אילון מאסק, מהאנשים העשירים ביותר בהיסטוריה האנושית, מרבה לטעון בשנים האחרונות כי לכסף כפי שאנו מכירים אותו כיום לא תהיה שום משמעות בעתיד הלא רחוק. לשיטתו, ההתפתחות המואצת של טכנולוגיות הבינה המלאכותית והרובוטיקה תוביל לעידן שבו שפע יהיה נחלת הכלל, ומוצרים ושירותים יהפכו לזולים וזמינים עד כדי כך שהצבירה הקפיטליסטית תאבד מהרלוונטיות שלה. כעת, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2024, דרון אצ'מוגלו, פרופסור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, החליט להעמיד את ההצהרות הללו במבחן המציאות. אצ'מוגלו פנה למאסק ברשת החברתית אקס והציב בפניו אתגר פומבי שקשה להתעלם ממנו. הוא שאל את מאסק מדוע, אם הוא אכן מאמין שכסף לא ישנה דבר בעוד עשור, הוא אינו מתחייב לתרום את הונו הנוכחי, המוערך בכטריליון דולר, לארגוני צדקה עד שנת 2036 לכל המאוחר.

ההיגיון מאחורי האתגר של אצ'מוגלו ברור ומחודד. עמידה בהתחייבות כזו תוכיח כי מאסק אכן מאמין בתחזיותיו שלו לגבי השפעת הבינה המלאכותית על הכלכלה העולמית. מעבר לכך, צעד כזה עשוי להרגיע את החששות הגוברים בציבור לגבי ההשפעה חסרת התקדים שיש כיום לאנשים עשירים במיוחד על החברה, הכלכלה והפוליטיקה. אצ'מוגלו לא הסתפק בעצם ההצעה לתרומה, אלא הציב תנאי מהותי אחד שנועד להבטיח את טוהר המידות של התהליך כולו. הוא דרש שגוף בלתי תלוי, נטול פניות וללא אג'נדה אידיאולוגית, יהיה זה שיבחן ויאשר את ארגוני הצדקה שיקבלו את הכספים, כדי להבטיח שהם פועלים ביעילות אמיתית. התגובה של מאסק לא איחרה לבוא. באותו היום הוא השיב קצרות כי הוא אכן מתכוון לעשות משהו בסגנון הזה. עם זאת, תשובתו נותרה מעורפלת, ללא ציון של סכום מדויק, וללא שום התחייבות ללוח זמנים קונקרטי.

התנאי שהציב אצ'מוגלו לגבי מעורבות של גוף בלתי תלוי הוא בדיוק הנקודה שבה הדברים מתחילים להסתבך עבור מאסק, שכן עד כה, פעילותו הפילנתרופית נותרה כמעט לחלוטין בתוך מעגל ההשפעה הצר שלו. מבט מעמיק אל תוך הדוחות של קרן מאסק חושף תמונה מורכבת של התנהלות פיננסית. בחינה של דוחות המס של הקרן לשנת 2024 מראה כי היא מחזיקה בנכסים בשווי של למעלה מ-14 מיליארד דולר. עם זאת, מרבית התרומות שהוענקו מאז שנת 2020 הופנו לקבוצות ולגופים שיש להם קשר ישיר למאסק או לחברות שבבעלותו. הנתונים מצביעים על כך שבמהלך השנה חולקו מענקים בסך 474 מיליון דולר, אך הרוב המכריע של הסכום הזה הגיע לישויות שמאסק שולט בהן בצורה כזו או אחרת. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא המענק הבודד הגדול ביותר, שעמד על 370 מיליון דולר, אשר הועבר לעמותה המפעילה בית ספר יסודי בבסטרופ שבטקסס, אזור הממוקם בסמיכות רבה למספר מהמפעלים והעסקים המרכזיים שלו.

מבחינה משפטית, קרנות פרטיות בארצות הברית כפופות לכללים נוקשים המחייבים אותן לחלק לפחות 5% משווי השוק ההוגן של נכסיהן בכל שנה נתונה למטרות צדקה. על פי הנתונים שנחשפו, מאסק היה רחוק בכ-400 מיליון דולר מעמידה ביעד הזה בשנת 2024, וזוהי למעשה השנה הרביעית ברציפות שבה הוא אינו עומד ברף הנדרש על פי חוק. קרנות שמפספסות את יעד החלוקה הזה עלולות לספוג קנס בדמות מס בלו בגובה 30% על הסכומים שהיו אמורים להיות מחולקים ולא חולקו. למרות זאת, החוק מאפשר לקרנות לסגור את הפער הזה באמצעות מענקים עתידיים, ומאסק כבר עשה שימוש בפרצה הזו בעבר כדי להימנע מתשלום המס במקום להעביר את הכספים ליעדם המקורי בזמן. התנאי של אצ'מוגלו להעביר את מנגנון קבלת ההחלטות לגורם חיצוני ישמוט לחלוטין את השליטה של מאסק על הכספים הללו, צעד משמעותי שהוא מעולם לא עשה בקנה מידה נרחב.

