משרד האוצר הציג לאחרונה רפורמה מרחיקת לכת שעתידה לשנות את פני תחום ההשקעות והחיסכון בישראל. במרכז הרפורמה עומד רעיון חדשני: יצירת חשבון השקעות מאוחד אשר ירכז תחתיו, בקורת גג אחת, את כלל המכשירים הפיננסיים הפופולריים כגון קרנות נאמנות, קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון. מטרת העל של היוזמה היא להשוות את תנאי המיסוי בין האפיקים השונים, ובכך לעודד את הציבור להעביר את כספו מחשבונות העובר ושב, שאינם מניבים תשואה, לאפיקי השקעה מניבים.

אחד המוקדים המרכזיים של הרפורמה, שהובלה על ידי רשות ניירות ערך, נוגע לשינוי דרמטי בהטבות המס. נכון להיום, חוסכים בקופת גמל להשקעה זוכים לפטור מלא ממס רווחי הון, בתנאי שהם מושכים את הכסף כקצבת פנסיה לאחר הגיעם לגיל 60. על פי התכנון החדש, ההטבה הזו אמורה להתרחב ולחול על כלל המוצרים שייכללו בחשבון ההשקעות המאוחד, אך עם סייג משמעותי ביותר – המדינה תגביל את תקרת הפטור ממס ל-200 אלף שקלים בלבד. להגבלה זו ישנה השלכה ישירה על הטבה משמעותית נוספת שקיימת כיום בקופות הגמל להשקעה ובפוליסות החיסכון: האפשרות לעבור בין מסלולי השקעה שונים ללא אירוע מס, תוך דחיית תשלום המס ללא כל הגבלת סכום עד למועד הפדיון הסופי.

למרות שמשרד האוצר חזר והדגיש כי הרפורמה מתוכננת להיות ניטרלית מבחינה פיסקאלית, משמע שהיא לא תייצר למדינה הפסד או רווח בגביית מסים, הנתונים בשטח מעלים תמונה מורכבת הרבה יותר. נתונים בלעדיים שהגיעו לידי איגוד בתי ההשקעות ושותפו עם הוועדה שדנה ברפורמה, מצביעים על כך שהטבת המס המדוברת כמעט ואינה מנוצלת על ידי ציבור החוסכים בפועל. על פי הנתונים, בשנים 2021 עד 2023, שיעור החוסכים שבחרו למשוך את כספם מקופת הגמל להשקעה בצורה של קצבה עמד על שיעור אפסי של בין 0.04% ל-0.06% בלבד. המשמעות היא שאובדן ההכנסות של המדינה ממסים בגין הטבה זו הוא שולי וזניח למדי.

למעשה, מסתבר כי רוב הציבור מתייחס לקופת הגמל להשקעה כאל מכשיר חיסכון לטווח קצר ובינוני. באותן שנים שנבדקו, שיעור המשיכות של כספים לפני גיל 60, משיכות שאינן מזכות בפטור ממס, נע בין 8% ל-10%. במקביל, היקף הניוד של כספים בין מסלולים שונים, פעולה שנהנית מדחיית מס, עמד על 7% עד 8%. לפיכך, אם הרפורמה אכן תאושר במתכונתה הנוכחית, המשמעות היא שכל פעולה של ניוד כספים בין מסלולים בחשבון החדש תחויב במס באופן מיידי על כל סכום רווח שיעלה על תקרת הפטור של 200 אלף שקלים. נתונים אלו, המתבססים על למעלה ממחצית מהנכסים המנוהלים בקופות הגמל להשקעה, מראים כי המגבלה החדשה עלולה לפגוע אנושות בחוסכים ולגרום להם לשלם הרבה יותר מסים למדינה.

הדו"ח המסכם של הוועדה שהמליצה על הרפורמה מבהיר כי כלל הטבות המס הקיימות כיום במוצרי ההשקעה השונים עתידות להתבטל. כיום, פוליסות החיסכון, למשל, מהוות סוג של מקלט מס חוקי, שכן הן מאפשרות דחיית מס מלאה על כל סכום במעבר בין מסלולים. ביטול אפשרות זו, יחד עם קביעת התקרה, יובילו לכך שהמדינה תגבה מסים בשיעורים גבוהים בהרבה מאלה שהיא גובה כיום. העברת הכספים הצפויה מהחשבונות העובר ושב אל שוק ההון, כפי שמתכננת הרפורמה, אכן תועיל לחוסכים, אך נראה כי המרוויחה הגדולה ביותר תהיה קופת המדינה.

הערכות מקצועיות, המבוססות על חוות דעת של בכירים לשעבר ברשות המסים, כמו דורון ארבלי ורו"ח צור גינת, מצביעות על כך שהמוצר החדש צפוי לייצר למדינה תוספת הכנסות שנתית ממסים של כמיליארד שקלים. הערכה זו מתבססת על חישוב שמרני של תשואה ריאלית של כ-4% בשנה, אך במידה והתקרה תיקבע באופן הדוק יותר, ייתכן שהכנסות המדינה אף יהיו גבוהות יותר. לאור נתונים אלו, עולה החשד כי תקרת ה-200 אלף שקלים נועדה לשמש כקלף מיקוח של האוצר לקראת הדיונים בכנסת, במטרה לאפשר התגמשות מסוימת בשלבי החקיקה הסופיים.

מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר, מברך אמנם על כוונת הרפורמה להסיר חסמים ולהגביר את התחרות, אך הוא מדגיש כי הציבור זקוק לכלי חיסכון יעילים גם לטווח הבינוני, במיוחד לאור הלקחים ממשברים כגון הקורונה והמלחמה האחרונה. לטענתו, מאחר והניצול של הטבת המס כיום הוא שולי, יש לשקול דווקא את העלאת תקרת ההפקדות והפטור, מה שיעודד את הציבור לחסוך, יחזק את שוק ההון הישראלי ובסופו של דבר גם יגדיל את הכנסות המדינה ממסים.

מנגד, במשרד האוצר דבקים בעמדתם כי המהלך תוכנן להיות ניטרלי לחלוטין מבחינה פיסקאלית, אך מודים כי שילוב מוצרים נוספים בחשבון החדש אכן יעניק להם הטבות מס שאינן קיימות כיום. משרד האוצר ציין כי קופת הגמל להשקעה היא עדיין מוצר צעיר יחסית, וכי פוטנציאל המשיכות הפטורות צפוי לגדול עם השנים. כמו כן, נמסר כי צוות מיוחד בוחן בימים אלו את הטבות המיסוי במוצרים הפנסיוניים, ובמידת הצורך יגבש המלצות לעידוד הפקדות, בין אם במסגרת הרפורמה החדשה ובין אם באמצעים אחרים. ימים יגידו האם הרפורמה אכן תיטיב עם החוסך הישראלי, או שמא תהפוך לעוד מכשיר עקיף להגדלת קופת המדינה.