בימים האחרונים ביצע ממשל טראמפ צעד משמעותי נוסף הממחיש את השינוי הדרמטי בתפיסה הכלכלית של ארצות הברית, כאשר הרחיב את תיק ההשקעות הממשלתי וצירף אליו שש חברות נוספות מתחום המוליכים למחצה. חברות אלו חתמו על מכתבי כוונות לקבלת סיוע ממשלתי נרחב, אך בניגוד למענקים מסורתיים שהיו נהוגים בעבר, הפעם הסיוע מותנה בהענקת נתח מניות לממשל. מדובר בהחזקת מיעוט שאינה מקנה שליטה ניהולית בחברות, אך היא הופכת את הממשלה האמריקנית לשותפה פעילה ובעלת עניין כלכלי מובהק בהצלחתן העסקית. עסקאות חדשות אלו, אשר צפויות להיסגר באופן סופי ורשמי בחודשים הקרובים, יגדילו את המספר הכולל של החברות בתיק ההשקעות של ממשלת ארצות הברית תחת ממשל טראמפ לשלושים. מהלך זה מעורר הדים רבים בקרב כלכלנים ומומחי שוק; טאד דהייבן ממכון קאטו ציין השבוע כי הדבר הבולט ביותר בהכרזה הזו הוא העובדה שבעלות ממשלתית על חברות פרטיות הולכת והופכת לעניין שגרתי וכמעט חסר ייחוד בנוף הכלכלי החדש. התערבות שכזו של המדינה בשוק החופשי מסמלת מעבר למודל שבו הממשל פועל כמעין קרן הון סיכון לאומית, המזהה הזדמנויות ונוטלת חלק פעיל בניתוב כספי משלמי המיסים למיזמים שנועדו להבטיח את עתידה הכלכלי של המדינה.

ההשקעות החדשות צפויות להזרים סכום כולל של עד 874 מיליון דולר לחברות הנבחרות. תקציב עצום זה מגיע מתוך הכספים שהוקצו במסגרת חוק השבבים והמדע שעבר בקונגרס בשנת 2022. מטרת העל של הזרמת הכספים הנוכחית היא לסייע בבניית תשתית לאומית חדשה ומתקדמת עבור מערכות מחשוב עתירות ביצועים וטכנולוגיות בינה מלאכותית. הביקוש העצום לכוח עיבוד, המונע מהתפתחות מודלי שפה גדולים ויישומים חכמים, מחייב השקעות עתק בתשתיות פיזיות. מדובר במרוץ חימוש טכנולוגי לכל דבר ועניין, שבו ארצות הברית נחושה לשמור על עליונותה אל מול מתחרותיה הגלובליות. הרשימה הנוכחית של מקבלות התקציב כוללת שש חברות שבבים, וכן את ענקית הייצור גלובל פאונדריז (GlobalFoundries), אשר נמצאת כעת בתור לסבב מימון שני. חברה זו כבר חתמה על הסכם נפרד עם הממשל בחודש מאי האחרון סביב פיתוח תשתיות למחשוב קוונטי, מה שמעיד על שותפות מתמשכת ואסטרטגית. שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, התייחס למהלך בהצהרה רשמית והדגיש כי ההשקעות האסטרטגיות הללו נועדו לשפר משמעותית את היכולות המקומיות של ארצות הברית, לייצר משרות חדשות בשכר גבוה, ולהבטיח שהאומה האמריקנית תישאר בחזית תעשיית השבבים העולמית לשנים רבות קדימה.

כדי להבין את גודל השינוי במדיניות, יש לחזור לאופן שבו חוק השבבים יושם בתחילת דרכו. החוק, שנחתם על ידי הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, נועד במקור להעניק מענקים כספיים לחברות ללא כל דרישה לקבלת מניות או בעלות בתמורה. אולם, הצוות הכלכלי של הנשיא טראמפ ביצע תפנית חדה במדיניות וכעת מפנה את הכספים ל-18 חברות שונות הפועלות במעטפת של תעשיית המוליכים למחצה, במסגרת שורת עסקאות שכולן קשורות באופן פומבי ומוצהר בלקיחת נתחי מניות על ידי המדינה. זהו רק נדבך אחד מתוך תיק השקעות ממשלתי הולך ומתרחב, אשר אינו מוגבל רק לשבבים אלא חולש על מגזרים אסטרטגיים נוספים כגון מחשוב קוונטי, תעשיית הפלדה, אנרגיה גרעינית וכריית מינרלים נדירים. כך למשל, בחודש מאי האחרון הכריז הממשל על השקעות חדשות בחברות העוסקות במחשוב קוונטי, כולל מימון למיזם חדש של חברת IBM, גם זאת בתמורה למניות – וזאת למרות סימני השאלה והספקות הקיימים בשוק לגבי הכדאיות המסחרית של סקטור זה בטווח הזמן הקרוב.

