בעידן שבו הכלכלה הגלובלית מפוקחת מאי פעם, ארגונים ומדינות הנמצאים תחת סנקציות נוקשות נאלצים למצוא דרכים יצירתיות לשרוד. מחקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג תמונה מדאיגה לגבי האופן שבו איראן וארגון חיזבאללה משלבים מטבעות קריפטוגרפיים בתוך מערך מתוחכם שעוקף את הסנקציות הבינלאומיות. בניגוד למחשבה הרווחת שנכסים דיגיטליים מחליפים לחלוטין את הבנקים, המחקר מדגיש כי הקריפטו משמש כשכבת חפיפה נוספת. זהו ערוץ מקביל להעברת כספים, המאפשר למשטר בטהראן ולשלוחיו להעביר הון אדיר בין מדינות, תוך צמצום דרמטי של התלות במערכת הבנקאית הרשמית שכפופה לרגולציה אמריקאית ואירופאית ולחוקי איסור הלבנת הון.
כדי להבין את גודל התופעה, יש להסתכל על המספרים שעומדים מאחורי הברית האסטרטגית בין איראן לחיזבאללה. אף על פי שהכלכלה האיראנית נאנקת תחת הסנקציות והמטבע המקומי שלה קרס בכ-70% אל מול הדולר בעקבות הלחץ הבינלאומי, איראן ממשיכה לראות בחיזבאללה זרוע ביצוע קדמית וחשובה במזרח התיכון, ולכן היא מתקצבת את הארגון בסכומים אדירים. על פי ההערכות המובאות במחקר, הארגון הלבנוני מקבל מאיראן מימון שנתי קבוע המוערך בכשבע מאות מיליון דולר. אולם בשנים האחרונות, נוכח המתיחות האזורית והצרכים הצבאיים ההולכים וגדלים, סכום זה טיפס והגיע לעד כמיליארד דולר בשנה. הזרמת הון בהיקפים כאלה דורשת תשתית פיננסית יוצאת דופן, במיוחד כאשר כל דולר שעובר בצינורות המקובלים חשוף לחקירה והקפאה בארצות הברית. בעקבות כך, הציר האיראני נדרש למצוא נתיבים עוקפים ומהירים שבהם יוכל לתרגם הכנסות שחורות לכסף נזיל שזמין לפעיליו.
המחקר מזהה שני מסלולים מרכזיים המשמשים את רשת ההברחות הזו. המסלול הראשון מבוסס על שיתוף פעולה כלכלי עם מדינה נוספת המצויה תחת משטר סנקציות כבדות והיא ונצואלה. השיטה המתוחכמת עובדת כך שגורמים הקשורים למשטר האיראני ולחיזבאללה מעורבים עמוקות בתעשיית כריית הזהב המקומית בוונצואלה. לאחר שהזהב נכרה, הוא מוברח ונמכר לגורמים שונים ברחבי העולם. התקבולים מאותן עסקאות אינם מופקדים בחשבונות בנק הנתונים לפיקוח בינלאומי, אלא מומרים באופן כמעט מיידי לנכסי קריפטו. במסגרת רשת זו, נרשמת העדפה ברורה לשימוש במטבעות כמו ביטקוין, אתריום, ובעיקר למטבע היציב שצמוד לשווי הדולר האמריקאי, טטר. המטבעות הללו מועברים לרוב על גבי רשת הבלוקצ'יין של טרון, המציעה עמלות נמוכות ומהירות העברה גבוהה מאוד. מאפיינים אלו הופכים אותה לפלטפורמה אידיאלית עבור רשתות הלבנת הון בינלאומיות שזקוקות לנזילות מהירה וזולה.
המסלול השני עליו מצביע המחקר עוסק במנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה האיראנית והוא תחום ייצוא הנפט. למרות סנקציות חריפות שנועדו לשתק את תעשיית האנרגיה של הרפובליקה האסלאמית, איראן ממשיכה לייצא מיליוני חביות נפט באמצעות צי צללים של ספינות וחברות קש. ההכנסות העצומות ממכירת הנפט צריכות בסופו של דבר להגיע לידי משמרות המהפכה ולשמש למימון פעילות טרור. בדיוק כאן נכנסים לתמונה חלפני כספים ורשתות פיננסיות מתוחכמות, המקבלים את הכספים הפיאטיים והופכים אותם לנכסים דיגיטליים שחוצים גבולות בשניות. נתונים של משרד האוצר האמריקאי חושפים כיצד גורם מרכזי אחד בלבד שהיה מעורב ברשת, סייע להמיר לקריפטו סכום של יותר ממאה מיליון דולר בין שנת 2023 לשנת 2025. נתון זה מהווה כנראה רק את קצה הקרחון של תעשייה המתמחה בטשטוש עקבות דיגיטליים והפיכת הכנסות מנפט לטוקנים שקשה לעצור בזמן אמת.
