החודש האחרון בוול סטריט ייזכר ככל הנראה כאחת התקופות המאתגרות וההפכפכות ביותר שחוו המשקיעים לאחרונה. ביום שישי האחרון של חודש יולי נרשמה אמנם מגמה חיובית בשווקים, מונעת בעיקר מזינוק במניות הצריכה הבסיסית הודות לביצועים מרשימים של חברת אמזון והתאוששות מסוימת בסקטור השבבים. מגמה זו סייעה לקזז אכזבה קשה ממניית אפל שפרסמה את דוחותיה, ירידות בסקטור חומרי הגלם ועלייה דרמטית בתשואות איגרות החוב הממשלתיות. בסוף יום המסחר, מדד ה-S&P 500 רשם עלייה של 1% וננעל ברמה של 7,510.40 נקודות, מדד הנאסדק עתיר הטכנולוגיה הוסיף לערכו 1.3% וטיפס ל-25,450.67 נקודות, ואילו מדד הדאו ג'ונס עלה ב-0.8% לרמה של 52,607.92 נקודות. למרות הסיום הירוק, התמונה החודשית הכוללת מורכבת הרבה יותר. השוק האמריקאי נקרע בין שתי מגמות סותרות: אכזבה הולכת וגוברת מסקטור הבינה המלאכותית שהוביל את העליות מתחילת השנה, ועלייה מחודשת במחירי הנפט על רקע קריסת המאמצים הדיפלומטיים במזרח התיכון. בסיכום חודש יולי, מדד ה-S&P הצליח לגרד עלייה קלה של 0.3%, בעוד שמדד הדאו ג'ונס השיל מערכו כ-0.6%. אולם, הסיפור האמיתי התרחש בנאסדק, שרשם ירידה של 1.6% ושיקף את החששות הכבדים של ציבור המשקיעים.

המוקד המרכזי של הירידות היה סקטור השבבים, שחווה את החודש הגרוע ביותר שלו מאז אוקטובר 2008, ימי המשבר הפיננסי העולמי. מדד השבבים של פילדלפיה, המהווה ברומטר מרכזי לבריאות התעשייה כולה, צלל בשיעור חד של 19.8%. הנפילה הזו אינה מקרית ומהווה תפנית חדה בסנטימנט השוק. במשך חודשים ארוכים, מניות הבינה המלאכותית משכו את השוק כולו כלפי מעלה לשיאים חדשים, תוך שהן מתעלמות כמעט לחלוטין מהסיכונים הגיאו-פוליטיים. חברות השבבים נתפסו כמרוויחות הגדולות והמיידיות ביותר ממהפכת הטכנולוגיה הזו, מה שהוביל להשקעות עתק. כעת, נראה שהמציאות המורכבת טופחת על פני המשקיעים. החששות מתחילים להצטבר סביב שאלות של תמחור יתר והערכות שווי מנופחות, תחרות הולכת וגוברת מכיוון סין, ובעיקר חוסר ודאות לגבי לוחות הזמנים וההחזר הצפוי על השקעות הענק בתשתיות הללו.

חלק משמעותי מהטלטלה האחרונה מיוחס לקריסתו המהדהדת של גוף השקעות מדובר. מדובר בקרן הגידור "Situational Awareness", שהוקמה על ידי חוקר לשעבר בארגון OpenAI, ליאופולד אשנברנר. הקרן נאלצה לחסל את כל תיק ההשקעות שלה בתחום הבינה המלאכותית בעקבות הפסדים כבדים שספגה. אירוע בסדר גודל כזה יוצר גלי הדף בשוק, שכן מכירה כפויה של מניות יוצרת לחץ טכני אדיר שמוריד את המחירים כלפי מטה, ללא כל קשר לערך הכלכלי האמיתי או לפעילות העסקית של החברות עצמן. מומחים בשוק מעריכים כי חלק ניכר מהכאב שחוו המשקיעים בשבועות האחרונים נובע ישירות מאותם עיוותים טכניים שיצרה קריסת הקרן. למרות זאת, ישנה גם נקודת אור מסוימת. העובדה שגוף פיננסי ענק ומוכר כמו סיטאדל ביצע מהלך מהיר של רכישת אחזקותיה הציבוריות של הקרן הנמצאת במצוקה, עשויה לסמן למשקיעים שהגענו לנקודת התחתית המשברית, וכי ייתכן שהונחו כעת היסודות לגל העליות הבא בשוק.

במקביל לדרמה הפיננסית המאקרו-כלכלית, המשקיעים הפנו זרקור אל עבר דוחות הרווח הרבעוניים של ארבע מתוך שבע ענקיות הטכנולוגיה המובילות. התוצאות שיקפו פערים משמעותיים בין החברות השונות. חברת אפל ספגה מכה קשה כאשר מנייתה צנחה בכמעט 8%. הסיבה המרכזית לכך הייתה תחזית צמיחה פושרת של 9% עד 11% במכירות לקראת הרבעון של חודש ספטמבר, נתון שהחטיא את תחזיות האנליסטים שציפו לצמיחה חזקה יותר של כ-12%. גם תחזית שולי הרווח הגולמי של יצרנית האייפון לא עמדה בציפיות השוק. מנגד, ענקית הסחר המקוון אמזון הציגה תמונה הפוכה לחלוטין עם זינוק מרשים של למעלה מ-15% במנייתה. מנוע הצמיחה המרכזי שלה, חטיבת ענן המחשוב המוכרת כ-AWS, המשיך לספק תוצאות מרשימות עם עלייה של 37% בהכנסות לעומת השנה שעברה, הכנסות שהסתכמו ב-42.2 מיליארד דולר. מנכ"ל אמזון, אנדי ג'אסי, אף העריך במהלך שיחת המשקיעים כי החטיבה עשויה להגיע בסופו של דבר להכנסות שנתיות דמיוניות של טריליון דולר. ביצועים פנומנליים אלו סייעו למשקיעים להחליק את העובדה שהחברה העלתה את תחזית ההוצאות ההוניות שלה ל-220 מיליארד דולר השנה, תוספת של 20 מיליארד דולר, עקב התייקרות משמעותית בעלויות של רכישת שבבי זיכרון.

