בנק ישראל פועל כבנק המרכזי של מדינת ישראל ומתווה את המדיניות המוניטרית של המשק, תוך שימוש בכלים כלכליים מגוונים שמטרתם העיקרית היא שמירה על יציבות מחירים, תמיכה ביעדי הממשלה לצמיחה ותעסוקה, והבטחת היציבות של המערכת הפיננסית כולה. אחד התפקידים המרכזיים של הבנק, המבוצע באמצעות החטיבה למידע ולסטטיסטיקה, הוא איסוף, עיבוד ופרסום נתונים מקרו-כלכליים מקיפים על אודות האשראי והחובות במשק. נתונים אלו, הכוללים את התפלגות החוב של המגזר העסקי ומשקי הבית, משמשים כמצפן קריטי עבור פעילים בשוק ההון, שכן הם משקפים את רמת המינוף של החברות הציבוריות, את איכות תיק האשראי של המערכת הבנקאית ואת מידת החוסן התזרימי של הצרכנים בישראל. מעקב מדויק אחר המגמות הללו מאפשר לסוחרים להעריך את כיוון השוק, לזהות סיכוני אשראי מבעוד מועד ולנתח את סביבת הנזילות המשפיעה באופן ישיר על תמחור המניות ואיגרות החוב בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

הדו"ח הרשמי החדש של בנק ישראל על אודות התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי חושף כי ברביע הראשון של השנה נרשמה המשכיות ברורה במגמת העלייה של יתרת החוב הכוללת במשק. הנתונים מצביעים על כך שסך החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי, המורכב מהסקטור העסקי וממשקי הבית יחד, רשם גידול של 2.3% במהלך הרבעון הראשון, והעפיל לרמה נומינלית חסרת תקדים של כ-2.5 טריליון שקלים. העלייה הזו מתרחשת על רקע פעילות כלכלית ענפה וצורך גובר במקורות מימון, כאשר הסקטור העסקי מתגלה כמנוע הצמיחה המרכזי של החוב הלאומי ברביע הנסקר. עבור הפעילים בשוק המניות והאג"ח, הנתון המצרפי הזה מעיד על כך שהמשק הישראלי ממשיך לצרוך אשראי בקצב גבוה, מה שמשפיע על מבנה ההון של החברות ומחייב בחינה מדוקדקת של יכולת השירות של החובות הללו לאורך זמן.

בצלילה לעומק הנתונים של המגזר העסקי הלא-פיננסי, יתרת החוב של החברות רשמה זינוק רבעוני משמעותי של 3%, המהווה תוספת של כ-46 מיליארדי שקלים, והסתכמה בכ-1.6 טריליון שקלים בסוף מרץ. החטיבה למידע ולסטטיסטיקה מציינת כי העלייה החדה הזו נבעה בעיקרה מגיוסי חוב נטו מאסיביים שהסתכמו בכ-47 מיליארדי שקלים. מעניין לציין כי הגיוסים הללו התרכזו באופן כמעט בלעדי באפיק האשראי הבנקאי, אשר הופנה בעיקר למגזר העסקים הגדולים והבינוניים במשק. תנופת גיוסים זו קוזזה רק במקצת כתוצאה ממגמות מאקרו חיוביות אחרות, ובהן ייסוף של 0.8% בשער השקל מול הדולר וירידה מתונה של כ-0.1% במדד המחירים לצרכן, אשר תרמו להפחתה טכנית בשווי השקלי של החובות הנקובים במטבע חוץ או הצמודים למדד.

