כאשר שיחות מקצועיות מתנהלות סביב טכנולוגיות פורצות דרך, לעיתים קרובות אנו מבחינים בתופעה מרתקת שבה האנשים הקרובים ביותר לפיתוח הטכנולוגי מדברים עליו בביטחון שקט שלעיתים עשוי לעורר אי-נוחות בקרב השומעים. מנגד, שאר העולם המקצועי עדיין עסוק בוויכוחים סוערים בשאלה האם הטכנולוגיה הזו בכלל אמיתית ויישומית. הדינמיקה המדויקת הזו באה לידי ביטוי מובהק ב-30 ביולי, כאשר יו"ר ומנכ"ל חברת יבמ, ארווינד קרישנה, התראיין לתוכנית הכלכלית "Mad Money" של ג'ים קריימר ויצא בהצהרות שאמורות לגרום לכל משקיע רציני לעצור ולחשוב מחדש על הנחות היסוד שלו. במהלך הראיון, קרישנה לא הסתפק בסיסמאות אלא הצהיר כי למחשוב הקוונטי תהיה השפעה מדידה על שורת ההכנסות והרווחים של החברה כבר בשנים 2028 או 2029. מעבר לכך, הוא הוסיף כי עד סוף שנות השלושים, החברה משוכנעת למדי שמדובר בערך פוטנציאלי אדיר של טריליון דולר. לא מדובר בעוד נאום חזוני מעורפל או בהבטחות חלולות, אלא במנכ"ל שמציב לוחות זמנים ספציפיים ויעדים פיננסיים מדויקים על טכנולוגיה שרוב פעילי וול סטריט עדיין מתייחסים אליה כאל מדע בדיוני. העיתוי של הופעתו הטלוויזיונית מקבל משמעות כפולה לאור העובדה שפחות משלושה שבועות קודם לכן, ב-14 ביולי, חוותה מניית יבמ את הנפילה החד-יומית הגרועה ביותר בתולדותיה.

הצניחה החדה במחיר המניה, בשיעור של 25%, התרחשה לאחר שהחברה דיווחה כי חלק מלקוחותיה בחרו לדחות פרויקטים הקשורים להשקעות הוניות. למרות התאוששות קלה של כ-2% מאז אותה מפולת, ההופעה הפומבית של קרישנה נועדה להרגיע את החששות בטווח הקצר ולהשמיע את הטיעון בעד השקעה בטווח הארוך בצורה חזקה וברורה מתמיד. דוחות הרבעון השני אכן הצליחו להבהיל את השוק, והעיכובים בהוצאות הלקוחות העלו שאלות נוקבות האם מהפכת הבינה המלאכותית פוגעת באופן קשה בעסקי התוכנה של יבמ, והאם חברות מסביב לעולם מצמצמות באופן גורף את השקעותיהן הטכנולוגיות. קרישנה התמודד עם החששות הללו ישירות ואמר כי קרוב ל-40% מאותן עסקאות שנדחו נסגרו למעשה בתוך שלושה עד ארבעה שבועות, מה שמהווה איתות חיובי וברור לכך שמדובר בדחייה זמנית בלבד ולא בהרס מבני של ביקושים. בנוסף, החברה אשררה את תחזיותיה הפיננסיות לשנה כולה, עם צפי מדויק לצמיחה בהכנסות בטווח של 4% עד 5% בנטרול השפעות מטבע, וכן גידול משמעותי של כמיליארד דולר בתזרים המזומנים החופשי. כדי להבין את עוצמת האיתנות הפיננסית, יש לציין שברבעון השני בלבד ייצרה יבמ תזרים מזומנים חופשי של 2.5 מיליארד דולר והחזירה 1.6 מיליארד דולר למשקיעים דרך דיבידנדים. הדירקטוריון אף אישר דיבידנד רבעוני של 1.69 דולר למניה, צעד הממשיך רצף היסטורי יוצא דופן של תשלומים ללא הפסקה שנמשך מאז שנת 1916. העובדה שחברה משלמת דיבידנד רציף מאז ימי מלחמת העולם הראשונה, ללא הפסקה אפילו בשנים מאתגרות כלכלית או בתקופות של משברים עולמיים, מעניקה פרספקטיבה היסטורית נדירה על יציבותה יוצאת הדופן בשוק.

