הדינמיקה הגלובלית משנה את פניה, כאשר שורת הרווח מחליפה את האידיאולוגיה בחדרי הדיונים של המעצמות. התמונה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ צועד שלובי זרוע עם נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן מספקת הצצה חדה למודל העסקי החדש של הבית הלבן. עבור מקבלי ההחלטות בירושלים, המחזה הזה מתברג מיד אחרי התיעוד של סגן הנשיא ג'יי.די ואנס רוכן מעל טיוטות הסכם מול נציגי משטר האייתוללות באתר הנופש בירגנשטוק שליד אגם לוצרן בשוויץ. הממשל האמריקאי הנוכחי מונע בראש ובראשונה משיקולים של מסחר, מאזנים פיננסיים ותשואות, הרבה מעבר למחויבויות היסטוריות למבנים דמוקרטיים. טראמפ, שנחת באנקרה כשברקע מרחף המטוס שהעניקה קטאר לצי הנשיאותי, מנסה לייצב את הכלכלה האמריקאית לקראת בחירות האמצע בתנאי מאקרו מורכבים.
במקביל לחישוב המסלול האמריקאי מחדש, טהרן מאותתת לשווקים ולשכנותיה כי מנועי ההשפעה שלה ממשיכים לפעול במלוא התפוקה. אירועי התקופה האחרונה ממחישים זאת היטב. בדיוק 131 ימים חלפו מאז החיסול של המנהיג העליון עלי חמינאי בתקיפות של ישראל וארצות הברית ב-28 בפברואר 2026, ועד למסע ההלוויה הענק שנערך לו בכרבלא שבעיראק ב-9 ביולי 2026. פער הזמנים הזה, יחד עם מפגן הכוח באירוע עצמו, שדמה יותר לטקס פתיחה אולימפי מתוכנן היטב מאשר להלוויה של מדינה שספגה מהלומות צבאיות וכלכליות קשות, מוכיחים כי פרויקט הגרעין האיראני נותר יציב. האיראנים, שמרגישים כי הם יוצאים מהמערכה כשידם על העליונה, מרשים לעצמם להפר הבנות ולתקוף יעדים ללא חשש מפעולת תגמול אמריקאית. מצב זה מציב את המזרח התיכון בפני פוטנציאל להסלמה מחודשת, בניגוד מוחלט לאינטרס של וושינגטון המבקשת שקט תעשייתי.
על הלוח המזרח-תיכוני, אנקרה ממצבת את עצמה כצומת אסטרטגי וכלכלי שאי אפשר להתעלם ממנו. שליטתה במצרי הבוספורוס וגבולותיה עם סוריה, עיראק ואיראן מקנים לה עמדת מיקוח יוצאת דופן בזירה הבינלאומית. בעבר הלא רחוק, הקו האווירי היומי של אל על וטורקיש איירליינס מנתב
מפת האינטרסים האזורית מחייבת את ישראל לנהל סיכונים בזהירות מירבית, תוך שמירה על גמישות מחשבתית. כל החלטה צריכה להביא בחשבון את האפשרות הסבירה שיום אחד השיקולים הכלכליים והביטחוניים יובילו לחידוש הקשרים עם אנקרה, בדיוק כפי שהתרחש הנתק הנוכחי. בטווח המיידי, המערכת נדרשת לשמר את בריתות השלום עם מצרים וירדן, לנסות לעצב את גבולות הגזרה של כל הסכם עתידי בין ארצות הברית לאיראן, ולפעול יחד עם הבית הלבן להרחבת הסכמי אברהם, בדגש על הגזרה הלבנונית. במקביל, סיום המערכה בעזה, בין אם בהכרעה צבאית ובין אם בהסדרה, עומד בראש סדר העדיפויות, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו הפקיד את תיק עידוד ההגירה מהרצועה בידיו של ראש המוסד רומן גופמן.
החוסן הפנימי של הכלכלה והחברה מתגלה לא פעם במקומות הלא צפויים, הרחק מהדיונים על חוקי גיוס או פטור לתלמידי ישיבות. הדוגמה המובהקת לכך היא תת-אלוף א', טייס בכיר לשעבר בחיל האוויר, מפקד בסיסים וקברניט ותיק באל על בן 78. מתוך מחויבות עמוקה למערכת, הוא השלים כבר 800 ימי מילואים כנהג סמי-טריילר באחת מהיחידות המובחרות, כשהוא משאיר את הדרגות בבית ומתייצב למשימה. מודלים כאלה של תרומה ללא תנאי הם התשתית שעליה נשענת היציבות המקומית. המפה האזורית ממשיכה להשתנות במהירות, וההון הפוליטי והכלכלי מחליף ידיים בין המעצמות. ישראל נדרשת לנווט את דרכה בעולם שבו עסקאות קרות מחליפות בריתות היסטוריות, תוך הישענות על עוצמתה הפנימית כדי לשמור על מעמדה התחרותי והביטחוני.
