אוכלוסיית מדינת ישראל נאמדת כיום בכ-10.305 מיליון נפש, נתון המייצג גידול של כ-124 אלף תושבים, שהם שיעור צמיחה דמוגרפית של 1.2 אחוזים לעומת השנה החולפת. נתונים מקרו-כלכליים אלו מהווים את הבסיס להבנת כוח הקנייה ופוטנציאל הצמיחה של החברות הציבוריות בשוק ההון. התוצר המקומי הגולמי במחירי שוק הסתכם בשנת 2025 ב-2,128.3 מיליארד שקלים, סכום המגלם בתוכו עלייה כמותית ריאלית של 3.5 אחוזים. בחינת התוצר לנפש מצביעה על סכום של 210.2 אלף שקלים, המייצגים צמיחה ריאלית שנתית של 2.1 אחוזים. מנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה המקומית מקבלים ביטוי חד וברור בנתוני ההוצאה לצריכה פרטית, אשר רשמה עלייה ריאלית של 2.9 אחוזים והסתכמה ב-1,020.1 מיליארד שקלים. במקביל למגמה זו, סך ההשקעה הגולמית במשק רשמה קפיצה מרשימה של 6.9 אחוזים במונחים ריאליים לרמה חסרת תקדים של 524.0 מיליארד שקלים, כאשר מתוך סכום זה ההשקעה נטו בנכסים קבועים זינקה ב-7.7 אחוזים. יצוא הסחורות והשירותים הישראלי הציג אף הוא תנופה מסחרית חזקה מאוד עם גידול ריאלי של 8.1 אחוזים לסך כולל של 599.5 מיליארד שקלים.

בזירת המאקרו והמדיניות הפיסקלית של הממשלה, נרשמת מגמה מרתקת של התכווצות הגירעון התקציבי המשליכה ישירות על תמחור שוק איגרות החוב והתשואות הממשלתיות. הוצאות המגזר הממשלתי הכוללות הסתכמו בשנה החולפת ב-933.4 מיליארד שקלים, נתון המהווה 43.9 אחוזים מהתמ"ג הלאומי, משקל המייצג ירידה קלה לעומת שיעור הוצאה של 44.5 אחוזים שנרשם בשנת 2024. מנגד, סך הכנסות המגזר הממשלתי לאותה תקופה עמד על 824.3 מיליארד שקלים, שהם 38.7 אחוזים מהתמ"ג, כאשר חלק הארי העומד על 85.2 אחוזים מהכנסות אלו נובע באופן ישיר ממערך גביית המיסים הלאומי. כתוצאה ישירה ממגמות מצטברות אלו, גירעון המגזר הממשלתי הצטמצם באורח משמעותי ביותר לרמה של 109.1 מיליארד שקלים, סכום המהווה 5.1 אחוזים בלבד מהתמ"ג הכללי של מדינת ישראל. שיפור זה בולט במיוחד בהשוואה לגירעון תקציבי עמוק הרבה יותר של 159.0 מיליארד שקלים, שהיוו 7.9 אחוזים מהתמ"ג הלאומי בסיומה של השנה הקודמת. סך החוב הממשלתי הכולל של המשק עומד כעת על 1,403.5 מיליארד שקלים, נתון רשמי ומוחלט הגוזר יחס חוב לתוצר של 65.9 אחוזים בסך הכל.

מגזר ההייטק הישראלי, המשמש מזה שנים ארוכות כקטר המרכזי של היצוא והצמיחה, מציג בשנה האחרונה תמונה כלכלית מורכבת של התייעלות תאגידית עמוקה לצד קיפאון מסוים במצבת כוח האדם הכוללת בענף. סך משרות השכיר הפעילות בתחום ההייטק עמדו על 396.3 אלף, כמות המהווה 9.6 אחוזים מכלל משרות השכיר במשק הישראלי, אך משקפת ירידה קלה של 0.3 אחוזים בהשוואה לנתוני התעסוקה של שנת 2024. חרף הצמצום בכוח האדם המאויש, השכר החודשי הממוצע בענף הטכנולוגי המשיך לטפס בהתמדה ועלה ב-3.9 אחוזים לרמה של 33,097 שקלים במחירים שוטפים. הפריון התעשייתי הגבוה של הסקטור בא לידי ביטוי מובהק בתוצר השנתי של ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת, שהסתכם ב-138.9 מיליארד שקלים במחירי שנת 2011, שיעור עצום המהווה 14.4 אחוזים מכלל התמ"ג המיוצר במגזר העסקי. יצוא ענפים טכנולוגיים אלו עמד במקביל על 188.6 מיליארד שקלים במונחי בסיס דומים, משקל קריטי של 41.1 אחוזים מכלל יצוא הסחורות והשירותים של המשק הישראלי החוצה. מרכיב מרכזי ברווחיות ובשכר המשולם במגזר זה נובע מפעילותן השוטפת של חברות רב-לאומיות זרות, בהן התמורה השנתית הממוצעת למשרת שכיר בענפי ההייטק מזנקת לסכום חריג בגובה של 486.8 אלף שקלים לכל עובד. במקביל למגמות התעסוקה בחברות התוכנה, ניכרת כניסה מואצת ורחבה של טכנולוגיות עיבוד מתקדמות למשק הפעיל, כאשר שיעור השימוש המאומת בבינה מלאכותית במגזר העסקי נאמד ב-28 אחוזים בשנת 2025, עם תחזית רשמית לעלייה חדה עד לשיעור של 39 אחוזים במהלך שנת 2026.

