הכספים של כולנו, אלו שמרכיבים את הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, עשו במהלך שנת 2025 כיוון מסלול מחדש וביצעו פניית פרסה דרמטית ומשמעותית חזרה אל הבורסה המקומית בתל אביב. המגמה הזו, שמשתקפת היטב בניתוח המקיף שפרסמה רשות שוק ההון לשנה החולפת, מסמנת שינוי עמוק בתפיסת ההשקעות של הגופים המוסדיים בישראל. אחרי שנים שבהן נרשמה נהירה אל מעבר לים, אל עבר מדדים עולמיים נוצצים ובראשם וול סטריט, הכסף הגדול של הציבור הישראלי מצא מחדש את האמון בשוק המקומי. התהליך הזה לא קרה ביום אחד, אך שנת 2025 בהחלט היוותה את שנת המפנה שבה המספרים מדברים בעד עצמם ומציגים מציאות פיננסית שונה לחלוטין עבור החוסך הממוצע, שאולי אפילו אינו מודע לשינויים הטקטוניים שמתרחשים בתוך התיק הפנסיוני שלו.
כדי להבין את עוצמת השינוי, יש לצלול אל המספרים המרכיבים את תיק המניות של העמיתים, המהווה כיום כ-30% מסך הנכסים המנוהלים של הגופים המוסדיים. בתוך העוגה המנייתית הזו, שיעור החשיפה למניות בישראל טיפס ועלה בהדרגה עד שחצה את רף המחצית והתייצב על 52%. מדובר בזינוק חד במיוחד שהתרחש בין השנים 2024 ל-2025. לשם השוואה, רק שנה קודם לכן שיעורן של המניות הישראליות עמד על 45% בלבד מתוך תיק המניות המוסדי. במבט היסטורי רחב יותר אל עבר תחילת העשור הנוכחי, הרכיב המנייתי הישראלי היווה אז בסך הכל כ-38% מתיק המניות. המשמעות הישירה של הנתונים הללו היא ירידה מקבילה בהיקף ההשקעות מעבר לים, כאשר רכיב המניות בחו"ל צנח מ-62% ל-48% בלבד בשנה החולפת. שינוי אסטרטגי זה מתרחש על רקע צמיחה חסרת תקדים בהיקף הנכסים עצמם. שנת 2025 הציגה צמיחה משמעותית בנכסים המנוהלים, אשר הגיעו בסיומה להיקף אדיר של כ-3.4 טריליון שקל במוצרי חיסכון ארוך טווח ובנוסטרו, נתון המהווה גידול של כ-16% בהשוואה לסוף שנת 2024. הגידול העצום הזה נולד כתוצאה משילוב בין תשואות חיוביות חזקות בשוקי ההון לבין זרימה מתמדת של הפקדות נטו מצד ציבור העובדים.
כאשר בוחנים את שורת התשואה, התמונה מתבהרת ודורשת הבנה של מנגנוני ניהול ההשקעות. השנים 2024 ו-2025 ייזכרו כשנתיים מצוינות שהעניקו לחוסכים תשואות דו-ספרתיות בכלל אפיקי החיסכון והגמל. ממוצע התשואות בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות ותוכניות החיסכון, נע בשנה החולפת בטווח שבין 13% בקופות הגמל לתגמולים ועד ל-16.2% בתוכניות חיסכון לכל ילד, היכן שגם אין גביית דמי ניהול שנוגסת ברווח. עם זאת, נתונים אלו עדיין נמוכים משמעותית מהביצועים הפנומנליים של שוק המניות המקומי עצמו. מדד המניות הכללי בבורסה בתל אביב זינק בשנת 2025 בשיעור מדהים של 47%, זאת לאחר עלייה יפה של 31% בשנה שקדמה לה. הפער הזה בין תשואות המדד הישיר לתשואות הקופות נובע מכך שתיק פנסיוני ממוצע מפוזר על פני אפיקים רבים נוספים, כגון אגרות חוב ונכסים לא סחירים, במטרה למתן תנודות. הבורסה אומנם מציעה פוטנציאל רווח גבוה במיוחד, אך היא גם מביאה עמה רמת תנודתיות שאינה מתאימה למלוא התיק של החוסך הממוצע שזקוק גם ליציבות.
להחלטה של הגופים המוסדיים להסיט כספים חזרה לישראל ישנן השלכות מאקרו-כלכליות רחבות, כאשר הבולטת שבהן היא ההשפעה הישירה על שוק המטבע ועל כוחו של השקל. התנועה של מיליארדים חזרה לאחוזת בית משמעותה המעשית היא מכירה מאסיבית של נכסים הנקובים במטבע חוץ, המרת הדולרים ורכישת שקלים. הלחץ העקבי של היצע דולרים מול ביקוש לשקלים סייע רבות להתחזקותו של המטבע המקומי מול עמיתו האמריקאי במהלך השנה. הנתונים מראים זאת בבירור: שיעור החשיפה למטבע חוץ בקרב הגופים המוסדיים, שעמד על 29% בשנת 2024, התכווץ אשתקד ל-26%. במקביל, החשיפה הכוללת להשקעות בחו"ל ירדה משיא של 52% ל-47% בשנת 2025. הירידה העקבית בכל המדדים הקשורים לחו"ל ממחישה כי מנהלי ההשקעות קיבלו החלטה אסטרטגית ומודעת לחזק את הפוזיציה של הכלכלה הישראלית בתיקי העמיתים.
התזרים האדיר של ההון אל תוך הבורסה המקומית מהווה מנוע צמיחה חיוני עבור החברות הציבוריות בישראל. כאשר מוסדיים מגדילים חשיפה למדדים בתל אביב, הם מזרימים נזילות קריטית לשוק, מה שמאפשר לחברות לגייס הון בצורה נוחה יותר, להתרחב ולייצר פעילות עסקית ענפה. הנוכחות המאסיבית של כסף מוסדי מקומי בבורסה בתל אביב גם מספקת רשת ביטחון חשובה, שכן הגופים הללו הם משקיעים לטווח ארוך שאינם ממהרים למכור בבהלה בכל תנודה קלה מטה. במקביל לתהליכים אלו, מתרחשת עלייה מתמדת בתיאבון לסיכון הכולל. שיעור החשיפה הכולל למניות, נתון המגלם בתוכו הן החזקה ישירה של מניות והן חשיפה באמצעות נגזרים פיננסיים, טיפס באופן עקבי מ-41% בשנת 2020 לכ-54% בשנת 2025. העלייה הזו משקפת את המעבר לניהול אגרסיבי יותר שנועד למקסם רווחים, אך היא גם דורשת ממשקיעים ומחוסכים להישאר עם אצבע על הדופק.
המציאות הפיננסית המשתנה מחייבת ניהול סיכונים מוקפד. בכירים ברשות שוק ההון מבהירים כי למרות התשואות החזקות, אסור לזנוח את החשיבות של פיזור השקעות והתאמה מדויקת של מסלול החיסכון למאפייניו של החוסך. תקופות ארוכות של עליות שערים נוטות לייצר שאננות, ולכן תפקידה של הרשות הוא לפקח שרמות הסיכון בתיקים המנוהלים נותרות בגבולות הגזרה האחראיים. חזרתם של המוסדיים ארצה היא הבעת אמון אדירה בשוק המקומי, והיא מעצבת מחדש את הכלכלה הישראלית תוך כדי שהיא מייצרת הזדמנויות ואתגרים חדשים עבור כל מי שמחזיק חיסכון פנסיוני במדינת ישראל.
