הכלכלה הישראלית ממשיכה להתמודד עם השפעות הלחימה המתמשכת, תוך גילוי עמידות מרשימה לצד אתגרים פיסקליים ומבניים מורכבים במיוחד. במסגרת מפגש פורום המנכ"לים של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה שנערך בנובמבר 2026, הציג נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, סקירה מקיפה ומפורטת על מצבו של המשק. המצגת הקיפה את מדדי התוצר, שוק העבודה, האינפלציה, השווקים הפיננסיים והמדיניות הפיסקלית הנדרשת לשמירה על יציבות המשק בשנים הקרובות.
על פי הנתונים שהציג הנגיד, חרף הפגיעה הניכרת שנרשמה מאז פרוץ הקרבות בשבעה באוקטובר 2023 והמבצעים הצבאיים שנלוו להם, המשק הישראלי מפגין חוסן והתאוששות הדרגתית, בדומה למגמות שנרשמו באירועים ביטחוניים בעבר. הצריכה הפרטית, כפי שהיא משתקפת בנתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי, מציגה מגמת עלייה ועמידות גבוהה. עם זאת, פער התוצר בפועל ממגמתו ארוכת הטווח עומד על כחצי אחוז בלבד בחישוב כולל, אך בניכוי הייצור של חברות ישראליות בחו"ל – שמשקלו בתוצר הולך וגדל – הפער המקומי הריאלי נפער ועומד על כ-3.7 אחוזים. מגבלות הצמיחה המרכזיות כיום אינן נובעות מביקוש כבוי, אלא ממגבלות היצע חריפות בשוק העבודה (מחסור בעובדים זרים ופלסטינים וגיוסי מילואים) לצד התייקרות בחומרי גלם.
בזירה הפיננסית נרשמה רגיעה משמעותית בשווקים, כאשר לאחר המבצעים הצבאיים האחרונים ("מבצע הביפרים" ו"עם כלביא") חלה ירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל (CDS), לרמות הקרובות לאלו שנרשמו ערב המלחמה. השקל רשם התחזקות חדה ביחס לדולר ולאירו, הנתמכת גם בעליות שערים בבורסות בארה"ב ובירידת הדולר בעולם. בתחום המחירים, האינפלציה בישראל נותרה נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD, והחזאים צופים כי היא תשהה בסביבת מרכז טווח היעד במהלך שנת 2027, בין היתר הודות לעצמאות האנרגטית של ישראל השומרת על יציבות מחירי האנרגיה המקומיים.
מנגד, האתגר הפיסקלי נותר מורכב ודרמטי: עלות המלחמה הכוללת בשנים 2023 עד 2026 מוערכת בכ-405 מיליארד שקלים, הכוללים את הוצאות מערכת הביטחון, קרן מס רכוש, הוצאות אזרחיות ותשלומי ריבית. הנגיד הדגיש את "הטרילמה הפיסקלית" העומדת בפני מקבלי ההחלטות – היעדים המנוגדים של תוואי חוב-תוצר יורד, הוצאות ביטחון גבוהות והורדת השקעות אזרחיות. כדי למנוע הידרדרות של יחס החוב-תוצר אל מעבר ל-75 אחוזים, קורא בנק ישראל לרסן את הוצאות הביטחון, לבטל סעיפים תקציביים שאינם תומכים בצמיחה, ולבצע התאמות בצד ההכנסות, לצד המשך השקעה במנועי צמיחה ארוכי טווח כמו חינוך, תשתיות, בינה מלאכותית וחדשנות פיננסית.