הממשל האמריקני הנוכחי שם דגש חזק מאוד על סוגיית הביטחון הלאומי בכל הנוגע למהלכי ההשקעות שלו בשנה החולפת. האסטרטגיה הממשלתית משלבת שאיפה כפולה: מצד אחד לייצר רווח כלכלי לקופת המדינה, ומצד שני לתמוך באופן אקטיבי בתעשיות בעלות חשיבות אסטרטגית עליונה. דוגמה מובהקת לכך היא לקיחת "מניית זהב" בחברת הפלדה US Steel כחלק מההסכם לאישור רכישתה על ידי תאגיד ניפון סטיל. בנוסף, הממשל רכש נתח של 8% מחברת האנרגיה הגרעינית ווסטינגהאוס, מהלך שמדגיש את החשיבות המיוחסת לעצמאות אנרגטית ולמקורות כוח מתקדמים. אולם, ההשקעה הבולטת והמוצלחת ביותר עד כה בתיק הממשלתי היא ללא ספק ההשקעה בענקית השבבים אינטל. מאז שהוכרז על העסקה עם אינטל באוגוסט שעבר, מניית החברה זינקה לשיאים היסטוריים, מה שהניב לארצות הברית רווח "על הנייר" של למעלה מ-70 מיליארד דולר. ההצלחה הפנומנלית הזו מוכיחה עבור קובעי המדיניות בוושינגטון כי השקעה ממשלתית מחושבת יכולה להניב דיבידנדים משמעותיים לא רק במונחי ביטחון לאומי, אלא גם בשורת הרווח הטהורה. הנשיא טראמפ, שמיהר למנף את ההצלחה הפיננסית הזו, פרסם הודעה ברשת החברתית שלו ובירך את אזרחי ארצות הברית על כך שעשו השקעה כה מוצלחת ורווחית עבור המדינה.

זרוע נוספת ומשמעותית של מדיניות ההשקעות הממשלתית מתמקדת בהבטחת שרשראות האספקה של חומרי גלם קריטיים. במהלך השנה האחרונה רכשה ארצות הברית מניות בשורה של חברות העוסקות בכרייה ובעיבוד של מינרלים נדירים, בהן יצרנית המגנטים וולקן אלמנטס (Vulcan Elements), חברת הכרייה MP Materials, וחברה נוספת בשם USA Rare Earth. בסך הכול, ממשל טראמפ מחזיק כיום בנתחי מניות הנעים בין 5% ל-15% בלפחות חמש חברות שונות הפועלות בסקטור המינרלים הנדירים. הגישה בעסקאות אלו דומה מאוד למודל שיושם בעסקאות השבבים האחרונות, כאשר הממשלה מציעה מימון ותמיכה לחברות קטנות יותר ובעלות פרופיל סיכון גבוה יותר, המזכירות באופיין חברות סטארט-אפ, בתמורה להחזקה במניותיהן. אסטרטגיה זו מאפשרת למדינה לטפח חדשנות בשלבים מוקדמים, להזרים חמצן כלכלי למיזמים טכנולוגיים בראשית דרכם, ולהיות שותפה פעילה בסיכון ובסיכוי העתידי.

בהתייחס לעסקאות השבבים החדשות, ביל פראונהופר, המשמש כמנכ"ל חדשנות והשקעות בתחום המוליכים למחצה במחלקת המסחר, הסביר כי מטרת העסקאות היא לספק לחברות את רוחב הפס הקיצוני והיעילות האנרגטית הנדרשים כדי להרחיב ולהפעיל עומסי עבודה מורכבים של בינה מלאכותית בצורה מאובטחת ומהירה. אם העסקאות אכן ייצאו לפועל כמתוכנן, מכתבי הכוונות שנחתמו השבוע יחלקו כאמור עד 874 מיליון דולר בין שש חברות מבטיחות: קפלר, מולטיבים קורפוריישן, אקסטרופיק, ת'ינטרוניקס, אובסידיה סמיקונדקטורס ואלומה. סכומי המענקים שיקבלו חברות אלו ינועו בטווח שבין 30 מיליון דולר ל-245 מיליון דולר כל אחת. חברת גלובל פאונדריז צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר מתוך התקציב הנוכחי, עם תוכניות לקבלת מימון ממשלתי של עד 300 מיליון דולר. סכום זה מתווסף ל-375 מיליון הדולרים שעליהם הוכרז כבר בחודש מאי – סכום שלפי הצהרת החברה באותה עת, היה אמור להיות מתורגם להחזקה ממשלתית של כ-1% ממניותיה. באשר לשש החברות החדשות שנכנסו כעת לתיק, טרם פורסם מהו בדיוק שיעור המניות המדויק שהממשלה תקבל לידיה בתמורה לסיוע הכספי, אך הכיוון הברור מצביע על העמקת המעורבות המדינתית בעיצוב עתיד הטכנולוגיה.