ממשלת ישראל בוחנת בימים אלו מהלך פיננסי ואסטרטגי משמעותי שעשוי לשנות את פני התעשייה הביטחונית המקומית, במסגרתו נשקלת האפשרות להנפיק את שתי ענקיות הביטחון הממשלתיות, התעשייה האווירית ורפאל, בבורסה בארצות הברית. המטרה המרכזית מאחורי המהלך הזה היא לא רק גיוס הון, אלא גם התמודדות עם דרישות רגולטוריות. הרישום למסחר מעבר לים עשוי לאפשר לחברות להתמודד בצורה נוחה יותר עם דרישות גילוי מחמירות הקיימות בשוק ההון המקומי, אשר עלולות להוות מכשול עבור חברות המנהלות פרויקטים ביטחוניים מסווגים ורגישים.
כדי לקדם את היוזמה, משלחת הכוללת נציגי ממשלה בכירים לצד נושאי משרה בתעשייה האווירית וברפאל מתכננת לטוס לארצות הברית באמצע חודש יולי. מטרת הנסיעה היא לבחון מקרוב את האפשרויות להנפקה ראשונית לציבור מעבר לים. המסע צפוי להוביל להחלטה האם לבצע רישום ראשי בבורסה אמריקאית, או לחלופין לבחור במסלול של רישום כפול עבור החברות שעומדות מאחורי פיתוח וייצור מערכות ההגנה המתקדמות "החץ" ו"כיפת ברזל".
התוכנית הממשלתית שואפת למכור נתחים של עד 30% בכל אחת משתי יצרניות הנשק. היעד השאפתני הוא להשלים את המהלך המורכב עד סוף שנת 2026. במבט על מספרי העסקה, התעשייה האווירית מוערכת כיום בשווי של כ-100 מיליארד שקלים, שהם כ-33.7 מיליארד דולר, בעוד שוויה של רפאל מוערך בכ-60 מיליארד שקלים. מדובר בסכומי עתק שיכולים להזרים הון משמעותי לקופת המדינה בתקופה מאתגרת.
במהלך הביקור בארצות הברית, בכירי משרדי הביטחון והאוצר, יחד עם הנהלות התעשייה האווירית ורפאל, צפויים לקיים סדרת פגישות קריטיות עם משקיעים פוטנציאליים, חתמים, עורכי דין ורגולטורים אמריקאים. המוקד של פגישות אלו יהיה לבחון לעומק כיצד מיושמים כללי השקיפות האמריקאיים על חברות שעוסקות בביטחון לאומי ומחזיקות במידע מסווג. ההערכה הרווחת היא שהרגולטורים בארצות הברית נוטים להפגין גמישות רבה יותר בכל הנוגע לחובות דיווח וגילוי מטעמי ביטחון לאומי, בהשוואה למקביליהם בישראל, מה שהופך את השוק האמריקאי ליעד אטרקטיבי במיוחד.
מעבר לכך, קיים יתרון מעניין במנגנון הרישום הכפול של ישראל. על פי הסדר זה, חברות שמבצעות את הופעת הבכורה שלהן בבורסות האמריקאיות המובילות, כמו הנאסדק או בורסת ניו יורק, יכולות לאחר מכן לבקש רישום משני בבורסה לניירות ערך בתל אביב. היתרון הוא שהן נותרות כפופות לרגולציה הזרה בלבד, שכאמור עשויה להיות פרקטית יותר עבורן בהיבט של פרויקטים ביטחוניים מסווגים.
המוטיבציה הכלכלית מאחורי המהלך הזה ברורה למדי. מכירת מניות בשתי הענקיות הביטחוניות צפויה להכניס לתקציב המדינה מיליארדי שקלים שדרושים כעת מאוד. הזינוק בהוצאות הביטחון בעקבות אירועי אוקטובר 2023 והמלחמה המתמשכת מכביד על הכלכלה, ועל פי התחזיות המעודכנות של בנק ישראל, הגירעון התקציבי צפוי לעמוד השנה על רמה של 5.3% מהתוצר המקומי הגולמי. גיוס הון בדרך של הנפקת החברות הללו יכול להוות מקור תקציבי משמעותי.
במקביל להנפקת חברות האם, הבכירים יבחנו גם את הפוטנציאל להנפקת חברות בנות של התעשייה האווירית ורפאל מעבר לים. לכל אחת מהחברות הללו ישנן כ-40 חברות בנות, בבעלות מלאה או חלקית, ונקודה חשובה היא שהנפקתן אינה דורשת את אישור הממשלה, מה שעשוי לפשט מהלכי גיוס הון נפרדים.
הנתונים העסקיים של שתי החברות מייצרים רוח גבית חזקה למהלך. גם התעשייה האווירית וגם רפאל דיווחו על הכנסות שיא בשנת 2025, כשהן מציגות יכולות מרשימות בשוק הגלובלי. צבר ההזמנות של התעשייה האווירית חצה את רף ה-30 מיליארד דולר, כאשר הזמנות מלקוחות זרים מהוות 70% מסך הכל. רפאל מציגה גם היא איתנות עם צבר הזמנות שעולה על 20 מיליארד דולר, מתוכו כמחצית מיועדת לייצוא. נתונים אלו מציגים למשקיעים בוול סטריט חברות יציבות, מבוקשות ובעלות אופק עסקי איתן, שעשויות לעורר עניין רב לכשתצא ההנפקה לפועל.
