פרסום הנתונים העדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הנוגעים למדד אמון הצרכנים לחודש אוגוסט 2026 מספק תמונת מצב כלכלית מורכבת. על פי הממצאים הרשמיים, מדד אמון הצרכנים הכולל עומד בחודש אוגוסט על מינוס 20 אחוזים, נתון המייצג שיפור מסוים לעומת חודש יולי האחרון בו ירד המדד לרמה של מינוס 22 אחוזים. מדד אמון הצרכנים מתוכנן כך שהוא תחום תמיד בטווח הסטטיסטי שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד הנמדד קרוב יותר אל הגבול העליון, כך הוא מעיד באופן טבעי על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים במשק. מאידך, ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון בסקאלה, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר של האוכלוסייה, בעוד שמדד אשר עומד קרוב לאפס מצביע על היעדר מוחלט של ציפיות לשינוי במצב הקיים. המתודולוגיה המקצועית של הסקר המסוים הזה, אשר נכתב על ידי איילת מזרחי ונורית דוברין מאגף המיקרו-כלכלה בלשכה, תואמת בקפדנות את ההנחיות של ארגון ה-OECD העולמי המיועדות לסקרים מסוג זה בדיוק. במקביל למדד המוחלט, מדד אמון הצרכנים היחסי, אשר נגזר ישירות ממדד אמון הצרכנים ומחושב באופן יחסי לתקופת בסיס המוגדרת בין חודש מרץ 2011 לבין פברואר 2012, עומד בחודש אוגוסט 2026 על רמה של 75 נקודות.

צלילה לעומקם של ארבעת המאזנים המרכזיים אשר מרכיבים יחד את המדד הכולל חושפת כי התרחש שינוי משמעותי מאוד בשניים מתוכם. המאזן הראשון המתייחס ספציפית לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה רשם עלייה ניכרת וטיפס לרמה של מינוס 24 אחוזים, עלייה זאת נרשמה בהשוואה לערך נמוך במיוחד של מינוס 40 אחוזים שנמדד בבדיקה הקודמת. חרף השיפור החיובי הזה בתפיסת תנאי המאקרו, המאזן הבוחן את הכוונות של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לתנאי השנה האחרונה צנח מטה לרמה של מינוס 32 אחוזים, לאחר שקודם לכן עמד המאזן על מינוס 25 אחוזים. הירידה החדה בסעיף הרכישות הגדולות, הכולל הוצאות הוניות משמעותיות כמו רהיטים ומוצרי חשמל, מצביעה על זהירות צרכנית גוברת. שני המאזנים הנותרים מציגים תמונה יציבה יותר אך עדיין שוכנים בטריטוריה שלילית מובהקת, כאשר המאזן המתייחס לשינוי שחל בפועל במצב הכלכלי של משק הבית במהלך השנה האחרונה עומד על מינוס 20 אחוזים, והמאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה עומד על מינוס 3 אחוזים בלבד.

הפילוח הדמוגרפי והתעסוקתי של כלל המשיבים לסקר מספק רבדים נוספים של מידע חיוני להבנת הלך הרוח הכלכלי. בחינת הנתונים בקרב האוכלוסייה המועסקת במשק ובקרב אלה שאינם מועסקים מגלה תמימות דעים סטטיסטית, שכן בשתי קבוצות אלו גם יחד ערך המדד עומד באופן זהה על מינוס 20 אחוזים. עם זאת, פערים משמעותיים בהרבה מתגלים כאשר בוחנים את קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל, מאחר שבקרב קבוצת האוכלוסייה היהודית, קבוצה הכוללת על פי הגדרות הלשכה גם נוצרים לא ערבים וכן חסרי סיווג דת במרשם האוכלוסין, ערך המדד עומד על מינוס 18 אחוזים. מנגד, בקרב האוכלוסייה הערבית נרשמה רמה עמוקה יותר של פסימיות, וערך המדד בקבוצה זו עומד על מינוס 26 אחוזים. בחינת חתך הנתונים בהתאם לרמת ההשכלה המוקדמת מעלה כי בקרב נסקרים חסרי תעודת בגרות ובקרב בעלי תעודה אקדמית ערך המדד עומד על מינוס 18 אחוזים, בעוד שבקרב מחזיקי תעודת בגרות בלבד או תעודה על-תיכונית אחרת ערך המדד עומד על מינוס 23 אחוזים.

