מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם דוחות כלכליים רחבי היקף המציגים תמונת מצב מדאיגה על אופן ניהול כספי הציבור, שוק האשראי, התחרות הצרכנית ומוכנות המדינה לתרחישי עתיד. הדו"ח חושף כשלים מבניים ותקציביים חמורים ברשויות הממשלתיות, ברשות המיסים ובבנק ישראל. פרק חמור במיוחד בדו"ח עוסק בניהול תקציב המדינה בשלהי שנת 2024, ומעלה כי ניהול התקציב לווה בכמות חסרת תקדים של בקשות להעברות תקציביות ברגע האחרון. רק בחודש דצמבר 2024 אושרו בוועדת הכספים 77 פניות תקציביות בסכום כספי ברוטו של כ-30.4 מיליארד שקל, נתון המהווה זינוק של 65% בסכום ברוטו לעומת דצמבר 2017. יתרה מכך, בשלושת הימים האחרונים של השנה לבדם אושרו 84% מהבקשות, שכללו 88% מהסכום הכספי ברוטו שאושר באותו חודש. המבקר מתריע כי הקידוש של פניות מאוחרות אלו פגע ביכולת הפיקוח של הכנסת והביא לכך שמשרדי ממשלה הוציאו כספים ללא תקציב מאושר בניגוד לחוק, דבר המעלה חשש לעקיפת חוק יסודות התקציב ולפגיעה בניהול התקציב ובביצועו התקין של כספי הציבור. כתוצאה מכך, נותרו על שולחן הוועדה פניות בסך כ-4.6 מיליארד שקל שלא נדונו ולא אושרו באותה שנה, מה שגרם לחריגות תקציביות בתוכניות בניגוד לחוק ולפגיעה ברציפות הפעילות הממשלתית.
בגזרת שוק הדיור, הדו"ח חושף נטל כלכלי כבד מנשוא על משקי הבית בישראל, כאשר יתרת חוב המשכנתאות של הציבור במהלך שנת 2025 הגיעה לשיא של כ-630 מיליארד שקלים. סכום המשכנתא הממוצע חצה את רף המיליון שקל וההחזר החודשי הממוצע זינק לכ-5,800 שקל, לעומת 4,200 שקל בשנת 2019. עקומת גידול זו בהחזר החודשי, העומדת על 38%, עקפה בצורה ניכרת את קצב גידול השכר הממוצע במשק שעמד באותן שנים על 32% בלבד. חמור מכך, משקל ההלוואות המוגדרות בסיכון גבוה זינק בצורה חדה מכ-20% בינואר 2022 לכ-31% ביולי 2025. הביקורת מצאה כי רפורמת השקיפות של בנק ישראל משנת 2022 נכשלה בהגברת התחרות, ושיעור התיחור שביצעו הלקוחות בשנת 2024 עמד על 37% בלבד, נתון הנמוך מהשיעור של 44% שהיה קיים טרם הרפורמה בשנים 2015–2017. בנוסף, תחום ייעוץ המשכנתאות נותר פרוץ לחלוטין ללא הסדרה בחוק, מה שחושף את הצרכנים לשיטות שיווק אגרסיביות, חוסר אובייקטיביות וגביית שכר טרחה מופרז, ובמקרה קיצון אף תועדה חברה שגבתה שכר טרחה קיצוני של 10% מגובה המשכנתא בתוספת מע"מ.
הדו"ח מפרט כשלי שוק ייחודיים במגזר הערבי והחרדי. בחברה הערבית קיים חוסר נגישות חריף למשכנתאות, שכן שיעור המשכנתאות שניתנו למגזר זה עמד על כ-2% בלבד מתוך כלל המשכנתאות בשנים 2010–2014, בעוד שחלקם בכלל האוכלוסייה עמד על כ-21.4%. בהיעדר פתרונות אשראי מוסדרים, משקי בית נאלצים לפנות לאפיקי מימון יקרים ומסוכנים, כמו הלוואות צרכניות שוטפות או אשראי חוץ-בנקאי לא מבוקר בריביות גבוהות של 5% עד 20%, המהווים לעיתים קרקע פורייה לצמיחת גورמים פליליים. מנגד, בחברה החרדית מודל המימון נשען על נדבך קהילתי סמוי של הלוואות גמ"ח לטווח קצר ללא ריבית אך בהחזר חודשי גבוה. אשראי זה אינו מדווח למערכת נתוני האשראי, ולפיכך המערכת הבנקאית ובנק ישראל כרגולטור נמצאים ב"שטח מת" ומתקשים לאמוד את רמת המינוף הריאלית ואת יכולת העמידות של משקי הבית הללו.
בכל הנוגע למאבק בזיהום האוויר, העלות החיצונית של זיהום אוויר מתחבורה, הכוללת נזקים לבריאות האדם, לסביבה ולחקלאות, נאמדה בשנת 2024 בכ-10.9 מיליארד שקל. המעבר לרכב חשמלי נתקל בחסמים משמעותיים, ונכון לאפריל 2025 ישנם כ-7,907 שקעי טעינה זמינים בלבד במרחב הציבורי, המספיקים לטעינה בו-זמנית של כ-4.9% בלבד מכלי הרכב החשמליים שנעו בכבישי ישראל. כמו כן, טרם הוסדרה בחוק התקנת עמדות טעינה בבתים משותפים קיימים, מה שיוצר סיכון להתקנות פיראטיות ומסוכנות וסכסוכי שכנים. המבקר מצא גם כי בישראל קיימים רק שני "אזורי אוויר נקי" המגבילים תנועת רכבים מזהמים, בירושלים ובחיפה, שהוכרזו בין השנים 2018-2020, ומאז ועד לינואר 2026 לא הוקם אף אזור חדש. במקביל, צי המשאיות בישראל, שחלקו בעלות החיצונית של זיהום האוויר מהתחבורה הכבישית נאמד בכ-44% שהם כ-3.2 מיליארד שקל, ממשיך להתיישן וגילו הממוצע עלה ל-9.5 שנים.
