הרשויות המקומיות בישראל אחראיות על אספקת שירותים מוניציפליים חיוניים לתושבים ולעסקים בתחומן, בהם חינוך, רווחה, תשתיות עירוניות, ניקיון ופיתוח אזורי תעשייה ומסחר. פעילותן השוטפת ממומנת בחלקה הגדול באמצעות תשלומי החובה של הארנונה המטילים נטל משמעותי על משקי הבית ועל המגזר העסקי כאחד, כאשר שיעורי הגבייה והתעריפים מהווים מרכיב קריטי ביציבותן הפיננסית של הערים והמועצות. בשנים האחרונות מתמודדות הרשויות עם אתגרים תקציביים כבדים הנובעים מאירועים ביטחוניים, מעלויות תפעול גדלות ומשינויים רגולטוריים רחבי היקף, מה שמוביל אותן מעת לעת לפנות אל משרד הפנים בבקשות מיוחדות לאישור העלאות חריגות בתעריפי הארנונה מעבר לעליית מדד המחירים והטייס האוטומטי.
גל חדש ורחב היקף של בקשות פוקד בימים אלו את משרד הפנים, כאשר 121 רשויות מקומיות – המהוות כמחצית מהרשויות בישראל – הגישו דרישות רשמיות לייקור הארנונה לקראת שנת 2027, כך עולה מנתונים חדשים. בקשות אלו מתווספות לעדכון האוטומטי הכללי של הארנונה שנקבע לשיעור של 3.05% ויחול אוטומטית על כלל הרשויות במדינה. בין הבקשות הבולטות והחריגות שהוגשו ניתן למצוא את העיר נצרת שביקשה העלאה גורפת של 30%, אזור שביקש תוספת של 10% לעסקים במסחר ושירותים, אריאל וכן אשדוד שביקשו העלאות גורפות למגורים ולעסקים בשיעורים של 5.15% ו-4.45 בהתאמה, אילת שביקשה לייקר את הארנונה לדיור נופש ולבתי מלון בשיעורים שנעים בין 1.6% ל-8.15%, וערים נוספות כמו רחובות, רמת גן, תל מונד וסכנין שדורשות גם הן תוספות ניכרות לתעריפים הקיימים.
המורכבות סביב אישור הבקשות מתחזקת על רקע העובדה שאין כיום שר פנים מכהן בממשלה, והסמכויות המלאות לחתימה על הקווים המנחים נתונות בידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר טרם חתם עליהם באופן רשמי אף על פי שהדרג המקצועי במשרד הפנים העביר את ההנחיות והחל בבחינת הבקשות. בהתאחדות התעשיינים ובאיגוד לשכות המסחר תקפו בחריפות את ההתנהלות וטענו כי המדינה משדרת כפל פנים כאשר היא מצהירה על מאבק ביוקר המחיה אך בו זמנית מאפשרת להעמיס נטל כבד נוסף על המגזר העסקי והאזרחים. נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, הבהיר בהקשר זה כי "הכלל צריך להיות חד וברור: רשות שלא הוכיחה שהתייעלה, מיצתה חלופות וצימצמה הוצאות, לא תקבל אישור להעלות ארנונה". נתונים אלו מתחברים גם למחקר של אגף הכלכלן הראשי באוצר שמצביע על כך שהרחבת היקף ההנחות בארנונה למגורים, שהגיעה בין היתר בעקבות לחצים פוליטיים, יוצרת גירעונות עמוקים בקופות הרשויות ומעודדת אותן לחפש מקורות מימון חלופיים בדמות העלאת תעריפים חריגה על כתפי העסקים והתושבים.