התפתחות זו הביאה לכך שקצב הגידול השנתי של יתרת החוב במגזר העסקי המשיך להתרחב והגיע לרמה של כ-12%, כחלק ממגמת האצה עקבית שהחלה עוד במחצית השנייה של שנת 2024, לאחר שנתיים קודמות של האטה מובנית. המגמה הזו באה לידי ביטוי קיצוני בחוב הבנקאי בלבד, אשר קצב הגידול השנתי שלו הואץ בצורה חדה והגיע לשיעור גבוה במיוחד של כ-20%. לעומת זאת, שוק החוב החוץ-בנקאי הציג ביצועים סולידיים בהרבה, כאשר שיעור הגידול השנתי של יתרת החוב החוץ-בנקאי עמד על 0.9% בלבד, והמשיך לפגר באופן משמעותי אחר הדומיננטיות של המערכת הבנקאית. בשוק ההון המקומי, המגזר העסקי הנפיק ברבעון הראשון איגרות חוב בשווי של כ-18 מיליארדי שקלים, נתון שנחשב נמוך בהשוואה לממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרבעונים הקודמים, שעמד על כ-22 מיליארדי שקלים. ניתוח ענפי של ההנפקות הללו מגלה כי ענף הנדל"ן והבינוי ממשיך לשלוט ביד רמה ומחזיק בנתח של 54% מכלל ההנפקות ברבעון, מה שמדגיש את התלות הגבוהה של יזמי הנדל"ן בשוק ההון המקומי.

במקביל ללחצי המינוף העסקיים, נרשמה התרחבות מתמשכת גם במרווחי התשואות בשוק האג"ח הקונצרני. במהלך הרביע הראשון של השנה, המרווח בין תשואת איגרות החוב הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60 לבין תשואת אג"ח ממשלתיות צמודות המשיך להצטמצם לרמה של כ-0.85 נקודות אחוז. מגמת הצמצום הזו לא נעצרה שם, והמשיכה לאפיין את המסחר גם בחודשים אפריל ומאי, אז ירדו המרווחים לרמה של כ-0.75 נקודות אחוז. עבור הסוחרים, היצרות המרווחים הללו מעידה על תמחור חיובי של סיכוני האשראי בשוק ועל דרישת תשואה נמוכה יותר מצד המשקיעים המוסדיים, דבר שמקל על החברות הציבוריות לגלגל חובות קיימים למרות הגידול הכולל בהיקפי המינוף התאגידיים.

בגזרת משקי הבית, התמונה הפיננסית מציגה שילוב בין יציבות בשוק הדיור לקפיאה מוחלטת באפיקים האחרים. יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לטפס ברביע הראשון והגיעה לרמה של כ-914 מיליארדי שקלים, המהווה עלייה של כ-10 מיליארדי שקלים, או 1.1%. ניתוח השימושים מראה כי כל העלייה הזו נבעה באופן בלעדי מגידול ביתרת החוב לדיור, שהסתכמה בכ-663 מיליארדי שקלים, בעיקר כתוצאה מנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים. מנגד, יתרת החוב שלא לדיור נותרה כמעט ללא שינוי ברביע זה ברמה של כ-251 מיליארדי שקלים, כאשר עלייה ביתרות החוב לגופים מוסדיים ולחברות כרטיסי אשראי קוזזה במלואה על ידי ירידה מקבילה ביתרת החוב לבנקים. שיעור הגידול השנתי של החוב לדיור שמר על יציבות ברמה גבוהה של 7.3%, בעוד שקצב הגידול השנתי של החוב שלא לדיור נותר חיובי אך נחלש ל-5.7% בהשוואה ל-6.6% ברביע הקודם. נטילת המשכנתאות החדשות מהבנקים הסתכמה ברבעון הראשון בכ-30 מיליארדי שקלים לאחר ניכוי עונתיות, נתון הגבוה מהממוצע של שנת 2025, אך בחודשים אפריל ומאי נרשמה התקררות קלה עם ממוצע חודשי של כ-9 מיליארדי שקלים, לעומת כ-10 מיליארדים בחודשי הרבעון הראשון. המגמות הללו מספקות לסוחרים תמונת מצב חיונית על חלוקת הנזילות והסיכונים במשק הישראלי, המשפיעה ישירות על קבלת ההחלטות בחדרי המסחר.