הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הלב הפועם של הכלכלה המקומית והזירה המרכזית שבה נפגשים משקיעים וחברות ציבוריות, מציגה תוצאות כספיות מרשימות במיוחד עבור הרבעון השני של שנת 2026. הנתונים הרשמיים שפורסמו משקפים תקופה של צמיחה מואצת ופעילות ערה, המעידים על חוסן פיננסי ועל יישום מוצלח של אסטרטגיה עסקית ארוכת טווח. שורת הרווח הנקי של הבורסה, שהיא למעשה המדד הסופי להצלחתה הכלכלית לאחר קיזוז של כל ההוצאות והמסים, זינקה בשיעור חד של 81% והגיעה לסכום מרשים של 78.9 מיליון שקלים. זינוק יוצא דופן זה מגיע בהשוואה לרווח נקי של 43.6 מיליון שקלים בלבד אשר נרשם ברבעון המקביל אשתקד. נתון זה אינו מהווה רק מספר יבש בדוח החשבונאי, אלא משמש עדות ליכולת המוכחת של גוף פיננסי כה מרכזי וחשוב לייצר ערך משמעותי ועקבי עבור בעלי המניות שלו, גם בסביבה כלכלית דינמית.

בחינה מעמיקה ויסודית של שורת ההכנסות חושפת את מנועי הצמיחה המרכזיים שהובילו לתוצאות המצוינות. סך ההכנסות של הבורסה ברבעון השני של השנה הסתכם ב-185.4 מיליון שקלים, מה שמהווה עלייה ניכרת ומרשימה של 36% בהשוואה להכנסות בגובה 136.1 מיליון שקלים שדווחו ברבעון המקביל בשנה שעברה. כדי להבין את משמעות הנתון הזה בגובה העיניים, חשוב להכיר את המודל העסקי הבסיסי של הבורסה. בדומה לכל עסק מסחרי נותן שירותים, הבורסה למעשה מייצרת את הכנסותיה בעיקר מגביית עמלות על הפעולות הפיננסיות המבוצעות דרכה. העלייה הנוכחית בהכנסות נובעת באופן ישיר מגידול משמעותי בפעילות המסחר היומיומית, וכן מהתרחבות מתמדת בשירותי הסליקה והמסלקה. תהליך הסליקה הוא למעשה המנגנון הטכנולוגי והמשפטי שמוודא כי לאחר שבוצעה עסקת קנייה או מכירה של נייר ערך כלשהו, הכסף יעבור בצורה בטוחה מהקונה אל המוכר, ואילו המניה או איגרת החוב תעבור באופן רשמי לידי הקונה. כאשר ישנה תנודתיות בשווקים או עניין גובר בהשקעות, כמות הפעולות מתרבה, וכפועל יוצא מכך, גם עמלות הסליקה והמסחר שגובה הבורסה תופחות ומעשירות את קופתה באופן ישיר.

מה שהופך את הזינוק האדיר בהכנסות למרשים אף יותר הוא ההקשר הייחודי שבו הוא התרחש מבחינת לוחות הזמנים הקלנדריים של שוק ההון. הכנסות הבורסה ממסחר ומסליקה מושפעות באופן טבעי וישיר ממספר ימי העסקים שבהם המערכות פועלות והמשקיעים יכולים לבצע פעולות בשוק החופשי. ברבעון השני של שנת 2026 היו בסך הכל 57 ימי מסחר פעילים. זאת לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שבו נהנתה הבורסה מ-60 ימי מסחר מלאים. המשמעות המעשית והברורה היא שעל אף שהיו פחות הזדמנויות יומיות לביצוע עסקאות, נפח הפעילות היומי הממוצע היה חייב להיות גבוה בצורה דרמטית כדי לפצות על היעדרותם של שלושה ימי מסחר שלמים ואף לייצר צמיחה כה חדה של 36% בסך ההכנסות הרבעוניות הכוללות. נתון זה מצביע על אינטנסיביות מסחר יוצאת דופן ועל מעורבות גבוהה מאוד של משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד בזירה המקומית.

מדד חשוב נוסף שדרכו נוהגים אנליסטים פיננסיים לבחון את בריאותה של כל חברה מסחרית הוא ה-EBITDA המתואם, מדד מקצועי המייצג את הרווח התפעולי של החברה לפני ביצוע הפחתות, תשלומי ריביות, מסים ופחת. מדד זה נחשב לדרך מדויקת, נקייה ואמינה יותר לבחון את היכולת של העסק לייצר מזומנים מפעילותו השוטפת נטו, תוך ניטרול השפעות חשבונאיות ומימוניות חיצוניות. ברבעון החולף, ה-EBITDA המתואם של הבורסה זינק ב-60% והגיע לסכום של 114.5 מיליון שקלים, לעומת 71.6 מיליון שקלים בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף לכך, שורת הרווח המתואם, אשר מנכה באופן יזום אירועים חד-פעמיים כדי לשקף בצורה טובה יותר את כוח ההשתכרות האמיתי והמייצג של החברה, הסתכמה ב-80.8 מיליון שקלים. מדובר בעלייה פנומנלית של 82% ביחס ל-44.4 מיליון שקלים ברבעון המקביל. נתונים מעודדים אלו מוכיחים מעל לכל ספק כי הפעילות הליבתית של הבורסה לא רק צומחת בקצב גבוה, אלא גם הופכת ליעילה ורווחית הרבה יותר באופן עקבי ומתמשך.