חשוב להבין כי השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין טומן בחובו פרדוקס עבור אותם ארגונים. מצד אחד, הטכנולוגיה מאפשרת העברת מיליוני דולרים בלחיצת כפתור לכל מקום בעולם ללא מתווכים כמו בנקים מרכזיים. מצד שני, כפי שמסבירים החוקרים, המהות של הבלוקצ'יין היא שספר החשבונות שבו מתועדות העסקאות הוא פומבי, שקוף לחלוטין ופתוח לעיני כל. סוכנויות ביון, גופי אכיפת חוק וחוקרי סייבר יכולים לעקוב אחר תנועות הכספים, למפות את הארנקים הדיגיטליים ולחשוף את רשתות המימון המסועפות. למרות היכולת המרשימה לנטר את זרימת הכספים, האתגר המרכזי העומד בפני המערב אינו בהכרח איסוף המודיעין, אלא יצירת אכיפה אפקטיבית בפועל. ללא יכולת אמתית לפגוע בתשתיות הפיננסיות עצמן ולחסום את נקודות ההמרה שבהן הקריפטו מומר בחזרה לכסף מקומי נזיל, מעקב דיגיטלי בלבד אינו מספיק כדי לעצור את מכונת המזומנים של הטרור.
על אף האתגרים בזירת האכיפה, המציאות בשטח מוכיחה כי מאמץ מרוכז ונחוש מצד הרשויות יכול להניב תוצאות חסרות תקדים ולפגוע בצינורות החמצן של ארגוני הטרור. דוגמה עדכנית לכך היא המבצע האמריקאי רחב ההיקף שנקרא בשם זעם כלכלי, אשר יצא לדרך במטרה מוצהרת להפעיל לחץ כלכלי מקסימלי על המשטר האיראני. המבצע הזה המחיש באופן חותך כי נכסים דיגיטליים אינם חסינים מפני מערכת האכיפה האמריקאית. משרד האוצר של ארצות הברית הוביל מהלך אסטרטגי ויצר שיתוף פעולה עם חברות מסחריות המנפיקות מטבעות יציבים, ובראשן חברת טטר. באמצעות כלים משפטיים מחמירים, פעלו הרשויות בצורה מדויקת נגד תשתיות המימון ודרשו חסימה מיידית של נכסים המעורבים בעקיפת סנקציות.
המהלך הדרמטי הזה הוביל להקפאה ולתפיסה של נכסי קריפטו בשווי מאות מיליוני דולרים שנועדו להגיע לידי גורמים עוינים. במסגרת זו, לפחות 344 מיליון דולר זוהו במדויק וקושרו באופן ישיר לארנקים דיגיטליים של משמרות המהפכה האיראניים ולארגון חיזבאללה, והוקפאו בעודם על גבי רשת טרון. פעולות אלו מבהירות למשטר בטהראן כי המרחב הדיגיטלי אינו מהווה מקלט בטוח כפי שקיוו מתכנני המערך הפיננסי שלהם בתחילה. כשהרשויות הבינלאומיות משלבות כוחות, מזהות את המעורבים בשרשרת הלבנת ההון ופועלות בנחרצות נגד פלטפורמות שאינן משתפות פעולה, ניתן למוטט חלקים נרחבים מאותה רשת חשאית. המערכה הכלכלית הזו מסתמנת כריצת מרתון טכנולוגית, שבה מדינות העולם החופשי חייבות להמשיך לפתח כלים אנליטיים מתקדמים ולהתאים את החקיקה לקצב החדשנות הפיננסית, על מנת להבטיח שצינורות הכסף המממנים טרור יישארו תחת בלימה אפקטיבית וסכנת שיתוק תמידית.
