היום שבו האדמה רעדה בוול סטריט ייזכר כאחד הרגעים הדרמטיים ביותר בתולדות חברת אלפאבית, חברת האם של גוגל. מניית החברה צללה בשיעור חד של כ-13% במהלך יום המסחר, ירידה שהובילה למחיקת שווי שוק בלתי נתפסת של למעלה מחצי טריליון דולר. למעשה, בנקודת השפל של אותו יום, איבדה ענקית הטכנולוגיה 524 מיליארד דולר מערכה. כדי להבין את עוצמת האירוע, יש להסתכל על ההיסטוריה של החברה. מאז שהפכה לחברה ציבורית בשנת 2004, גוגל לא חוותה יום כה שחור. אפילו המשברים הכלכליים החמורים ביותר של העשורים האחרונים, כולל קריסת השווקים בספטמבר 2008 והפאניקה העולמית של מרץ 2020 עם פרוץ המגפה, לא גרמו למפולת כה עמוקה במניית החברה. זהו הציון הגרוע ביותר שלה אי פעם, והוא מעיד על שינוי עמוק בתפיסת המשקיעים לגבי עתיד מנוע החיפוש הפופולרי בעולם.
המספרים מאחורי הקריסה הזו ממחישים את המציאות החדשה של שוק ההון האמריקאי, שוק שבו סכומי עתק נמחקים כלא היו בתוך שעות ספורות. אובדן של 524 מיליארד דולר ביום אחד מציב את אלפאבית במקום השני והמפוקפק בהיסטוריה של החברות הנסחרות בארה"ב. השיא השלילי עדיין שייך לענקית השבבים אנבידיה, שאיבדה כ-593 מיליארד דולר משוויה ב-27 בינואר 2025, יום שבו משקיעי הבינה המלאכותית נכנסו לפאניקה בעקבות התפתחויות טכנולוגיות מהמתחרה הסינית DeepSeek. על פי החישובים, מניית אלפאבית הייתה צריכה לרדת בסביבות 15% ולהיסגר במחיר של 274.75 דולר כדי לשבור את השיא של אנבידיה, וסגירה מתחת ל-282.34 דולר נועלת הפסד מלא של חצי טריליון דולר. עם זאת, גם ללא שבירת השיא, אלפאבית השאירה הרחק מאחור את חברת ספייס אקס, שאיבדה 400 מיליארד דולר ב-22 ביוני האחרון. התנודתיות הזו הפכה למאפיין מובהק של שוק המניות הנוכחי. רק מתחילת השנה ועד ליום רביעי האחרון, נרשמו לא פחות מ-18 מקרים שבהם חברות הנסחרות בארצות הברית איבדו 200 מיליארד דולר או יותר ביום מסחר אחד. לשם השוואה, בשנת 2025 כולה היו 13 מקרים כאלה, ולפני שנת 2022 תופעה זו כלל לא הייתה קיימת. אלפאבית לבדה איבדה כבר כ-1.4 טריליון דולר מאז הגיעה לשיא כל הזמנים שלה בחודש מאי.
הסיבה המרכזית לסערה הנוכחית טמונה בדו"חות הרבעון השלישי של החברה, דו"חות שהציגו תמונה מורכבת ומפוצלת. מצד אחד, היו בדו"ח נתונים שהיו אמורים לשמח כל משקיע. ההכנסות של חטיבת שירותי הענן של גוגל זינקו בלמעלה מפי שניים והגיעו לסכום מרשים של כ-31 מיליארד דולר. הגידול העצום הזה מעיד על כך שהתשתיות של גוגל ממשיכות למשוך אליהן לקוחות ארגוניים רבים המחפשים פתרונות מחשוב מתקדמים. בנוסף, אפליקציית הבינה המלאכותית של החברה, ג'מיני, חצתה את רף מיליארד המשתמשים. זהו הישג אדיר שממחיש את החדירה העמוקה של הטכנולוגיה החדשה לחיי היום-יום של משתמשים ברחבי העולם, ומראה שגוגל נשארת שחקנית מובילה במרוץ.
אך מנגד, הנתונים הנוגעים ללב הפועם של החברה – מנוע החיפוש – עוררו דאגה רבה. ההכנסות מחיפוש, שהן מסורתית פרת המזומנים המרכזית של אלפאבית, צמחו בשיעור של 12% והסתכמו בכ-63 מיליארד דולר. למרות שמדובר בצמיחה, הנתון הזה החטיא את התחזיות של האנליסטים בוול סטריט, שציפו להכנסות של כ-65 מיליארד דולר. הפער הזה, גם אם הוא נראה קטן יחסית במונחים אבסולוטיים, נתפס כנורת אזהרה בוהקת. המשקיעים חוששים שהבינה המלאכותית, אותה טכנולוגיה שגוגל משקיעה בה משאבי עתק, מתחילה לנגוס בהכנסות המסורתיות שלה. אנשים עוברים להשתמש בבוטים חכמים כדי לקבל תשובות ישירות, במקום להקליק על קישורים ולצפות בפרסומות ממומנות בדף תוצאות החיפוש המסורתי.
