חודש אוגוסט מביא עמו רוח מרעננת לקופת המדינה, עם נתונים מפתיעים שמצביעים על כיוון חיובי ומעורר אופטימיות בכלכלה הישראלית. למרות האתגרים הרבים והתקופה המורכבת שעוברת על המשק, הגירעון הממשלתי רשם ירידה קלה של 0.1% ועמד בסוף החודש על 3.2% מהתוצר הלאומי. במספרים מוחלטים מדובר על גירעון מצטבר של כ-71 מיליארד שקלים, אך כאשר משווים את הנתונים לחודש יולי האחרון, ניכרת מגמת בלימה פיסקלית מסוימת. אם מסתכלים על הגירעון החודשי הנקודתי של חודש אוגוסט עצמו, הוא הסתכם ב-7.9 מיליארד שקלים, המהווים שיפור משמעותי לעומת גירעון של 9.6 מיליארד שקלים שנרשם באוגוסט של השנה שעברה. התמונה הזו מעוררת אופטימיות זהירה במסדרונות משרד האוצר, במיוחד לאור העובדה שמתחילת השנה חצה הגירעון המצטבר בקושי את רף האחוז הבודד, והסתכם ב-19.2 מיליארד שקלים בלבד.

עם זאת, הכלכלה כמו תמיד מסתירה בתוכה רבדים נוספים שדורשים התבוננות מעמיקה יותר אל מאחורי הקלעים של המספרים היבשים. במקביל לתקציב הרשמי, הממשלה עשתה שימוש משמעותי בקרן הפיצויים, שהיא קופה נפרדת הרשומה מחוץ למסגרת התקציב הרגילה. מתחילת השנה נמשכו מקרן זו כ-9.8 מיליארד שקלים נוספים לטובת הוצאות שונות. המשמעות הכלכלית הישירה היא שאם משקללים את הכספים הללו לתוך התחשיב הכולל, הגירעון האמיתי והמלא של מדינת ישראל גבוה יותר מזה שמשתקף בנתון הרשמי של 3.2%. למרות זאת, חשוב לזכור כי תקרת הגירעון שהוגדרה מראש בחוק לשנת 2026 עומדת על 4.9%. בקצב הנוכחי, ובהנחה שלא יתרחשו זעזועים כלכליים קיצוניים, מסתמן סיכוי ממשי שהשנה תסתיים בגירעון נמוך מהתקרה המותרת. השאלה הגדולה שמרחפת מעל התחזית החיובית הזו היא האם הממשלה תיאלץ לפרוץ את מסגרת התקציב פעם נוספת ולפתוח אותו מחדש כדי לתת מענה לדרישות התקציביות ההולכות וגואות של מערכת הביטחון.

כדי להבין את הדינמיקה האמיתית של הגירעון, חובה לפרק אותו לשני המרכיבים המרכזיים שלו: ההוצאות מול ההכנסות. בצד ההוצאות, הממשלה הוציאה במהלך חודש אוגוסט כ-55.7 מיליארד שקלים. מתחילת השנה תפחו ההוצאות הממשלתיות לסכום כולל של 429.3 מיליארד שקלים, המהווים כ-61% מסך התקציב המקורי שאושר בממשלה ובכנסת, אשר עמד על 698 מיליארד שקלים. כאן בדיוק מתגלה פער מעניין שמלמד רבות על אופן התנהלות המערכת הממשלתית והבירוקרטיה הישראלית. אף על פי שכבר עברו כ-66% מימי השנה, ניצול התקציב עומד על שיעור נמוך יותר. הפער הזה אינו נובע בהכרח מחיסכון יזום של המשרדים השונים, אלא מעיד לרוב על יכולת ביצוע נמוכה ואיטית בקדנציה הנוכחית. התופעה הזו מוכרת היטב לכלכלנים, והניסיון ארוך השנים מלמד שהכספים הנותרים בקופות צפויים להיות מוזרמים בקצב מהיר בחודשים האחרונים של השנה, תופעה הידועה כ"מחלת דצמבר", כאשר המשרדים ממהרים לנצל את התקציב שנותר להם לפני סגירת השנה הפיננסית כדי למנוע קיצוץ עתידי. שיעור הגידול בהוצאות הממשלה עמד עד כה על 3.6% בלבד בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בעוד שהתכנון המקורי בתקציב 2026 צפה גידול משמעותי הרבה יותר של 7.4%.

מנגד, כאשר מפנים את המבט אל צד ההכנסות של המדינה, התמונה הופכת למאירת עיניים ומרשימה במיוחד, ומעידה על חוסן כלכלי יוצא דופן של המשק. מגמת העלייה בהכנסות נמשכת במלוא העוצמה, ובחודש אוגוסט בלבד גרפה קופת המדינה 47.9 מיליארד שקלים. מדובר בזינוק מובהק וברור של 9% לעומת הכנסות של 43.9 מיליארד שקלים באוגוסט 2025. במבט רחב יותר מתחילת השנה, הכנסות המדינה הצטברו לסכום פנומנלי של 410.1 מיליארד שקלים, נתון המשקף צמיחה אדירה של 11.5% ואף 13.9% בהתאמות מסוימות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. יתרה מזאת, למרות שעברנו רק כשני שלישים מהשנה, ההכנסות כבר מכסות כ-69% מתחזית ההכנסות השנתית הכוללת של משרד האוצר, וזאת אפילו לאחר שהתחזית הזו כבר עודכנה כלפי מעלה לאור הביצועים הטובים של הרבעונים הקודמים.

ניתוח כירורגי ומעמיק יותר של הכנסות המדינה ממסים שופך אור על התנהגות הצרכנים והחברות במשק בזמן אמת. כאשר מנכים מהחישוב את ההכנסות מאגרות ושירותים שונים, וכן מנטרלים שינויי חקיקה והכנסות חד-פעמיות חריגות, מתברר כי ההכנסות נטו ממסים באוגוסט עלו ב-4.6% בלבד לעומת אוגוסט 2025. אולם, החלוקה הפנימית מרתקת במיוחד. הגידול החד ביותר באוגוסט נרשם בגזרת המסים העקיפים, שזינקו ב-10.3%, בעוד שהמסים הישירים כמעט קפאו על שמריהם עם עלייה זניחה של 0.4% בלבד. נתון חודשי נקודתי זה עומד בניגוד מוחלט למגמה השנתית הכללית, שבה ההכנסות ממסים גבוהות ב-9.3% בהשוואה לאשתקד, אך מובלות בעיקר בזכות גבייה מסיבית של מסים ישירים כגון מס חברות ומס הכנסה, המעידים על חוסן תעסוקתי ועסקי. רשות המסים הסבירה את הקפיצה החריגה במסים העקיפים בחודש אוגוסט בעיקר בשל עלייה חדה בייבוא כלי רכב פרטיים לישראל וגידול כללי בצריכה הפרטית ביחס לאותו חודש בשנה שעברה. בנוסף, רשות המסים ציינה כי גם החודש נרשמה הכנסה יוצאת דופן בגבייה, עם תשלום חריג ונקודתי של 900 מיליון שקלים למס הכנסה, מה שתרם משמעותית לשורת הרווח הכוללת וניפח את המספרים החודשיים. הממשלה ניצבת כעת בצומת דרכים פיננסי, והחודשים הקרובים יוכיחו האם המשמעת הפיסקלית תישמר והגירעון ימשיך להתכווץ, או שהלחצים והאתגרים העומדים בפתח יובילו לשינוי מסלול כלכלי.