תעודת הסל SPYM הפכה לאחרונה לאחד הכלים הפופולריים והזולים ביותר עבור משקיעים המחפשים חשיפה למניות החברות הגדולות בארצות הברית. הבחירה האחרונה בקרן זו עבור חשבונות הקשורים לטראמפ צפויה להזרים אליה הון עתק של עד 30 מיליארד דולר, מה שמדגיש את האטרקטיביות שלה בשוק הנוכחי. כיום, מניית הקרן נסחרת סביב 89 דולר, נתון המשקף זינוק מרשים של 10.9% מתחילת השנה ועלייה של 22% ב-12 החודשים האחרונים. הקרן, המנוהלת על ידי סטייט סטריט, מציעה פתרון פשוט ויעיל לבעיה מוכרת, והיא מספקת חשיפה ישירה למדד ה-S&P 500 בעלויות נמוכות משמעותית בהשוואה למתחרות בולטות כמו SPY או IVV. היתרון היחסי בדמי הניהול הפך אותה למוקד משיכה מרכזי עבור משקיעים הרגישים לעלויות, אך עבור כל מי שמחזיק בקרן זו כעוגן מרכזי בתיק ההשקעות, השנה הקרובה תלויה בשני גורמי סיכון קריטיים שטרם תומחרו במלואם.

על פני השטח, הסביבה הפיננסית נראית רגועה ויציבה למדי. מדד הפחד, ה-VIX, עומד על קרוב ל-17, נתון שנמצא עמוק בתוך הטווח הנורמלי והשגרתי. במקביל, עקומת התשואות בין איגרות החוב ל-10 שנים לאלו של שנתיים התלולה מחדש והגיעה ל-0.40%, התאוששות משפל של 0.27% שנרשם בחודש יוני. עם זאת, השלווה הזו עלולה להיות מטעה, שכן שני כוחות כלכליים רבי עוצמה מאיימים על יציבות הקרן. הגורם המאקרו-כלכלי החשוב ביותר שישפיע על הקרן בשנה הקרובה הוא התשואה על איגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים. כיום, התשואה עומדת על 4.62%, מרחק נגיעה משיא של 12 חודשים שעמד על 4.67% ונקבע בחודש מאי האחרון. מדובר בעלייה חדה של 65 נקודות בסיס לעומת השפל שנרשם בפברואר. נתון זה מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהבנק הפדרלי כבר ביצע קיצוץ של 75 נקודות בסיס בריבית והותיר אותה על כנה ברמה של 3.75% במשך כשבעה חודשים. מצב שבו הריביות ארוכות הטווח מטפסות בעוד שהבנק המרכזי שומר על יציבות, הוא מתכון קלאסי לכיווץ מכפילי הרווח בשוק המניות, במיוחד כאשר מדד ה-S&P 500 נסחר כיום במכפילים גבוהים ויקרים ביחס לממוצע ההיסטורי.

נקודת הציון הקריטית שעליה משקיעים צריכים לעקוב היא התבססות של תשואת איגרות החוב ל-10 שנים מעל לרף של 5.00%. חצייה של רף זה תדחוף את פרמיית הסיכון של שוק המניות לרמתה הצרה ביותר מאז שנת 2007, מהלך שבאופן היסטורי מקדים ירידות שערים במדדים השוקלים חברות על פי שווי שוק. כדי להבין את חומרת הסכנה, כדאי להיזכר במחזור של השנים 2022 עד 2023, אז זינוק דומה של 60 נקודות בסיס בתשואות לווה בנפילה כואבת של 10% במדד ה-S&P 500 בתוך 90 ימים בלבד. מלבד הסיכון המאקרו-כלכלי, הקרן חושפת את המשקיעים לסיכון פנימי ומובנה הנובע מהריכוזיות הקיצונית שלה. מכיוון שהקרן עוקבת אחר המדד לפי שווי שוק, עשר החברות הגדולות ביותר מהוות כיום כ-40% משווי השוק הכולל של המדד ומייצרות כ-30% מסך הרווחים שלו. יתרה מכך, חמש ענקיות הטכנולוגיה המובילות את תחום הבינה המלאכותית אחראיות לבדן על כ-27% מהוצאות ההון של כלל החברות במדד.

ריכוזיות זו הופכת את ההשקעה בקרן למעין הימור ממונף על כך שההשקעות העצומות בתשתיות בינה מלאכותית יימשכו בקצב הנוכחי ללא הפרעה. הקונצנזוס בשוק צופה כי הרווחים של קבוצת שבע המופלאות יצמחו בשיעור של 20% בשנת 2026, לעומת צמיחה צנועה יותר של 11% עבור 493 החברות הנותרות במדד. למעשה, תחזיות הרווח לחברות הענק רק עולות, בעוד שהתחזיות לשאר השוק הולכות ויורדות. מצב זה דורש ממשקיעים לעקוב בדריכות אחר תחזיות הוצאות ההון הרבעוניות של חברות הטכנולוגיה הגדולות. החלטה של חברת ענק אחת לצמצם את השקעותיה בתחום הבינה המלאכותית עלולה לגלח בין 2% ל-3% מערך הקרן ביום מסחר בודד. משקיעים המעוניינים להיחשף לשוק הרחב אך מעדיפים להימנע מסיכון הריכוזיות הזה, יכולים לבחון חלופות כמו תעודת הסל RSP, המעניקה משקל שווה לכל החברות במדד ואינה נושאת את אותו סיכון ספציפי. אם תשואות האג"ח יירדו לכיוון 4.25% וחברות הטכנולוגיה ימשיכו להשקיע בבינה מלאכותית, הקרן עשויה להמשיך לשגשג, אך פריצה של רף ה-5% או קיצוץ מפתיע בהוצאות הטכנולוגיה, יהוו תמרור אזהרה ברור המחייב בחינה מחודשת של כדאיות ההשקעה.