פרספקטיבה היסטורית רחבה על נתוני הסקר מדגישה את התנודתיות העמוקה שחווה הצרכן הישראלי בשנים האחרונות ומשקפת את מחזור העסקים. החל מחודש מרץ 2020 ועד לחודש אוקטובר 2020, על רקע השפעות משבר הקורונה והשינויים הן במצב התחלואה והן בהחלת ההגבלות וההקלות על המשק, ניכרה תנודתיות רבה בערכי מדד אמון הצרכנים והמאזנים השונים המרכיבים אותו. בהמשך לכך, מנובמבר 2020 ועד אפריל 2021, מדד אמון הצרכנים נמצא במגמת עלייה. חרף זאת, באוגוסט 2021 בצל העלייה בנתוני התחלואה ירד המדד למינוס 15 אחוזים, התאושש בספטמבר למינוס 7 אחוזים, ושוב ירד בנובמבר למינוס 13 אחוזים תוך שהוא מצביע על החמרה ניכרת בציפיות. שנת 2022 המשיכה להפגין חוסר יציבות כאשר בינואר המדד ירד למינוס 18 אחוזים, הגיע למינוס 21 אחוזים ביוני, והעמיק עד מינוס 23 אחוזים בחודש יולי, לפני שסיים את השנה בדצמבר ברמה של מינוס 17 אחוזים. שנת 2023 נפתחה גם היא בפסימיות עם מדד של מינוס 21 אחוזים בינואר ורמה של מינוס 18 אחוזים בחודש ספטמבר, אך האירוע הדרמטי ביותר התרחש בשבעה באוקטובר 2023 עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל בעקבות האירועים הקשים ביישובי עוטף עזה. בחודש אוקטובר מדד אמון הצרכנים צלל למינוס 24 אחוזים, ובנובמבר העמיק השפל למינוס 29 אחוזים. הלשכה מציינת כי בשל פרוץ המלחמה, ביישובים הממוקמים עד 20 קילומטרים מרצועת עזה ובעיר אופקים, איסוף הנתונים נערך באותה עת באופן חלקי בלבד במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2023.

שנת 2024 נפתחה ברמה נמוכה במיוחד כאשר בינואר מדד אמון הצרכנים עמד על מינוס 28 אחוזים, ובפברואר ובמרץ המדד עמד על מינוס 27 אחוזים ועל מינוס 25 אחוזים בהתאמה. בחודש מאי המדד ירד למינוס 27 אחוזים, רמה זהה נמדדה שוב בחודש אוקטובר 2024, כאשר בנובמבר צלל המדד למינוס 30 אחוזים, וסיים את אותה שנה בדצמבר במינוס 28 אחוזים. בשנת 2025 המדד נע לאורך זמן בטווח שבין מינוס 21 אחוזים לבין מינוס 27 אחוזים עד לחודש ספטמבר, אז החלה התאוששות שהביאה לעלייה למינוס 15 אחוזים באוקטובר ובנובמבר, וסיום שנה עם מינוס 18 אחוזים בדצמבר. מגמה זו זלגה לשנת 2026 כאשר בינואר המדד עמד על מינוס 16 אחוזים, והוא נע מאז בעקביות בטווח צר שבין מינוס 16 אחוזים לבין מינוס 20 אחוזים עד חודש יוני, עד שביולי המדד ירד זמנית למינוס 22 אחוזים ובאוגוסט הנוכחי התבסס שוב על מינוס 20 אחוזים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת מידע חיוני זה החל ממרץ 2011 במטרה לעקוב מקרוב אחר הערכות הפרטים וזיהוי תפניות במצב המשק בקרב בני עשרים ואחת ומעלה. חישוב המאזן הסטטיסטי מבוצע דרך קבע כהפרש משוקלל בין אחוז התשובות החיוביות לבין אחוז התשובות השליליות, מבלי להביא בחשבון תשובות ניטרליות לחלוטין או כאלו שבחרו באפשרות של חוסר ידיעה. בחישוב המדד, משקל הערכים הקיצוניים כפול ממשקל הערכים המצביעים על שינוי קל. המדד הרשמי החדש הפעיל מאז ינואר 2019 מעניק משקל רבע מדויק לכל אחת מארבע השאלות המרכיבות אותו, הכוללות בירור לגבי השינוי שחל במצב הבית, השינוי הצפוי במצב הבית, השינוי הצפוי בכלכלת ישראל וכוונות הרכישות הגדולות בעתיד הנראה לעין. כדי לשפר את תהליך איסוף הנתונים, בחודש דצמבר 2025 שודרגה שיטת האיסוף, ולראיונות הנערכים בטלפון התווספה באופן פורמלי השבה מקוונת דרך רשת האינטרנט. נתונים מקיפים אלו משמשים אבן בוחן מכרעת להערכת עוצמת הביקושים העתידיים ומידת החוסן האמיתי של מנועי הצמיחה בכלכלה הישראלית.