תופעת המעבר של בכירי מערכת הביטחון הישראלית לשוק הפרטי והגלובלי אינה תופעה חדשה, אך נראה כי היא עוברת שדרוג מהותי ומשמעותי מאוד בשנים האחרונות. מוקד המשיכה המרכזי עובר בהדרגה מחברות התעשייה הביטחונית המסורתיות אל עבר חברות טכנולוגיה אמריקאיות ובינלאומיות ענקיות, אשר מבקשות לשלב הון עתק עם ידע מבצעי וטכנולוגי עמוק שנצבר בישראל. דוגמה בולטת ומסקרנת במיוחד למגמה זו התרחשה ביום שני האחרון, כאשר ראש המוסד לשעבר, דדי ברנע, מונה באופן רשמי לתפקיד נשיא גלובלי ויושב ראש החברה הביטחונית האמריקאית אונדס (Ondas). צעד זה אינו רק מהלך קריירה אישי של בכיר לשעבר, אלא סממן מובהק לאסטרטגיית רכישות אגרסיבית במיוחד של החברה, אשר מתמקדת בעיקר בחברות טכנולוגיות דיפנס הפועלות בישראל. ניכר היטב כי אסטרטגיה עסקית זו מלווה בגיוס מסיבי ושיטתי של מנהלים בכירים היישר משורות התעשייה והצבא המקומיים.

הבחירה בדדי ברנע לתפקיד כה רם בארגון אינה מקרית כלל, והיא נסמכת במידה רבה על הישגיו המבצעיים והטכנולוגיים הייחודיים. נראה כי בהנהלת חברת אונדס מעוניינים במיוחד באוריינטציה הטכנולוגית העמוקה שאפיינה את שנות כהונתו בארגון הביון. במהלך תקופתו כראש המוסד, התרחשו שורת אירועים ביטחוניים מורכבים וחדשניים, ביניהם מבצע הביפרים המתוחכם אשר כוון נגד ארגון חיזבאללה. כמו כן, יוחס לארגון בראשותו חיסולו הדרמטי של אסמעיל הנייה בלב טהרן. בנוסף לאירועים אלו, על פי פרסומים זרים שונים, הופעלו מרחוק טילי ספייק מתקדמים מתוצרת חברת רפאל ישירות על אדמת איראן, פעולה מורכבת אשר ניטרלה בהצלחה משגרים שכוונו לעבר שטחה של מדינת ישראל. למרות הרקע המבצעי המובהק שלו, אשר החל את דרכו המקצועית כלוחם בסיירת מטכ"ל, דדי ברנע מביא עמו לשולחן ההנהלה גם רקע עסקי ופיננסי עשיר שאינו אופייני לכל יוצא מערכת הביטחון. הוא מחזיק בתואר ראשון במנהל עסקים מטעם המכון הטכנולוגי של ניו יורק, ובתואר שני במימון מאוניברסיטת פייס. מעבר להשכלתו האקדמית, לפני שהצטרף לשירות הציבורי בשנת 1995, הוא צבר ניסיון מקצועי יקר ערך בתחום המיזוגים והרכישות בבנק השקעות מוביל בישראל, ניסיון שיהיה חיוני בתפקידו החדש בחברה רוכשת. כמובן שגם קשריו הענפים והמסועפים בתחום הביטחון ברחבי העולם לא יפריעו לו בקידום יעדי החברה האמריקאית.

במסדרונות חברת אונדס, ברנע לא יהיה הגנרל הישראלי היחיד שמוביל תהליכים. הוא מצטרף לצמרת ניהולית שעמוסה כבר עתה באנשי ביטחון בכירים יוצאי צה"ל והתעשיות הביטחוניות מהארץ. בין הדמויות הבולטות בצוות ההנהלה ניתן למצוא את תת אלוף במילואים אושרי לוגסי, אשר שירת בעבר הרחוק כקצין הנדסה ראשי וכן כקצין ההנדסה של פיקוד צפון. לוגסי כיהן במשך תקופה של שבע שנים כנציג רשמי של חברת רפאל מול צה"ל ומשרד הביטחון, וכיום הוא אמון הלכה למעשה על ניהול הפעילות הביטחונית של אונדס כולה. שדרה ניהולית צבאית זו כוללת גם את אפרת לזרי, אשר שימשה בעברה כראשת המטה של יושב ראש רפאל יובל שטייניץ, וכיום מכהנת בתפקיד החשוב של סמנכ"לית אסטרטגיה באונדס. אליהם מצטרפים גם תת אלוף במילואים אבשלום עמוסי, אשר פיקד בעברו על בסיס חיל האוויר חצרים, ואלוף במילואים יואב הר אבן, אשר שימש בעברו כמנכ"ל חברת רפאל וכעת מתפקד כיועץ מקצועי בכיר לחברה.

