הלמ"ס מפרסם דו"ח המצביע על כך שברבעון השני של שנת 2026 חלה עלייה מובהקת של 2.0% במדד תנאי הסחר הכולל, כאשר מדד חיוני זה מחושב ללא השפעתן של אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה. כדי לרדת לעומק המשמעות הכלכלית, יש לדעת כי מדד תנאי הסחר מוגדר במדויק כיחס שבין השינוי במדדי המחירים של היצוא לבין השינוי במדדי המחירים של היבוא. בחינת מרכיבי היצוא מעלה כי מדד מחירי יצוא הסחורות, המחושב אף הוא ללא אוניות, מטוסים ויהלומים, רשם עלייה בשיעור של 3.8% במהלך הרבעון השני של שנת 2026, וזאת בהמשך ישיר לעלייה של 1.8% שנרשמה ברבעון הקודם. מן העבר השני של המשוואה, מדד מחירי יבוא הסחורות, המנוכה גם הוא מהשפעת אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה, עלה בשיעור של 1.7% ברבעון השני של שנת 2026, תנועה חיובית הממשיכה את העלייה של 1.1% שנצפתה ברבעון הקודם.

התנודה המטלטלת והחריפה ביותר בשוק נצפתה במחירי האנרגיה, המשפיעים באופן דרמטי על עלויות הייצור, השינוע והשילוח הגלובליים. על פי הנתונים הסטטיסטיים, מדד המחירים של יבוא חומרי אנרגיה טיפס בשיעור חד ויוצא דופן של 44.9% ברבעון השני של שנת 2026. קפיצה מטאורית זו מגיעה בהמשך ישיר ומשלים לעלייה של 10.7% שכבר נרשמה במדד זה ברבעון הקודם, ומעידה על התייקרות מסיבית המורגשת היטב בשרשראות האספקה. במקביל לכך, ובהתאמה מושלמת למגמה העולמית במחירי הסחורות, מדד המחירים של יצוא מוצרי נפט מזוקק רשם אף הוא זינוק משמעותי ועלה בשיעור חד של 35.3%.

ניתוח מעמיק ורחב של תחומי התעשייה השונים חושף תמונה מורכבת במיוחד עבור החברות היצואניות הפועלות במשק. מדד המחירים של היצוא התעשייתי, הכולל גם כרייה וחציבה אך מחושב ללא הכללת יהלומים מעובדים, עלה ב-3.9% בסך הכל, נתון המהווה המשך לעלייה מתונה יותר של 1.8% ברבעון הקודם. כאשר צוללים לפירוט מדדי המחירים של היצוא התעשייתי על פי רמות העוצמה הטכנולוגית, מגלים כי מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית דווקא חווה נסיגה. מדד רגיש זה ירד ברבעון השני של שנת 2026 ב-0.2%, ירידה הממשיכה מגמה שלילית קלה לאחר ירידה של 0.7% שאופיינה ברבעון הקודם. יש לקחת בחשבון את כובד משקלו של סקטור זה, שכן יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית מהווה נתח עצום של כ-39% מכלל היצוא התעשייתי של המדינה ללא יהלומים. נתונים מפורטים לפי ענפי כלכלה בתוך סקטור הטכנולוגיה העילית מצביעים על כך שהירידה הושפעה רבות מירידה במדד המחירים של יצוא ענף ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי שירד בשיעור של 0.5%. לעומת זאת, סגמנטים אחרים בתוך קבוצת תעשיות העילית הצליחו לרשום התייקרויות מנוגדות למגמה, כאשר מדד המחירים של יצוא ענף ייצור תרופות עלה ב-2.6% ומדד המחירים של יצוא ענף ייצור כלי טיס, חלליות וציוד נלווה עלה אף הוא ב-0.8%.

התמונה מתהפכת לחלוטין כאשר בוחנים בקפידה את מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית. סקטור זה, המהווה נדבך מרכזי בכלכלה ואוחז בכ-38% מכלל היצוא התעשייתי ללא יהלומים, רשם עלייה משמעותית ומרשימה של 8.9% ברבעון השני של שנת 2026. עלייה חדה זו מגיעה בהמשך ישיר לעלייה קלה בהרבה של 1.2% בלבד שנרשמה במגזר זה ברבעון הקודם. הדחיפה המרכזית ביותר לעלייה במדד זה הגיעה מענף הכימיקלים, שכן נתונים מפורטים לפי ענפי כלכלה מצביעים על עלייה חדה במדד המחירים של יצוא ענף ייצור כימיקלים ומוצריהם, אשר זינק באופן דרמטי ב-15.1%.