שוק הנדלן המקומי והמניב ממשיך לרכז עניין רב ופעילות מסחר ענפה לאור דיברגנציה כלכלית ברורה בין מגמת הירידה של מחירי הנכסים למחירי השכירות העולים, תופעה מתמשכת בעלת השלכות פיננסיות מהותיות על תמחור מניות חברות הבנייה וקרנות הריט בבורסה. מדד מחירי הדירות הכללי בשוק רשם ירידה שנתית מתונה של 1.0 אחוזים, בעוד שמדד מחירי הדירות החדשות בלבד חווה ירידה מהותית וחדה יותר בשיעור של 2.8 אחוזים. מחירו הסטטיסטי הממוצע של נכס למגורים הנמכר כיום בישראל עומד על 2.33 מיליון שקלים בדיוק. בניגוד מוחלט לירידה בשווי הריאלי של הנכסים עצמם, מדד שכר הדירה החודשי החוזי טיפס בשיעור של 4.3 אחוזים, כאשר שכר הדירה הממוצע הכלל ארצי הגיע לרמה מחיר של 4,919.3 שקלים בממוצע. פעילות הבנייה הפיזית והיזמית בשטח נותרה רחבה למדי, עם נתון המצביע על 79.7 אלף דירות שונות שהחלה בנייתן בפועל לאחרונה, מתוכן 70.1 אחוזים נבנו מראש למטרת מכירה עתידית ללקוחות קצה ו-29.5 אחוזים נבנו במסגרת מיזמים מורכבים של התחדשות עירונית כוללת. מספר הדירות הנמצאות בשלבי בנייה פעילה לקראת סוף שנת 2025 עמד על היקף של 207.4 אלף יחידות דיור. סך ההשקעה הגולמית הכוללת בענף הבינוי הגיעה לסכום של 253.4 מיליארד שקלים, כאשר קצת יותר ממחצית מסכום עצום זה הופנה באופן ספציפי למיזמי בנייה המיועדים למגורים אזרחיים. בצד סגירת העסקאות השוטפות, נמכרו בשוק החופשי 90.5 אלף דירות למגורים, ירידה כמותית מ-102.8 אלף עסקאות חתומות בשנה הקודמת, כאשר עסקאות עבור דירות חדשות לחלוטין היוו בדיוק 37.5 אחוזים מכלל כמות העסקאות השנתית ברחבי הארץ.

תמונת שוק העבודה הרחב משדרת לשחקני השוק יציבות פיננסית חזקה במיוחד המגבה את פעילות סקטור האשראי, הבנקאות המסחרית והצריכה המקומית הגוברת ברחבי המשק. שיעור האזרחים הבלתי מועסקים המוגדרים כדורשי עבודה עומד כעת על רמת שפל היסטורית המסתכמת ב-2.9 אחוזים בלבד מסך כוח העבודה הכללי הזמין. מספר משרות השכיר המאוישות של עובדים ישראלים צמח השנה ב-2.5 אחוזים והגיע למצבת כוללת של 4.134 מיליון משרות במשק. השכר החודשי הממוצע הכללי עמד על רמה נומינלית של 13,884 שקלים, נתון המשקף עלייה של 3.2 אחוזים מול השנה שחלפה, אך בפועל נותר כמעט ללא שום שינוי במונחים ריאליים וקבועים ועמד על 11,239 שקלים, וזאת כתוצאה ישירה משחיקה מתמשכת עקב האינפלציה השנתית. מדד המחירים לצרכן הממשלתי הרשמי רשם לאחרונה עלייה שנתית רשמית של 2.6 אחוזים, נתון המהווה התמתנות כלכלית קלה אך חשובה לעומת עלייה קודמת של 3.2 אחוזים שנמדדה רק בשנה הקודמת לה. משרות השכיר המתגמלות והרווחיות ביותר עבור השכירים במשק נמצאות במגזר החברות הפיננסיות המסורתי, שם השכר החודשי הממוצע לעובד מתנוסס לרמת עלות חריגה של 24,747 שקלים לחודש. עוצמתו הכלכלית וכושר הספיגה של הצרכן הישראלי הפרטי משתקפים היטב גם במסד נתוני הסליקה הרשמיים של חברות כרטיסי האשראי, כאשר מדד ערך הרכישות הכולל של צרכנים פרטיים בכרטיסים עלה משמעותית ב-6.5 אחוזים. הציבור הרחב בישראל מחזיק בסך נכסים כספיים נזילים בהיקף לאומי אדיר הנאמד בכ-7,192 מיליארד שקלים, מתוכם 22.1 אחוזים מושקעים בנכסים פיננסיים ספציפיים שהינם צמודי מדד. סך מסגרות האשראי הכוללות וההלוואות הפעילות שהעמידו התאגידים הבנקאיים השונים לטובת הציבור מסתכם נכון למועד איסוף נתונים זה בכ-2,696 מיליארד שקלים. במקביל לכלל פעילות זו, ענף התיירות הנכנסת לישראל ממשיך להציג מסלול התאוששות מאסיבי עם דיווח רשמי המעיד על 1.3 מיליון כניסות מאומתות של תיירים זרים ממדינות שונות בעולם, זינוק פתאומי ומרשים של 37.1 אחוזים ישירות לעומת נתוני השנה הקודמת, מגמה חיובית ומשמחת אשר הניבה לחברות הציבוריות המובילות בענף פדיון שיא מצטבר בסך של 13.7 מיליארד שקלים נטו בפעילותן של מלונות התיירות המקומיים השונים הפרוסים ברחבי הארץ.