המעבר ההמוני של בכירים אלו למגזר הפרטי והעסקי מונע במידה רבה מאוד מפערי התגמול העצומים הקיימים בין המגזרים השונים. התגמול הכספי הצפוי לדדי ברנע צפוי להיות גבוה פי כמה מזה שקיבל כראש המוסד, שם עמד שכרו החודשי על כ-82.5 אלף שקל ברוטו בחודש. כדי לקבל קנה מידה אמיתי להשתכרות בתעשייה הביטחונית הבכירה, ניתן להסתכל על עלות שכרו של נשיא ומנכ"ל חברת אלביט, בצלאל בוצי מכליס, אשר עמדה בשנה שעברה על סכום של כ-35.2 מיליון שקל, סכום פנומנלי המיתרגם לכ-2.9 מיליון שקל בכל חודש. יושב ראש רפאל, יובל שטייניץ, התייחס לאחרונה לפערים הכלכליים הללו בפודקאסט "כוחות השוק" של עיתון גלובס. הוא הסביר באריכות כיצד הסקטור הפרטי משפיע על רמות השכר של העובדים בתעשייה הממשלתית, וציין כי חברות טכנולוגיה פרטיות מסוגלות להציע לגאון שיושב ברפאל ומרוויח שם 40 עד 50 אלף שקל בחודש, סכומים דמיוניים של 150 אלף שקל. בין החברות המפתות הללו הזכיר שטייניץ במפורש את אונדס, וכן את המתחרה אנדוריל ואף את אנבידיה, אשר מקימה בימים אלו קמפוס ענק וזקוקה נואשות לאלפי מהנדסים ומדענים מוכשרים.

בזירה העסקית המקומית והבינלאומית, ברנע יידרש לנהל תחרות מסקרנת וקשה במיוחד מול חברת אנדוריל, הנחשבת כיום לאחת מחברות הדיפנס טק החמות והמדוברות ביותר בעולם כולו. חברה מתחרה זו השלימה בחודש מאי האחרון סבב גיוס הון אדיר של 5 מיליארד דולר, אשר שיקף לה שווי שוק עצום של 61 מיליארד דולר. אנדוריל אינה קופאת על השמרים ומתכננת בימים אלו להקים מפעל ייצור מתקדם בישראל, תוך שהיא מחזרת במרץ רב אחר גנרלים בכירים משלה, ביניהם מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף במילואים עמיקם נורקין. על מנת להתמודד בהצלחה בזירה תחרותית זו, אונדס כבר החלה לבסס את אחיזתה וזכתה בחוזים ממשלתיים בישראל. בחודש אפריל האחרון, החברה הבת שלה, הנקראת 4M דיפנס, קיבלה הזמנת עבודה בהיקף כספי של 10 מיליון דולר ממשרד הביטחון הישראלי. הזמנה משמעותית זו ניתנה לחברה כחלק מתוכנית מקיפה לפינוי מוקשים, המתבצעת במסגרת הקמת המכשול הביטחוני לאורך הגבול המזרחי של המדינה. אף על פי שאונדס שואפת להתרחב באופן משמעותי בישראל, נראה כי ההשפעה העסקית הישירה שלה כאן תישאר מוגבלת בשלב זה לעומת פעילותה בשוק העולמי הגדול. המפתח המרכזי להצלחתה בעתיד טמון ביכולת הייחודית לחבר בצורה אופטימלית בין היכולות הכלכליות העמוקות של שוק ההון האמריקאי לבין העוצמה הטכנולוגית והמבצעית החדשנית של התעשייה הישראלית. אם היא אכן תצליח בכך, היא תוכל לייצר סופה עסקית מושלמת בעולם הביטחוני, אף שכרגע היא עדיין נאלצת להביט מאחור על ענקיות מבוססות וותיקות הרבה יותר, כמו חברות לוקהיד מרטין, בואינג ו-RTX.

