המסחר באחוזת בית ייפתח הבוקר תחת צל כבד של חוסר ודאות עולמי ותנודתיות מקומית מתמשכת, לאחר סדרה של ימי מסחר סוערים שהגיעו בעקבות מערכת הבחירות בישראל. אתמול אמנם נרשמה רגיעה מסוימת עם נעילה מעורבת שבה מדד ת"א 35 הצליח לטפס ב-0.25% לקראת סיום יום שהתנהל ברובו בטריטוריה אדומה, אך מדד ת"א 90 השיל 0.5% ומדד הביטוח רשם נפילה של 2.5%. החולשה בענף הביטוח הובלה בידי איילון וווישור, שאיבדו שתיהן יותר מ-4% מערכן בעקבות בחינה מחודשת של עסקת אלטשולר שחם פיננסים והמגבלות הנוקשות שמטיל חוק הריכוזיות. מנגד, מדדי הביומד והבנקים הפגינו חוסן עם עליות של 1.4% ו-0.8% בהתאמה, ומגזר הביטחון המשיך לרכז עניין חיובי עם זינוק של כ-3% במניית אלביט מערכות. בזירה התאגידית המקומית בלטה גם היענות בעלי המניות להצעת הרכש באלרוב נדל"ן, מהלך שצפוי להוביל למחיקתה מהמסחר ולסלול את הדרך לניסיון השתלטות על כלל עסקי ביטוח, לצד התרחבות החזקותיה של מנורה מבטחים בקבוצת חג'ג' לרמה של 6.57% בהשקעה כוללת של כ-20 מיליון שקל.

המשקיעים בזירה המקומית אינם פועלים בוואקום, והרוח הנגדית שמגיעה מהשווקים הבינלאומיים מעיבה באופן ישיר על פתיחת יום המסחר. מעבר לים נרשמת מגמה מעורבת באסיה, כאשר מדד הניקיי ביפן נחלש ב-2.3%, מדד הקוספי בדרום קוריאה צונח ב-4.2% ומדד השנזן בסין מאבד 1.2%, וזאת חרף עלייה של 1.6% במדד ההאנג סנג בהונג קונג. במקביל, החוזים העתידיים בוול סטריט נסוגים בחדות בהובלת מדד הנאסד"ק שמשיל כ-2%, מה שמשתקף גם בפערי הארביטראז' המעורבים של המניות הדואליות החוזרות לתל אביב: טבע פותחת בפער חיובי של 1.5% ואלביט בפער של כ-0.5%, אך מניות השבבים טאואר וקמטק מציגות פערים שליליים של 2.5% ו-1.7% בהתאמה.

עיקר הלחץ בוול סטריט נובע מדוחות כספיים מאכזבים של ענקיות הטכנולוגיה, שמאלצות את המשקיעים לתמחר מחדש את ההשקעות העצומות בבינה מלאכותית ואת השפעתן על שורת הרווח. מניית אמזון איבדה כ-7% במסחר המאוחר לאחר שהציגה החמצה בהכנסות וברווח לצד תזרים מזומנים חופשי שלילי של 4.42 מיליארד דולר, חרף המשך תוכנית השקעות הון שנתית אדירה בהיקף של 220 מיליארד דולר. מניית אינטל התרסקה בשיעור של כ-20% בעקבות תחזית עגומה לרבעון הנוכחי והאטה מורגשת במכירות המחשוב האישי, ומניית אלפאבית צללה ב-13% ביומה הגרוע ביותר אי פעם, תוך מחיקת שווי של כחצי טריליון דולר ויצירת איתות טכני דובי המכונה צלב המוות. הירידות החדות הללו לא פסחו גם על ענף הסייבר, שבו מניית פורטינט הובילה גל מימושים נרחב שפגע במניות כמו קראודסטרייק, אוקטה ופאלו אלטו שאיבדו כל אחת יותר מ-6%, בעוד ענקית התוכנה סרוויס נאו צנחה בעקבות תחזית הזמנות פושרת.

לצד הטלטלה במגזר הטכנולוגיה, שוקי האג"ח והסחורות מספקים תמונה מורכבת של לחצים פיסקאליים ואינפלציוניים. בזירת איגרות החוב, בתי השקעות מובילים מאמצים עמדה ניטרלית כלפי אג"ח ממשלתיות על רקע אי-הוודאות סביב תוואי הריבית העולמי, לצד זהירות מופלגת באג"ח קונצרניות שבהן מרווחי הסיכון אינם מפצים על שחיקת הרווחיות וצרכי המימון הגדלים. בשוק המט"ח המקומי השקל הפגין תנודתיות חדה לאורך השבוע האחרון ונקבע סביב 3.114 שקלים לדולר, תוך תנודות עזות סביב תוצאות הבחירות בישראל. בזירת הסחורות, מחיר חבית נפט ברנט נסחר ברמה של 111 דולר ומחיר חבית נפט אמריקאי עומד על 102 דולר, בין היתר עקב מתיחות גיאופוליטית וחששות ביטחוניים במזרח התיכון, בעוד מחיר הזהב נסחר סביב 3,997 דולר לאונקיה על רקע ביקוש גובר מצד בנקים מרכזיים לנכסי מקלט.

זירת המטבעות הדיגיטליים סופגת אף היא מהלומה כבדה בעקבות מתקפת הסייבר חסרת התקדים על בורסת בינאנס, שבה נרשמה מעורבות של נכסים בהיקף שחצה את רף ה-6.3 מיליארד דולר. האירוע גרר תגובת שרשרת תעשייתית להקפאת כספים, אך הוביל לנפילות חדות בשוק הקריפטו: הביטקוין צלל לשפל של שישה שבועות סביב 77,646 דולר, האת'ריום הגיע לשפל של חודשיים, ומטבע ה-BNB איבד יותר מ-8% בתוך 24 שעות בלבד. ברקע הדברים עומדת תמונת המאקרו הגלובלית, שבה הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית על 2.5% אך הזהיר מהשפעת מחירי האנרגיה שהאיצו את האינפלציה בגוש האירו ל-3.8%, לצד החלטת הפדרל ריזרב להותיר את הריבית בטווח של 3.75% עד 4%. על אף שכלכלת ארה"ב צמחה ברבעון השלישי בקצב שנתי של 3.4% ומדד המחירים לצריכה פרטית עלה ב-0.5% בספטמבר לקצב שנתי של 3.6%, המשקיעים שומרים על דריכות עליונה לקראת בחירות האמצע בארה"ב, מתוך הבנה כי השינויים הפוליטיים והמוניטריים שמעבר לפינה עשויים לחרוץ את כיוון השווקים לתקופה הקרובה.