סוגיית ההוצאות ההוניות הפכה למוקד רגיש במיוחד בעונת הדוחות הנוכחית. משקיעים חוששים שהחברות הגדולות שופכות מאות מיליארדי דולרים על בניית תשתיות חומרה ותוכנה עצומות לבינה מלאכותית, אך התשואות הכלכליות מאותם פיתוחים מועטות ואיטיות מדי לטעמם. טסלה ואלפאבית חוו ירידות במניותיהן בשבוע שעבר בדיוק מהסיבה הזו, וגם מטא אכזבה כאשר הציגה רווחים רבעוניים שלא עמדו בציפיות לצד העלאת תחזית ההוצאות העתידית שלה. מיקרוסופט, לעומת זאת, בלטה לטובה כשהפכה לענקית הטכנולוגיה היחידה בתחום שלא העלתה את תוכניות ההוצאה שלה, וכל זאת במקביל לביצועים חזקים מאוד של שירות הענן שלה, אשור. הדוחות החיוביים של מיקרוסופט ואמזון, יחד עם סיום סאגת קרן הגידור שנסגרה, הצליחו להצית מחדש את אהבת המשקיעים לסקטור הטכנולוגי כולו ואף סייעו למניית אלפאבית להתאושש מעט.

מעבר לדרמות המסעירות בזירת הטכנולוגיה, מדיניות המאקרו-כלכלה של ארצות הברית המשיכה לרתק ולעצב את כיוון השווקים. הירידה הרציפה במחירי הנפט במהלך חודש יוני סייעה לרכך את האינפלציה בקרב צרכנים ויצרנים, אך העלייה המחודשת במחירי האנרגיה ביולי טרפה את הקלפים מחדש. מצב עניינים זה יצר חוסר ודאות חריג לקראת החלטת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, כאשר הסיכויים להעלאת ריבית נתפסו לפתע כגבוהים משמעותית מהמגמות ההיסטוריות האחרונות. אף על פי שהוועדה המוניטרית החליטה בסופו של דבר לשבת על הגדר ולהותיר את הריבית הבסיסית על כנה, ההחלטה לא עברה בשקט ולוותה בדרמה יוצאת דופן. נשיאת שלוחת הפד בקליבלנד, בת' האמק, נשיא הפד במיניאפוליס, ניל קשקארי, ונשיאת הפד בדאלאס, לורי לוגן, הצביעו נגד ההחלטה המרכזית ודרשו באופן אקטיבי העלאת ריבית של 0.25%.

הקולות המתנגדים חשפו מחלוקת מקצועית עמוקה במסדרונות הבנק המרכזי. האמק טענה בנחרצות כי האינפלציה תקועה מעל היעד של 2% כבר למעלה מחמש שנים, וכי הלחצים לעליית מחירים מגיעים בבירור גם מכיוון הביקוש של הכלכלה ולא רק מבעיות שרשרת אספקה או מחירי אנרגיה. לוגן הוסיפה כי שוק העבודה החזק ותנאי האשראי הנוחים מעידים כי המדיניות הנוכחית אינה מרסנת מספיק את הפעילות הכלכלית, והזהירה כי ללא נקיטת צעדים מיידיים, האינפלציה פשוט תישאר גבוהה מהיעד הרצוי. גם קשקארי תמך בהידוק מוניטרי הדרגתי ועקבי, בטענה שעדיף לבצע כעת שורה של צעדים קטנים ומדודים מאשר להמתין בחוסר מעש ולהיאלץ לנקוט בפעולות חדות וכואבות הרבה יותר בעתיד.

על רקע דברי המתנגדים החריפים והחשש כי הפדרל ריזרב, תחת הנהגתו של קווין וורש, מאחר בתגובתו לאינפלציה, התגברה המכירה המסיבית של איגרות חוב ממשלתיות על ידי סוחרים מודאגים. מהלך זה הוביל באופן ישיר לעלייה חדה בתשואות איגרות החוב לקראת סוף החודש. התשואה על איגרות החוב ל-10 שנים עלתה ב-6.8 נקודות בסיס לרמה של 4.729%, בעוד התשואה הרגישה יותר לריבית על איגרות חוב לשנתיים טיפסה ב-4.4 נקודות בסיס לרמה של 4.273%. הזינוק בתשואות איגרות החוב מייקר באופן ישיר ומיידי את עלויות הגיוס וההלוואות עבור חברות עסקיות וצרכנים פרטיים כאחד, ובכך הוא משמש בפועל כתחליף מובהק להעלאת ריבית רשמית, מה שמעיב עוד יותר על סביבת העסקים. בדיוק בגלל המורכבות הזו, נראה שהתקופה הקרובה תמשיך לאתגר את קור הרוח של המשקיעים.