השוק הפיננסי מצידו הגיב בחיוב ובמהירות רבה למינויו המפתיע של ברנע. מניית חברת אונדס, אשר נסחרת באופן פומבי בבורסת נאסד"ק, הגיבה להודעה הדרמטית ביום שני בזינוק חד וברור של 11% בערכה. קפיצה פיננסית זו הוסיפה לשווי הכולל של החברה כמעט חצי מיליארד דולר ביום מסחר בודד אחד. במבט רחב וארוך טווח יותר, ניתן לראות כי בשנה האחרונה לבדה עלתה המניה ביותר מפי 3, ובטווח של שלוש שנים היא רשמה זינוק אדיר של פי 5.7. עם זאת, חשוב גם לציין כי מהשיא ההיסטורי שקבעה המניה בחודש ינואר האחרון, היא כבר הספיקה לצנוח בכ-40% מערכה. נכון להיום, החברה הציבורית נסחרת בשווי שוק כולל המוערך בכ-4.8 מיליארד דולר. מחזורי המסחר הערים והדינמיים של החברה אינם נעלמים מעיני ההנהלה הבכירה. אושרי לוגסי הדגיש וציין בראיון שהעניק לאחרונה לעיתון גלובס כי המשקיעים בבורסת נאסד"ק מביעים בחברה אמון רב ומשמעותי. לדבריו המפורשים, במחצית השנה האחרונה, מחזורי המסחר של אונדס אינם נופלים בהיקפם מאלו של מניות ענק טכנולוגיות מפורסמות, דוגמת חברות אנבידיה או טסלה.

הדרך המקצועית של חברת אונדס לנקודה הנוכחית הייתה רצופה בפעילות עסקית ענפה ומהירה, אשר החלה בפועל רק לפני שלוש שנים. החברה האמריקאית נכנסה לראשונה לזירה הביטחונית הישראלית עם ביצוע רכישתה של חברת איירובוטיקס, שהיא יצרנית רחפנים מקומית שנקלעה לקשיים פיננסיים גדולים וקרסה במסחר בבורסת תל אביב. רכישה אסטרטגית זו בוצעה תמורת סכום צנוע יחסית של 15 מיליון דולר. מאז אותה נקודת ציון ראשונית, אונדס האיצה את הקצב וביצעה לא פחות מ-25 רכישות של חברות ביטחוניות שונות, כאשר עיקר המיקוד והמאמץ שלה הופנה לעבר חברות הפועלות בישראל. היקף הרכישות המצטבר של החברה לאורך תקופה זו מוערך במיליארד דולר לפחות. כיום, חברת אונדס מעסיקה ככל הידוע כ-1,000 עובדים מיומנים הפרוסים ב-15 משרדים שונים הפעילים ברחבי העולם. אושרי לוגסי הסביר באופן ברור את ההיגיון האסטרטגי שעומד מאחורי בולמוס הרכישות האינטנסיבי הזה, כשהוא מבהיר כי הנהלת החברה מבינה היטב שלא כל השכל האנושי והטכנולוגי נמצא אך ורק אצלה. הגישה העסקית שלהם דוגלת בכך שאם גוף חיצוני אחר עשה משהו טוב יותר או בצורה מהירה יותר מהם, הם תמיד ישמחו לשתף עמו פעולה באופן הדוק. אסטרטגיית רכישות רחבת היקף זו הובילה לכך שהחברה סיימה את שנת 2025 הפיננסית עם הכנסות מרשימות בסך של 51 מיליון דולר, מה שמהווה זינוק מטאורי של פי 7 בתוך שנה קלנדרית אחת בלבד. יחד עם זאת, ההתרחבות העסקית המהירה גובה גם מחיר כלכלי כבד המשתקף בשורת הרווח התחתונה, והחברה סיימה את אותה שנה עם הפסד נקי של 137 מיליון דולר, וזאת מול הפסד של 42 מיליון דולר אשר נרשם רק שנה אחת קודם לכן.