תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת חודש שעל פני השטח נראה חגיגי למדי, אך מתחת למכסה המנוע מתחוללת טלטלה שממחישה היטב את הלך הרוח בקרב הציבור והגופים המוסדיים. בחודש אוקטובר גייסה התעשייה כולה כ־7.6 מיליארד שקל, מה שהביא את סך הנכסים המנוהלים לשיא של כ־859 מיליארד שקל — זינוק מרשים של 13.5% ביחס להיקף שנרשם בתחילת השנה. אלא שמאחורי המספרים היפים מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה: פער עמוק וסלקטיביות חדה בין האפיקים השונים. בעוד שקרנות המתמחות במניות חו"ל, הן פסיביות כמו מדד S&P 500 והן אקטיביות, משכו אליהן ביקושים ערים של כ־7.9 מיליארד שקל, המקבילות המקומיות דיממו עם פדיונות כבדים שהגיעו לכדי 3.2 מיליארד שקל.
הנסיגה הזו משוק המניות המקומי אינה מקרית והיא משקפת שינוי מגמה מובהק. מנהלי ההשקעות מזהים כי המשקיעים הישראלים החליטו פשוט לצמצם חשיפה לנעשה בארץ. הציפייה לחוסר הכרעה פוליטית, לצד אי־הוודאות שליוותה את מערכת הבחירות והחשש מפני יצירת פלונטר שיתקשה לייצר יציבות שלטונית, גרמו לרבים לפקפק ביכולתו של השוק המקומי לשמר את המומנטום החיובי. ואכן, התוצאות והחששות קיבלו ביטוי מהיר על לוחות המסחר לקראת סוף החודש: מדד ת"א־35 ירד ב־3.5%, מדד ת"א־125 השיל 3.4%, ות"א־90 נחלש ב־3.1%. זאת בניגוד לארה"ב, ששם נרשמה תמונה מעורבת יותר עם עלייה של כ־1.9% בדאו ג'ונס, לצד נסיגה של כ־0.9% ב־S&P 500 וירידה חדה יותר של כ־5.3% בנאסד"ק.
מי ששלטה בטבלת הגיוסים בחודש החולף הייתה התעשייה הפסיבית, הכוללת את קרנות הסל והקרנות המחקות, עם זרימת הון נטו של כ־4.8 מיליארד שקל. אלא שגם כאן התרחשה דיפרנציאציה משמעותית. הביקוש המאסיבי התרכז בקרנות העוקבות אחר מדדים גלובליים, ובעיקר מדד S&P 500, בעוד מהמדדים המקומיים נרשמה בריחה. בשוק מדגישים כי עיקר התנועה הזו נרשם בקרנות הסל, מכשיר שמשמש בראש ובראשונה את הגופים המוסדיים הגדולים. המהלכים הללו משקפים לעיתים התאמות טכניות ושיקולי אלוקציה רחבים של מנהלי כספי הפנסיה, בעוד שהציבור הרחב — שפועל בעיקר באמצעות קרנות מחקות — רשם פדיונות מתונים יחסית של 182 מיליון שקל באפיק הישראלי, לצד גיוס קל של 316 מיליון שקל באפיקי חו"ל.
אבל המנצחות הגדולות של התקופה, שממשיכות לגרוף את הקופה החודש ובכלל, הן הקרנות הכספיות. בחודש אוקטובר לבדו זרמו אליהן כ־3.7 מיליארד שקל, מה שמביא את סך הגיוסים שלהן מתחילת השנה לנתון אסטרונומי של כמעט 38 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות מנהלות כיום כ־222 מיליארד שקל, נתח עצום שחוצה את רף 25% מכלל נכסי התעשייה כולה. המשיכה האדירה למכשיר הזה נובעת מסביבת הריבית שנותרה גבוהה, ומספקת תשואה אטרקטיבית בסיכון כמעט אפסי, המהווה חלופה מפתה וסולידית במיוחד עבור אלו שרוצים לקחת צעד אחורה מתנודתיות שוק המניות.
את המחיר הישיר של עמדת ההמתנה הזו שילמו הקרנות האקטיביות המסורתיות, המנוהלות בידי מנהלי השקעות ומייצגות נאמנה את דופק המשקיעים הפרטיים. אלו רשמו באוקטובר פדיונות בהיקף של כ־1.4 מיליארד שקל, לראשונה מזה שנה וחצי של רצף חיובי. מדובר במהפך של ממש: רק בשנה שעברה נחשבו הקרנות האקטיביות לכוכבות הבלתי מעורערות של השוק, עם גיוסים שנתיים של כ־28.5 מיליארד שקל וכמעט ללא חודשי פדיון. אולם כעת, עם גיוסים מצטברים של כ־22 מיליארד שקל מתחילת השנה, הן נאלצות לפנות את הבכורה לקרנות הכספיות. פסיכולוגיית המשקיע עושה את שלה: אחרי תקופה ארוכה של עליות שהזינה את תחושת ה"פומו" וגרמה לרבים לקפוץ על הרכבת, גל הירידות וחוסר הוודאות גורמים לרבים לאבד ביטחון ולרדת ממנה בדיוק באותה המהירות.
התנהגות זו מוזנת גם מהסביבה המאקרו־כלכלית הרחבה. לחצי האינפלציה המתמשכים שהקפיאו את הציפיות להורדות ריבית מהירות הן בארה"ב והן בישראל, יחד עם המומנטום השלילי שהחל בבורסה המקומית עוד מסוף מאי עם מימוש של מעל 10%, יצרו אווירה זהירה במיוחד. המשקיעים הפרטיים אינם חשים כעת פחד מהחמצת הזדמנויות, שכן אין ציפייה לזינוק מיידי בשווקים, ומנגד שורת אתגרים ביטחוניים, אזוריים ופוליטיים מרחפת מעל לראש.
חוסר הוודאות לגבי הרכב הממשלה הבאה, השאלות סביב יציבותה והמתח הגיאופוליטי הרב מותירים את השוק דרוך וזהיר. ההערכה הרווחת בקרב פעילי שוק ההון היא כי הנטייה לשבת על הגדר, להחזיק נזילות בריבית חסרת סיכון ולהמתין לכיוון ברור תמשיך ללוות את תעשיית הקרנות גם בתקופה הקרובה. עד שהתמונה הפוליטית והכלכלית תתבהר, והשוק ימצא נקודת שיווי משקל חדשה ויציבה, נראה כי זרם הכספים ימשיך להעדיף את הבטוח והסולידי על פני לקיחת סיכונים מיותרים.