ההבטחות של מאסק לגבי תרומות ענק אינן תופעה חדשה בנוף הציבורי. כבר בשנת 2012 הוא צירף את שמו למיזם התחייבות הנתינה, קמפיין פומבי שבו המיליארדרים המובילים בעולם מתחייבים להעניק לפחות מחצית מהונם למטרות פילנתרופיות, בין אם במהלך חייהם ובין אם בצוואתם. עם זאת, חשוב לזכור כי להתחייבות הזו אין שום תוקף משפטי מחייב או יכולת אכיפה כלשהי. דמויות בולטות ופילנתרופים ותיקים כמו ביל גייטס כבר הביעו בעבר ספקנות פומבית באשר לנכונותו של מאסק לעמוד במילתו. ההתבטאויות של מאסק עצמו לאורך השנים לא ממש תורמות לבניית אמון בכוונותיו. בראיון שהעניק לפודקאסט מוכר בחודש דצמבר 2025, הוא ציין כי אף על פי שהוא מסכים באופן עקרוני עם הרעיון של עזרה לזולת, קשה מאוד לתרום כסף בצורה טובה ויעילה. במקביל, הוא נהג לבטל ולזלזל בפומבי באנשים שנוהגים לתרום סכומי עתק.

אחד המקרים הבולטים שממחישים את גישתו המזלזלת של מאסק כלפי פילנתרופיה רחבת היקף נוגע למקנזי סקוט. סקוט, גרושתו של מייסד אמזון ג'ף בזוס, הפכה לאחת התורמות הגדולות בעולם. בחודש יוני האחרון, פוסט ויראלי ברשתות החברתיות עסק בתרומותיה העצומות, ומשתמש אנונימי הגיב וטען כי היא למעשה הופכת את העולם למקום גרוע יותר. מאסק בחר להגיב לאותה תגובה במילים המאשרות את הטענה. זאת למרות שסקוט כבר תרמה למעלה מ-26 מיליארד דולר למטרות חברתיות שונות, והיא עדיין מחזיקה בהון שמוערך בקרוב ל-35 מיליארד דולר. רק בשנת 2025 היא דורגה כתורמת הפרטית הגדולה ביותר לאחר שהעניקה כ-7 מיליארד דולר. הונו של מאסק גדול פי 27 מסך כל התרומות שסקוט העניקה אי פעם, אך התרומה בפועל שלו זניחה לחלוטין ביחס אליה. ההערכות הן שמאסק העביר כ-8.5 מיליארד דולר במניות טסלה לקרנות הצדקה שלו לאורך השנים, אך מתוך הסכום העצום הזה, רק כ-500 מיליון דולר הגיעו בסופו של דבר לאנשים נזקקים אמיתיים בשטח, סכום המהווה 0.06% בלבד מסך כל הונו.

נושא נוסף שמעיב על היכולת ליישם הבטחות תרומה בקנה מידה כזה הוא התנודתיות העצומה בשווי ההון של מאסק, אשר משתנה בצורה דרסטית בהתאם למצב השווקים הפיננסיים. נתון הטריליון דולר שאליו מתייחסים בדיונים הללו רחוק מלהיות יציב או מוחלט. מאסק חצה את הרף והפך לטריליונר הראשון בהיסטוריה המתועדת ב-12 ביוני, בדיוק ביום שבו חברת החלל ספייס אקס הונפקה לציבור. עם זאת, התואר ההיסטורי הזה התנדף עוד לפני תום אותו החודש, לאחר שמניית החברה צללה בכ-30% מהשיא שלה. עד סוף חודש יולי, הערכות השווי כבר הציבו את הונו הנקי על סביבות 715 מיליארד דולר בלבד. כמעט כל העושר העצום שלו אינו מורכב ממזומן נזיל שניתן להעביר בקלות, אלא נעול במניות ובאופציות של חברות טסלה וספייס אקס. משמעות הדבר היא שכל התחייבות לתרום טריליון דולר תדרוש העברת מניות בתשלומים מדורגים לאורך עשור שלם, כאשר השווי של כל תשלום שיועבר ייקבע אך ורק לפי שווי החברות ביום ההעברה בפועל, מה שמכניס רכיב משמעותי של חוסר ודאות והימור לתהליך כולו.

מעבר לאתגרים הטכניים והמשפטיים, ישנם כלכלנים בכירים שמצביעים על כשל לוגי בסיסי בטיעון של מאסק. גיטה גופינאת, בכירה לשעבר בקרן המטבע הבינלאומית, התייחסה להצהרותיו והעירה כי אם מאסק אכן צודק בתחזיותיו, ולכסף באמת לא תהיה שום משמעות בשנת 2036 עקב מהפכת הבינה המלאכותית, הרי שסביר להניח שלא יישאר לו טריליון דולר בעלי ערך אמיתי שיוכל לתרום באותה העת. הדבר מעלה שאלה פילוסופית וכלכלית עמוקה לגבי הסיבה שבגללה מישהו בכלל מעריך את ההון הזה בטריליון דולר כיום, אם עתידו להיות חסר כל תוחלת. ההיסטוריה מלמדת שהיכולת של מאסק לעמוד בהצהרות הפילנתרופיות המפוארות שלו אינה עקבית, בלשון המעטה. בשנת 2021 הוא הצהיר קבל עם ועדה כי יעניק 6 מיליארד דולר לתוכנית המזון העולמית של האו"ם בתנאי שהסוכנות תוכיח כיצד סכום זה יביא לסיום הרעב העולמי. אף על פי שהארגון ניסה היטב להיענות לאתגר והציג ת