מגמה חיובית ומוצקה דומה נצפתה גם בתעשיות בעלות האוריינטציה המסורתית יותר. מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית, קטגוריה חשובה המהווה כ-15% מכלל היצוא התעשייתי ללא יהלומים, עלה ברבעון השני של שנת 2026 בשיעור של 6.4%. מעבר לעלייה החריגה של 35.3% שדווחה במדד המחירים ביצוא ענף ייצור מוצרי נפט מזוקק, נתונים מפורטים מצביעים גם על התייקרות במדדי המחירים ביצוא ענף תעשיית מתכות בסיסיות, אשר עלו בשיעור של 4.1%. בחינת קצה הסקאלה הטכנולוגית מראה כי מדד המחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית, פלח שוק המהווה כ-7% בלבד מכלל היצוא התעשייתי ללא יהלומים, חווה עלייה מתונה ושקולה של 0.9% ברבעון השני של שנת 2026. עם זאת, בתוך קבוצה זו קיימת שונות ניכרת, כאשר נתונים מפורטים לפי ענפי כלכלה מצביעים על עלייה משמעותית ביותר של 19.0% במדד המחירים של יצוא ענף ייצור מוצרי עץ. מחוץ לתחומי התעשייה הקלאסית, מגזר החקלאות מציג אף הוא נתוני התייקרות ברורים. מדד המחירים של יצוא ענפי החקלאות, ייעור ודיג עלה ברבעון השני של שנת 2026 ב-2.3%, מגמה עקבית לחלוטין הממשיכה את העלייה של 2.4% שאופיינה ברבעון הקודם. עליית מחירים זו במגזר החקלאי מורכבת בעיקרה מעלייה במדד מחירי יצוא גידול יבולים רב-שנתיים שעלה ב-0.6%, לצד התייקרות בולטת בהרבה במדד מחירי יצוא גידול יבולים עונתיים שעלה ב-7.4%.

במעבר לניתוח צד היבוא, הנתונים מספקים תובנות אסטרטגיות חשובות על מבנה ההוצאות והעלויות של המשק. ברבעון השני של שנת 2026 עלה מדד מחירי יבוא הסחורות, המחושב ללא השפעתן של אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה, ב-1.7%, זאת כאמור בהמשך לעלייה של 1.1% ברבעון הקודם. פירוט מדויק של השינויים במחירי היבוא לפי ייעוד כלכלי שופך אור בהיר על מקורות ההתייקרות. בעוד שמדד המחירים של יבוא חומרי אנרגיה זינק ב-44.9%, מדד המחירים של יבוא תשומות לייצור, המשפיע ישירות על הוצאות התפעול של המפעלים והמחושב למעט יהלומים וחומרי אנרגיה, עלה ב-2.3% ברבעון השני של שנת 2026. בתוך קבוצה יצרנית זו, פירוט לפי קבוצות הסחורות מראה על עליית מחירים בולטת ביבוא מתכות אל-ברזליות שעלה ב-7.2%.

ההשפעה הישירה על כיס הצרכן משתקפת היטב במדד המחירים של יבוא מוצרי צריכה, אשר עלה ב-1.2% ברבעון השני של שנת 2026, תוך שהוא ממשיך מגמה ברורה של עלייה בת 1.4% מהרבעון הקודם. בתוך קטגוריית הצריכה, מדד המחירים של יבוא מוצרים לצריכה שוטפת הכולל מגוון רחב של מוצרי יסוד כגון מזון, הלבשה, הנעלה ומוצרים להחזקת משקי בית, עלה ברבעון השני של שנת 2026 בשיעור של 1.4%. כאשר בוחנים את הסעיפים לעומק, מתברר כי עיקר העלייה בסעיף זה נרשמה במדד המחירים של יבוא מזון, משקאות ותרופות, אשר רשם התייקרות משמעותית ועלה ב-1.8%. במקביל למוצרי הצריכה השוטפת, נרשמה התייקרות גם במוצרים המיועדים לשימוש ארוך טווח על ידי משקי הבית. מדד מחירי יבוא של מוצרים בני קיימה, קטגוריה ענפה הכוללת בין היתר ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה לשימוש פרטי, עלה ברבעון השני של שנת 2026 בשיעור של 0.7%.

היבט נוסף וחשוב הנוגע להשקעות העתידיות של החברות במשק מתבטא במדד מחירי יבוא מוצרים להשקעה. מדד אסטרטגי זה, המחושב תמיד למעט אוניות ומטוסים, עלה ברבעון השני של שנת 2026 בשיעור של 0.8%, בהמשך לעלייה גדולה מעט יותר של 1.3% שאופיינה ברבעון הקודם. פירוט הקטגוריה הזו לפי קבוצות משנה מראה כי מדד מחירי יבוא כלי תחבורה להשקעה רשם עלייה קלה של 0.2%, זאת בהמשך לעלייה משמעותית יותר של 1.6% ברבעון הקודם. בנוסף, מדד מחירי יבוא מכונות וציוד, סעיף כבד משקל וקריטי המהווה כ-60% מכלל יבוא הסחורות המיועדות להשקעה, המשיך את מגמת ההתייקרות ועלה ב-0.9%, לאחר שרשם עלייה קודמת של 1.4% ברבעון הקודם.