אך כמו בכל עסק אשר נמצא במגמת צמיחה והתרחבות, גידול בהיקף הפעילות מביא עמו באופן כמעט בלתי נמנע גם עלייה בהוצאות התפעוליות השוטפות של הארגון. ברבעון השני של השנה, סך העלויות של הבורסה הסתכם ב-88.4 מיליון שקלים. נתון זה משקף עלייה של 10% בהשוואה להוצאות של 80.7 מיליון שקלים אשר נרשמו ברבעון המקביל. כשבוחנים את סעיפי ההוצאות השונים לעומק, מגלים כי העלייה נובעת בעיקר מהשקעה גוברת בהון האנושי של הארגון, שהוא המשאב החשוב ביותר להצלחתו. הבורסה רשמה הוצאות גבוהות יותר על מתן הטבות לעובדים, וכן על תשלומים מבוססי מניות אשר נועדו לתמרץ את הצוות האיכותי ולרתום אותו בטווח הארוך להצלחת החברה. בנוסף, חלה עלייה מובנת בהוצאות התפעוליות הכלליות, שהן פועל יוצא טבעי של מערכות עמוסות יותר הדורשות תחזוקה שוטפת, שדרוג טכנולוגי מתמיד וניהול אבטחת מידע קפדני. עם זאת, כאשר משווים את העלייה המתונה יחסית של 10% בהוצאות אל מול העלייה המטאורית של 36% בהכנסות, קל להבין כיצד הצליחה הבורסה לייצר מינוף תפעולי כה מוצלח שהוביל לזינוק העצום ברווחיות.

זווית מעניינת וחשובה לא פחות בדיווח הכספי מגיעה מסעיפי המימון והמסים, אשר פעמים רבות נותרים מעט בצל אך הם בעלי השפעה מכרעת על השורה התחתונה. הכנסות המימון נטו של הבורסה ברבעון השני הסתכמו ב-4.1 מיליון שקלים, נתון המהווה קפיצה נחשונית ומפתיעה של 239% לעומת 1.2 מיליון שקלים בלבד ברבעון המקביל. עלייה דרמטית זו לא התרחשה במקרה, אלא נבעה משילוב מוצלח של מספר גורמים פיננסיים חיוביים. ראשית, הבורסה רשמה רווחים גבוהים יותר מהשקעותיה השוטפות בניירות ערך סחירים, מה שמעיד על ניהול נבון ומקצועי של עודפי המזומנים שלה. שנית, חלה ירידה בהוצאות הריבית שהיא משלמת בגין הלוואות קיימות, וירידה משמעותית בהשפעות השליליות של שינויי שער החליפין של השקל אל מול המטבעות הזרים ובראשם הדולר. מנגד, ההצלחה העסקית הפורחת מביאה עמה באופן אוטומטי גם חבות מס מוגדלת כלפי המדינה. הוצאות המסים של הבורסה הסתכמו ברבעון החולף ב-22.1 מיליון שקלים, המהווים עלייה של 70% לעומת 13 מיליון שקלים ברבעון המקביל. עלייה זו היא מתבקשת לחלוטין, שכן ככל שהרווח התפעולי של החברה לפני מס גדול יותר, כך גם סכום התשלום המועבר לקופת המדינה גדל בהתאמה.

על רקע התוצאות הפיננסיות המזהירות הללו והקופה הארגונית התופחת, קיבל דירקטוריון הבורסה החלטה אסטרטגית משמעותית שעתידה לשמח מאוד את המשקיעים ובעלי המניות. הדירקטוריון אישר תוכנית רחבת היקף לרכישה עצמית של מניות הבורסה בסכום אדיר של עד 150 מיליון שקלים, תוכנית שצפויה לצאת לפועל במלואה עד לסוף שנת 2026. במונחים פשוטים, מהלך של רכישה עצמית פירושו שהחברה משתמשת ברווחים הרבים שצברה כדי לקנות את המניות של עצמה בחזרה מתוך הציבור. צעד זה מקטין למעשה את כמות המניות הכוללת הזמינה בשוק החופשי, מה שלרוב מוביל לעלייה בערכן הכלכלי של המניות הנותרות ומגדיל את חלקו היחסי של כל משקיע שממשיך להחזיק בהן נאמנה. החלטה כזו מהווה בראש ובראשונה הצבעת אמון מובהקת ומוחלטת של ההנהלה הבכירה בעתיד החברה, שכן היא משדרת לשוק באופן הפומבי ביותר כי המניה נסחרת כיום במחיר אטרקטיבי, וכי ההשקעה הטובה והבטוחה ביותר עבור החברה כרגע היא פשוט להשקיע בעצמה. מהלך זה, המשתלב יחד עם המשך הקידום המאומץ של התוכנית האסטרטגית רבת השנים והצעדים השונים להרחבת הפעילות ולעידוד המסחר הציבורי, מבססים את מעמדה של הבורסה לניירות ערך לא רק כתשתית קריטית למשק הישראלי, אלא גם כחברה עסקית משגשגת, צומחת ואטרקטיבית בפני עצמה.