פרק דרמטי נוסף מוקדש למערכת הבקרה החדשה של רשות המסים, "חשבוניות ישראל", שהחלה להקצות מספרי הקצאה לחשבוניות מס ב-1 בינואר 2024 כדי להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות המזרימה מיליארדי שקלים לארגוני פשיעה וטרור. החל מ-1 בינואר 2025 ועד 18 בדצמבר 2025 הופקו במערכת כ-15 מיליון חשבוניות בהיקף כספי של 763 מיליארד שקל, כאשר נדחו חשבוניות בהיקף כספי של כ-42 מיליארד שקל. הביקורת חשפה פרצות אבטחת מידע חמורות במערכת ההזדהות של האזור האישי, המאפשרות לעבריינים לבצע גניבת זהות מוחלטת של עוסקים לגיטימיים. התוקפים הצליחו לשנות פרטי עוסקים במערכות, כמו מספרי טלפון, כתובות ופרטי מורשי הקצאה, להפיק חשבוניות פיקטיביות על שמם של אזרחים תמימים ולקבל עבורן מספרי הקצאה רשמיים, בלי שהמערכת תתריע על פעולה חריגה בזמן אמת. רשות המסים פעלה במקרים רבים רק בדיעבד בעקבות תלונות הנישומים, ופתרון החסימה האוטומטי שלה אף גלגל את נטל ההוכחה על העוסק המקורי, שנאלץ לכתת רגליו למשרדים האזוריים להזדהות פיזית מלאה לצורך ביטול החסימה ורישום הלקוח מחדש.
הדו"ח מציג גם שורה של מחדלים ניהוליים ועיכובים סטטוטוריים אשר הסבו נזקים כספיים ישירים לקופת המדינה ולמשק. במשק הגז, המבקר מזהיר כי לאור הצפי להתכלות עתודות הגז בתוך כ-25 שנים, עצמאותה האנרגטית של ישראל בייצור חשמל עלולה להיפגע בתוך כ-22 שנים בלבד. למרות הצורך המיידי בתשתיות, נכון למועד סיום הביקורת אין בישראל תשתית לאחסון גז טבעי, והיא עומדת על אפס BCM. בנוסף, עיכובים דרמטיים של 31 ו-34 חודשים בהקמת יחידות הייצור 70 ו-80 באתר "אורות רבין" על ידי חברת החשמל הסבו נזק משקי מהותי בסך של כ-4.6 מיליארד שקל לפחות, המורכב מעלויות דלקים חלופיים בסך מיליארד שקל, 2.8 מיליארד שקל עלויות סביבתיות וגידול בהוצאות ומימון הפרויקט. מחדל נוסף נרשם באי-ניצול גגות למתקנים סולאריים על ידי מינהל הדיור הממשלתי, המנהל מאות נכסים בעלי פוטנציאל לייצור חשמל סולארי אך התקין מתקנים פוטו-וולטאיים על 16 גגות מבנים בלבד. עיכוב של כארבע שנים לפחות בפרסום המכרז גרם למדינה אובדן רווח כספי פוטנציאלי הנאמד בכ-248 עד 288 מיליון שקלים לארבע שנות העיכוב, שהם כ-62 עד 72 מיליון שקל לשנה. כמו כן, נרשם נזק מהזנחת 57 נכסים העומדים ריקים תקופות ארוכות בשווי כולל של יותר מ-100 מיליון שקל, מתוכם 9 נכסים העומדים שוממים זה למעלה משלוש שנים.
לבסוף, הדו"ח חושף תופעה נרחבת של העלמות מס בשותפויות עסקיות. בשנים 2017-2023 פעלו בישראל כ-43,000 שותפויות בעלות מחזור עסקאות מצטבר של 1.535 טריליון שקל. רשות המיסים העריכה בשנת 2021 כי אובדן המס השנתי שנוצר לקופת המדינה בשל אי-דיווח של שותפים על הכנסותיהם הוא כ-340 מיליון שקל בשנה. למרות זאת, נמצא כי בניגוד לחוק, 93% מהשותפויות הפעילות לא נרשמו אצל רשם השותפויות, אשר לא נקט נגדן פעולות אכיפה. סכום הקנס על אי-רישום שותפות לא עודכן משנת 1975 ועומד על 15 לירות לשותף ליום, מה שמרוקן את החוק מכל הרתעה. חמור מכך, משנת 2019 ועד נובמבר 2025 ביצעה רשות המיסים חקירה אחת בלבד לגבי שותף שלא דיווח על הכנסות שותפות. מבקר המדינה קרא לכלל הגופים המבוקרים לבצע בדק בית עמוק ומיידי, והדגיש כי הוצאת כספים ללא תקציב מאושר, גרירת רגליים בהקמת תשתיות לאומיות והתמודדות בדיעבד עם פרצות אבטחה חמורות מסבות נזקים כלכליים וסביבתיים אדירים המושתים בסופו של דבר על הציבור בישראל.
