנה כואבת במיוחד בדוחות של ארקיע, עם הפסדים מצטברים שחצו את רף ה־30 מיליון דולר. הנתון הקשה הזה מציב את החברה בצומת דרכים מסוכן, שבו היא זקוקה להזרמת חמצן פיננסי מיידית כדי להמשיך לתפקד, אך הדרך להשגת הכסף חושפת סכסוך חריף ומלא יצרים בין בעלי השליטה, האחים נקש, לבין העובדים שמחזיקים בנתח ממניות החברה.

על פני השטח, הפתרון למצוקת הנזילות נראה פשוט: האחים נקש, המחזיקים בשליטה, מוכנים לפתוח את הכיס ולהזרים את ההון הדרוש לחברה. אלא שמאחורי הנכונות הזו מסתתר תנאי שמצית מאבק עז מול העובדים. בעלי השליטה דורשים שהזרמת הכספים תלווה בדילול אחזקותיהם של עובדי ארקיע, המחזיקים כיום בכ־20% ממניות החברה. עבור העובדים, מדובר בחציית קו אדום מוחלטת. בעבר הלא רחוק החזיקו העובדים בכ־30% מהמניות, אך סבבי הזרמות הון קודמים מצד משפחת נקש כבר כרסמו במעמדם והורידו אותם לשיעור הנוכחי. הפעם, העובדים מבהירים באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי לא יסכימו להמשיך לשלם את המחיר ודורשים שההון יוזרם ללא כל דילול של חלקם.

המתח הזה גלש במהירות לפסים של עימות פומבי ומאורגן. איגוד עובדי התחבורה ונמלי הים כבר שיגר מכתב חריף להנהלת ארקיע, שבו הוכרז על כוונה לפתוח בצעדים ארגוניים ולהכריז על סכסוך עבודה רשמי, לצד הפגנות עובדים המתוכננות נגד ההנהלה. לטענת נציגי העובדים, המאבק אינו מתמצה רק בסוגיית הדילול של ה־20% שבבעלותם, אלא גם בכוונות לקדם תוכניות התייעלות וצמצומי כוח אדם חד-צדדיים. העובדים מציבים דרישה בלתי מתפשרת: שום מהלך, בין אם מדובר בשינוי מבנה הבעלות ובין אם בפיטורים וקיצוצים, לא ייצא לפועל ללא תיאום מלא והסכמה עמם.

כדי להבין את עוצמת הלהבות בתוך ארקיע, חייבים להביט במרקם היחסים המורכב בצמרת הניהולית ובתוך משפחת נקש עצמה. במסגרת חלוקת הנכסים בין שלושת האחים – ג'ו, רפי ואבי – הופקדה ארקיע תחת אחריותו הבלעדית של אבי נקש. אל תוך הקלחת הזו חזר לאחרונה איש העסקים אבי חורמרו, שמונה לתפקיד משקיף בדירקטוריון החברה. חזרתו של חורמרו מסמנת תפנית דרמטית ביחסים, שכן רק לפני כשנה הוא הועזב מהקבוצה בהוראה ישירה של אבי נקש.

העזיבה ההיא לוותה בטונים צורמים במיוחד ובתביעות הדדיות כבדות משקל. אבי נקש הגיש נגד חורמרו תביעה על סך 65 מיליון שקל, בטענה כי נטל לעצמו זכויות מנכסי הקבוצה, ביצע עסקאות ללא אישור ופעל בניגוד עניינים מובהק. חורמרו, מצידו, לא נשאר חייב וטען כי נקש מנהל נגדו מסע רדיפה אישי ונקמני שאף הוביל לפירוק נישואיו, תוך שהוא מדגיש שכל החזקותיו בקבוצה הוענקו לו כדין ובאישור האחים. והנה, למרות המטען המשפטי והאישי הכבד, הוחזר חורמרו לשולחן הדירקטוריון בהסכמתו של אבי נקש. העובדים, לעומת זאת, רואים בחזרתו של חורמרו גורם מרכזי שדוחף יחד עם ההנהלה לצמצומים ולדילול, מה שמגביר עוד יותר את החשדנות ואת ההתנגדות בשטח.

במקביל לניסיונות ההבראה והזרמת ההון, ברקע מרחף כל העת הניסיון למכור את החברה. האחים נקש העמידו את ארקיע למדף מזה תקופה, בתג מחיר של 170 מיליון שקל, אולם הניסיונות למצוא קונה בעל שיעור קומה עלו פעם אחר פעם על שרטון. משא ומתן התנהל עם מספר גורמים, בהם איש עסקים חרדי מניו יורק ואוליגרך ממוצא רוסי, אך המגעים התמוססו מבלי להבשיל לעסקה. הקרוב ביותר לחתימה היה איש העסקים האמריקאי אליוט זמל, שניהל מו"מ מתקדם לרכישת החברה תמורת 140 מיליון שקל, אך גם במקרה זה המגעים הגיעו למבוי סתום ולא הובילו לסגירה. אי-היכולת למכור את החברה מותירה את האחים נקש לכודים בין הצורך לממן את הפסדי העתק לבין חוסר היכולת להיפרד מהנכס במחיר שדרשו.

מעבר לדרמות הפנים-ארגוניות, הסיבות להפסדים הכבדים של ארקיע נטועות עמוק במציאות העסקית של ענף התעופה. גורמים בענף התיירות מצביעים על כך שארקיע סובלת בצורה חדה ממחירי הדלק הגואים בעולם, ששחקו בצורה קיצונית את הרווחיות של כלל חברות התעופה. לצד זאת, מהלכים אסטרטגיים שיושמו בחברה – כמו הפעלת טיסות ליעדים רחוקים במיוחד ובראשם בנגקוק וניו יורק – לא הניבו את התוצאות המקוות, והמטוסים טסו בחלק מהמקרים בתפוסה נמוכה שלא הצדיקה את ההוצאות התפעוליות העצומות הכרוכות בהפעלת קווים ארוכי טווח שכאלה.

מנגד, בהנהלת ארקיע שומרים על קו מאופק ומזכירים כי בהיותה חברה פרטית, היא אינה נוהגת לפרסם את תוצאותיה הכספיות ואינה מתכוונת להתייחס למספרים המופצים. עם זאת, בחברה מודים בפה מלא כי שנת 2026 מעמידה את ארקיע, כמו את יתר הענף, מול עליות חדות במחירי הדלק לצד אתגרים שמקורם במציאות הביטחונית והכלכלית המורכבת. לטענת ההנהלה, פעולותיה נעשות באחריות ובשיקול דעת, במטרה להתאים את היקף הפעילות לתנאי השוק המשתנים באמצעות תוכנית התייעלות וניהול מוקפד של ההוצאות.

כעת, עתידה של ארקיע תלוי בשאלה מי ימצמץ ראשון: האם האחים נקש ייסוגו מדרישתם לדלל את העובדים ויזרימו את ההון כדי למנוע קריסה, או שמא העובדים ייאלצו להתפשר לנוכח בור המזומנים המעמיק. מה שבטוח הוא שללא הסכמות מהירות וסיום סכסוך העבודה המאיים, חברת התעופה עלולה למצוא את עצמה במסלול התנגשות שיקשה עליה מאוד לייצב את טיסתה.