במבט אל העתיד, נראה כי וול סטריט מפספסת לחלוטין את אבן הדרך העצומה שהושגה במחשוב הקוונטי ומתמחרת אותה בחסר קיצוני. ב-30 ביולי חשפה יבמ, יחד עם חברת אלגוריתמיק, מחקר פורץ דרך המדגים את מה שמוגדר כ"יתרון קוונטי". במסגרת זו, מחשב קוונטי פותר בעיות חישוביות מורכבות ביעילות גבוהה הרבה יותר ממחשבים קלאסיים מובילים, וכל זאת תוך אימות קפדני של התוצאות. אלמנט האימות הוא קריטי ומשנה את התמונה כולה, שכן אחת הביקורות הבולטות והעקביות עד כה הייתה הקושי העצום לוודא שהפלט המופק מהמכונות הללו אכן מדויק ואמין. מבחינה מדעית טהורה, מחשבים קוונטיים מנצלים תופעות פיזיקליות של מכניקת הקוונטים כדי לייצג מידע ולעבד אותו בדרכים ששום מחשב מסורתי אינו מסוגל לעשות. בניגוד לביטים של מחשב קלאסי, היכולים להימצא אך ורק במצב של אפס או אחד, מחשב קוונטי עושה שימוש בקיוביטים שיכולים להיות בסופרפוזיציה, כלומר במספר רב של מצבים בו זמנית, מה שמעניק למערכת יכולות עיבוד מקביליות חסרות תקדים. הישגיה של יבמ בתחום כוללים גם פריצות דרך משמעותיות עם אוניברסיטת שיקגו, שם הצליחו החוקרים לקודד 70 קיוביטים לוגיים ולפתור בעיה מורכבת במיוחד ב-15 דקות בלבד. במקביל, שיתוף פעולה עם חברת קדמה קוונטום קומפיוטינג הישראלית הוביל להשגת יתרון קוונטי במידול של פיזיקת חומרים, יכולת שהיא הרבה מעבר למסוגלותם של מחשבי העל הקלאסיים המתקדמים ביותר הקיימים היום. קרישנה הסביר כי המחשב הקוונטי חשף התנהגויות פיזיקליות בחומרים שלא נצפו מעולם במחשוב רגיל. תובנות עמוקות אלו עשויות להוביל בקרוב לפיתוח סוללות חזקות וטובות יותר, לאנרגיית היתוך חלופית ויעילה, ולפיתוח תרופות מתקדמות ומצילות חיים. כפי שתיאר זאת המנכ"ל בצורה המדויקת ביותר, המחשב הקוונטי פשוט מבצע משימות רבות מהר יותר, טוב יותר וזול יותר.

כדי לגבות את החזון הזה במעשים, יבמ מתכננת להשקיע סכום עתק של למעלה מ-10 מיליארד דולר בתחום המחשוב הקוונטי במהלך חמש השנים הקרובות, והיא ניצבת בביטחון בדרך לאספקת מחשב קוונטי גדול וסובלני לתקלות עד שנת 2029. כחלק מרכזי ממאמץ זה, חתמה החברה בחודש מאי על הסכם עם משרד המסחר האמריקאי להקמת מתקן בשם "אנדרון", המוגדר באופן רשמי כמתקן הייצור הייעודי הראשון בעולם לפרוסות קוונטיות. הפרויקט השאפתני מגובה במענק אדיר של מיליארד דולר מהממשל האמריקאי במסגרת חוק השבבים, לצד השקעה מקבילה וזהה של מיליארד דולר מצד יבמ עצמה. השילוב הייחודי של מתקן ייצור בגיבוי ממשלתי איתן, יתרון קוונטי מוכח הלכה למעשה, והתחייבות חסרת פחד של מנכ"ל להשפעה ישירה על הרווחים עד שנת 2028, מציב את יבמ בליגה נפרדת לחלוטין משאר השחקנים בשוק. למרות שחברות מתחרות גדולות כמו אלפאבית או שחקניות מיקוד כמו ריגטי פועלות גם הן במרץ לקראת מסחור הטכנולוגיה, לאף אחת מהן אין כיום את תשתית הייצור המקיפה, את קשרי הלקוחות הארגוניים העמוקים או את העוצמה המאזנית שיש ליבמ.

בחינת ביצועי המניה בשוק ההון מראה תמונה מורכבת שבה החברה רשמה ירידה של 24.16% מתחילת השנה וצניחה של 12.62% בשנה החולפת, בעוד שמדד ה-S&P 500 רשם באותן התקופות עליות חדות של 8.65% ו-16.89% בהתאמה, נכון לסוף חודש יולי של שנת 2026. השוק הנוכחי למעשה מתעלם לחלוטין מהפוטנציאל העצום, ומתמחר את יבמ בטעות רק כחברת תוכנה וייעוץ שסובלת מבעיות ביקוש נקודתיות בטווח הקצר. גישה קצרת רואי זו מחמיצה לחלוטין את הפרק הבא והמשמעותי ביותר בהתפתחות החברה. אם המחשוב הקוונטי יצליח לספק אפילו שבריר קטן מאותו שווי של טריליון דולר שצופה קרישנה עד סוף שנות השלושים, משקיעים נבונים הרוכשים כעת מניות בנקודות השפל עשויים לגלות שהם קנו פלטפורמה טכנולוגית נדירה של פעם בדור במחיר מבצע השמור לחברות תוכנה מחזוריות בלבד. מובן שאין הבטחות ודאיות בעולם הטכנולוגיה, וספקנים שמצביעים באזהרה על אתגרי מדרגיות ושיעורי שגיאות אינם טועים כשהם דורשים משנה זהירות. עם זאת, העובדה שמנכ"ל תאגיד כה משמעותי מוכן לדבר במונחים של שנים ודולרים מוחשיים ולא במטאפורות או רעיונות תיאורטיים, מעידה על כך שהשיח סביב מחשוב קוונטי עבר לשלב אחר ומעשי לחלוטין.