החשש הזה מקבל משנה תוקף כאשר מסתכלים על שורת תזרים המזומנים החופשי של החברה. הדו"ח חשף מעבר דרמטי להפסד של כ-9 מיליארד דולר בתזרים המזומנים, הנתון שמייצג את הכסף שנשאר בקופה לאחר תשלום על הוצאות תפעוליות והשקעות הון. הסיבה העיקרית לבור התזרימי הזה היא ההוצאות האסטרונומיות על בינה מלאכותית. הקמת חוות שרתים ענקיות, רכישת מעבדים מתקדמים, עלויות אנרגיה עצומות וההשקעה השוטפת במעבדות המחקר – כל אלה שואבים מהחברה מיליארדי דולרים מדי חודש. המרוץ לשמירה על רלוונטיות בעידן החדש גובה מחיר יקר, והמשקיעים מתחילים לתהות מתי, אם בכלל, ההשקעות הללו יחזירו את עצמן בצורה של רווחיות פנומנלית כפי שהיו רגילים לראות מגוגל בעבר.
השפעתן של ההוצאות חורגת הרבה מעבר למאזני החברה ומשפיעה על התעשייה כולה. חוות השרתים החדשות צורכות משאבים בהיקפים שטרם נראו, והן יוצרות מרוץ חימוש טכנולוגי מתמשך מול שאר ענקיות הטכנולוגיה. כל התפתחות אצל המתחרות מחייבת את אלפאבית להגדיל את ההשקעה שלה כדי לא להישאר מאחור, תהליך שמייצר מעגל קסמים של הוצאות הולכות וגדלות. הדילמה הזו עומדת במרכז השיח הכלכלי הנוכחי ומטילה צל כבד על כל הערכות השווי בשוק. כאשר המשקיעים מתבוננים על הירידה הדרמטית של 12.42% במניית החברה, הם לא יכולים להתעלם מהשפעת הדומינו שעשויה לפגוע בכלל מגזר הטכנולוגיה.
התגובות בוול סטריט לנתונים הללו היו חלוקות, אך הפאניקה שלטה בכיפה. מצד אחד, פרשנים פסימיים כמו ג'פרי ולודרצ'ק, מנכ"ל חברת המחקר פיווטל, טענו כי זהו הרבעון הראשון שבו ניתן לראות בבירור כיצד הטכנולוגיה החדשה מתחילה לפגוע באופן ממשי בעסקי החיפוש. לטענתם, המודל העסקי הישן עומד בפני איום קיומי. מנגד, ישנם אנליסטים שמגלים אורך רוח ורואים בירידה הדרמטית דווקא הזדמנות. אנג'לו זינו, מחברת המחקר CFRA, ציין כי הנסיגה החדה במחיר המניה מהווה ככל הנראה הזדמנות קנייה אטרקטיבית עבור משקיעים לטווח ארוך המאמינים ביכולתה של החברה לצלוח את התקופה המאתגרת הזו.
כעת, עיני כל השוק נשואות אל עבר התחנה הבאה בעונת הדו"חות. חברת אמזון, האחרונה מבין שלוש ענקיות שירותי הענן שצפויה לדווח השבוע, תפרסם את תוצאותיה לאחר סגירת יום המסחר. לדו"ח של אמזון תהיה השפעה מכרעת על האופן שבו יתפסו המשקיעים את המשבר הנוכחי. אם שירותי הענן של אמזון יציגו צמיחה מואצת ללא פגיעה משמעותית בתזרים המזומנים שלהם, הדבר יחזק את ההשערה שהבעיה ייחודית אך ורק לעסקי החיפוש של גוגל. לעומת זאת, אם גם אמזון תדווח על שריפת מזומנים מסיבית בעקבות הוצאות ענק, הדבר עלול להכניס את כל מגזר הטכנולוגיה למגננה ולהוביל להערכה מחודשת של כדאיות ההשקעות ברחבי התעשייה כולה.
ההיסטוריה מלמדת שחברות טכנולוגיה גדולות יודעות להמציא את עצמן מחדש, אך התהליך אינו נטול כאבים. אלפאבית עשתה זאת בעבר כאשר עברה בהצלחה מעידן המחשבים הנייחים לעידן המובייל, מהלך שגם הוא לווה בזמנו בחששות כבדים מצד משקיעים לגבי היכולת להציג רווחיות ממסכים קטנים. ואולם, המעבר הנוכחי מציב אתגר בסדר גודל שונה לחלוטין. הוא דורש לא רק התאמה של הפורמט הפרסומי, אלא שינוי מהותי באופן שבו משתמשים צורכים מידע ובדרך שבה החברה מממנת את התשתיות האדירות שלה. השבועות והחודשים הקרובים יהיו קריטיים עבור הנהלת החברה, שתצטרך לספק למשקיעים תוכנית פעולה ברורה שתסביר כיצד ההשקעות העצומות במעבדות המחקר ובחוות השרתים יתורגמו לצמיחה יציבה בעתיד, כדי להבטיח שהמפלצת הטכנולוגית שיצרו לא תבלע את העסק כולו.
