משטרת ישראל הודיעה על עדכון מקיף של ספי האכיפה במערך מצלמות המהירות האוטומטיות מסוג א3 הפזורות בכבישי הארץ. ההחלטה, שהתקבלה על ידי ראש אגף התנועה ניצב חיים שמואלי, מבוססת על בחינה פרטנית של כל מצלמה ומצלמה תוך ניתוח מאפייני הדרך, היקפי התנועה, נתוני תאונות הדרכים ומאפייני הסיכון בכל מקטע. במסגרת השינוי, המהירות המותרת בחוק אינה משתנה, אך הרף שמעבר לו מונפק דו"ח יעודכן בהתאם לנתוני הכביש. צעד זה מגיע יממה אחת בלבד לאחר שנכנס לתוקפו הרפורמה החדשה בשיטת השיפוט של עבירות תעבורה, המעבירה עבירות מהירות קלות למסלול של הפרות תעבורה מנהליות. השילוב בין שתי ההתפתחויות הללו צפוי להרחיב משמעותית את מעגל הנהגים הנאכפים ולהזרים סכומים ניכרים לקופת המדינה.

מערך מצלמות א3 פועל בכבישי ישראל למעלה מעשור וכולל כ-80 מצלמות נייחות הממוקמות בצמתים ובקצי הדרכים הבינעירוניות והעירוניות. המערכת מבוססת על צמד פסי מתכת הטמונים בכביש במרחק של כתר מטר זה מזה. בעת מעבר רכב, המערכת מודדת בשבריר שנייה את זמני המעבר בין הפסים, מחשבת את מהירות הנסיעה המדויקת ומפעילה את המצלמה במידה שנרשמה חריגה. מבחינה משפטית, מכל קריאה של המצלמה מנוכים אוטומטית 5 קמ"ש או כ-5% בגין סטייה טבעית ואפשרית של ציוד המדידה. עד כה, המשטרה הגדירה סף אכיפה פנימי גבוה יחסית, כך שחריגות קלות של קילומטרים בודדים מעל המהירות המותרת לא תועדו ולא הונפקו בגינן דוחות. כעת, כיוון הסף מחדש פירושו שגם נהיגה במהירות של 6 עד 8 קמ"ש מעל המותר, לאחר הפחתת מרווח הטעות, תביא לתיעוד ולמשלוח דו"ח ישירות לבית הנהג.

כדי להבין את המשמעות הכספית של השינוי, יש לבחון את מבנה הקנסות הקבוע בחוק ואת הנתונים הכמותיים של גביית המדינה מעבירות תעבורה. כיום, מדרג הענישה על נהיגה במהירות מופרזת ח Divided לשלוש דרגות עיקריות של קנסות ברירת משפט. חריגה של עד 20 קמ"ש בדרך עירונית או עד 25 קמ"ש בדרך בינעירונית גוררת קנס כספי בגובה 250 שקלים ללא נקודות. חריגה של 21 עד 30 קמ"ש בדרך עירונית או 26 עד 40 קמ"ש בדרך בינעירונית מביאה לקנס של 750 שקלים וצבירה של 8 נקודות. חריגה חמורה יותר של 31 עד 40 קמ"ש בדרך עירונית או 41 עד 50 קמ"ש בדרך בינעירונית מעמידה את הקנס על 1,500 שקלים לצד 10 נקודות. חריגות גבוהות מזו גוררות הזמנה לדין בבית משפט.

נתונים רשמיים שנחשפו בעבר במסגרת בקשות חופש מידע הראו כי מערך מצלמות א3 לבדו הכניס לקופת המדינה כ-600 מיליון שקלים לאורך ארבע שנים, סכום המגלם ממוצע של כ-150 מיליון שקלים בשנה מגביית קנסות מהירות ורמזור. דוחות מרכז המחקר והמידע של הכנסת ונתוני משרד האוצר מלמדים כי סך הכנסות המדינה השנתיות מקנסות תעבורה המוטלים על ידי משטרת ישראל ומועברים ישירות לאוצר ננעים כבשגרה בין 165 מיליון שקלים ל-200 מיליון שקלים בשנה. בחינת היקף הפעילות של מצלמות א3 בשנים האחרונות מראה כי בשנת 2022 הנפיקו המצלמות הכתומות 216,559 דוחות, בשנת 2023 נרשמו 169,324 דוחות, ובשנת 2024 הנפיקו המצלמות 170,035 דוחות. לצד אלה, המשטרה מפעילה כ-58 מצלמות טקטיות, אשר רשמו בשנת 2024 כ-104,132 דוחות לעומת 61,476 דוחות בשנת 2023.

הורדת סף האכיפה במצלמות א3 צפויה לשנות את התמונה הכלכלית מן הקצה אל הקצה. מרבית הנהגים בכבישים בינעירוניים ועירוניים נוהגים לעיתים קרובות במהירות הגבוהה בשיעור קל של 5% עד 10% מהמהירות המותרת, מתוך הנחה כי מדובר בטווח סביר שאינו נאכף. הכללת החריגות הקלות הללו בתוך סל העבירות הנאכפות מייצרת פוטנציאל של מאות אלפי דוחות חדשים בשנה. אם עד כה נמנעה המשטרה מחלוקת דוחות על חריגות זניחות בשל העומס העצום שהיה נוצר על בתי המשפט לתעבורה, הרי שהקמת בתי הדין המנהליים להפרות תעבורה פותרת חסם זה. המסלול המנהלי הדיגיטלי המהיר מאפשר להנפיק ולגבות קנסות בשיעור 250 שקלים במהירות ובאופן יעיל, תוך עידוד הנהגים לשלם את הקנס ללא הגשת ערעורים מורכבים.

מבחינה חישובית, תוספת של 200,000 דוחות מהירות קלים בשנה בלבד, לפי רף הקנס הבסיסי של 250 שקלים, משמעותה תוספת ישירה של 50 מיליון שקלים לקופת המדינה. במידה שהיקף הדוחות יגדל בכ-400,000 דוחות בשנה כפי שמעריכים גורמים במערכת המשפטית, הסכום המתווסף להכנסות המדינה יגיע לכ-100 מיליון שקלים בשנה, גידול של כ-50% עד 60% בסך ההכנסות השנתיות מקנסות תעבורה. סכומים אלה מצטרפים לגבייה השוטפת של מאות מיליוני שקלים מעבירות תנועה אחרות, ויוצרים מקור הכנסה יציב ומתרחב עבור האוצר.

במשטרת ישראל מבהירים כי יעד האכיפה אינו גביית כספים או חלוקת דוחות, אלא מניעת תאונות דרכים, צמצום מספר ההרוגים והפצועים ויצירת הרתעה אפקטיבית בכבישים מסוכנים. לפי עמדת אגף התנועה, גם חריגה של קילומטרים בודדים מהמהירות המותרת מאריכה את מרחק הבלימה של הרכב, מקצרת את זמן התגובה של הנהג ומגדילה משמעותית את עוצמת הפגיעה בעת תאונה. עם זאת, ההחלטה שלא לפרסם באיזה כבישים עודכנו ספי האכיפה מטילה עומם יתיר על ציבור הנהגים, ומחייבת הקפדה מלאה על המהירות המצוינת בתמרורים בכל כביש בארץ. הנהגים, מצידם, יצטרכו להסתגל למציאות שבה כל סטייה קלה ממחוג המהירות עלולה לעלות להם במאות שקלים ולהגדיל את רווחי המדינה מאכיפת תנועה.