לפני כשנתיים וחצי הייתה אנבידיה חברת שבבי גיימינג בשווי של 300 מיליארד דולר, אך כיום היא החברה בעלת השווי הגבוה בהיסטוריה אשר חצתה את רף ה-4 טריליון דולר. משקיעים שהשכילו לזהות את המגמה מוקדם והשקיעו 10,000 דולר בתחילת שנת 2023, מחזיקים כיום בשווי של יותר מ-130,000 דולר. סוד ההצלחה של אנבידיה היה טמון בעובדה שהיא הפכה לצוואר הבקבוק של תעשיית הבינה המלאכותית, בהיותה החברה היחידה על פני כדור הארץ שיכלה לייצר את השבבים הדרושים בקנה מידה המוני. כעת נראה כי משבר השבבים נפתר ברובו, ואנבידיה מסוגלת לספק את שבבי הבלאקוול שלה בהתאם לקיבולת הייצור של חברות כמו TSMC, אלא שבמקביל מתפתח צוואר בקבוק חדש ודרמטי הרבה יותר.

הצורך העדכני של הכלכלה העולמית אינו מתמקד רק בייצור שבבים, אלא בהשגת כמות החשמל האדירה שתאפשר את הפעלתם. שאילתה בודדת ב-ChatGPT צורכת פי 10 יותר אנרגיה מאשר חיפוש סטנדרטי במנוע החיפוש של גוגל, ואימון של הדור הבא של מודלי שפה גדולים דורש צריכת חשמל השקולה לזו של עיר קטנה. בעקבות נתונים אלו, תחזיות בתעשייה מעריכות כיום כי ההשקעות ההוניות במרכזי נתונים המיועדים לבינה מלאכותית יגיעו לכ-5.2 טריליון דולר עד שנת 2030. מחקר של גולדמן זאקס אף צופה זינוק של עד 165% בביקוש הגלובלי לחשמל מצד מרכזי נתונים עד סוף העשור בהשוואה לנתוני שנת 2023. הבעיה המרכזית היא שרשתות החשמל לא תוכננו לעמוד בעומסים מסוג זה; מעבדת ברקלי מצאה לאחרונה כי למעלה מ-70% מבקשות החיבור לרשת בארצות הברית מבוטלות בסופו של דבר משום שהתשתית פשוט אינה יכולה להכיל אותן. המשקיע קווין או'לירי החריף את התחזית כשהעריך כי 50% ממרכזי הנתונים המתוכננים כיום ברחבי ארצות הברית כלל לא יזכו להיבנות.

בשונה ממשבר השבבים שהיווה אתגר ייצור של 18 עד 24 חודשים, מחסור באנרגיה מהווה בעיית תשתית של עשור שלם שאין לה פתרונות קסם מהירים. הקמת תחנות כוח גרעיניות חדשות דורשת בין 10 ל-15 שנים משלב האישור ועד להפעלה, ופריסת קווי תמסורת חדשים אורכת 8 עד 12 שנים. ענקיות הטכנולוגיה מבינות זאת היטב ופועלות במהירות: מיקרוסופט חתמה על הסכם ל-20 שנה להפעלת תחנת הכוח הגרעינית Three Mile Island המושבתת מאז 2019, בעוד שאמזון שילמה 650 מיליון דולר על קמפוס מרכזי נתונים הצמוד לתחנה גרעינית בפנסילבניה. במקביל, גוגל הכריזה על הסכמים עם Kairos Power לפיתוח כורים מודולריים קטנים, ומטא פרסמה בקשה להצעות עבור עד 4 ג'יגה-וואט של קיבולת גרעינית חדשה. צעדים אלו ממחישים כי חשמל זמין, מאובטח ודל פחמן הוא כיום הנכס הקריטי והיקר ביותר בכלכלת הבינה המלאכותית.

חברה בולטת שממוקמת היטב לנצל את צוואר הבקבוק החדש הזה היא Bitzero Holdings (סימול: AIBZ), שהצליחה להבטיח מראש קיבולת של למעלה מג'יגה-וואט של חשמל זמין וזול בארבעה אתרים אסטרטגיים בנורווגיה, פינלנד וארצות הברית. פרויקט הדגל של החברה ממוקם בנורווגיה, שם פועלת ביצרו כמפעילת רשת מורשית במתח של 132 קילו-וולט עם חיבור ישיר לתחנות כוח הידרואלקטריות. מודל זה מוזיל דרמטית את עלויות החשמל הכוללות של החברה לכ-3 עד 4 סנט בלבד לקוט"ש, זאת בהשוואה לממוצע של כ-12 סנט בארצות הברית. על רקע זה, ב-5 במאי 2026 חתמה ביצרו על מכתב כוונות מחייב מול חברת OneQode Networks להשכרת כל 110 המגה-וואט באתר הנורווגי לתקופה של 15 שנים. ההסכם צפוי להניב הכנסות כוללות של כ-2.6 מיליארד דולר לאורך התקופה, המשקפות הכנסה שנתית של 178 מיליון דולר בתפוסה מלאה ושולי רווח תפעולי של 85%.

במקביל להסכם הענק בנורווגיה, ביצרו מקדמת מהלכים אסטרטגיים נוספים הכוללים רכישה ראשונה של שמונה שרתי NVIDIA Blackwell B300 הכוללים 64 מעבדים גרפיים, כניסה לשותפות עם Hydra Host המגובה על ידי Founders Fund, ושכירת שירותיה של חברת CBRE לשיווק האתר בפינלנד המציע קיבולת של 200 מגה-וואט. בשונה מחברות תשתית אחרות הנמצאות בתחילת דרכן, ביצרו כבר רושמת הכנסות פעילות מפעילות של כריית ביטקוין בעלות נמוכה במיוחד של כ-50,000 דולר למטבע, המהווים כמחצית מהממוצע בתעשייה שעומד על כ-100,000 דולר. כוח המחשוב של החברה צמח משמעותית בשנתיים האחרונות והגיע ל-2.80 אקסה-האש לשנייה, המניבים כ-1.1 ביטקוין מדי יום. נתונים אלו מציבים את החברה בנקודת פתיחה מרתקת לקראת העתיד, במיוחד לאור העובדה ששווי השוק הנוכחי שלה עומד על כ-130 מיליון דולר בלבד, המהווים אחוז בודד משווי השוק של מתחרות כמו IREN Limited שחוצה את רף ה-21.75 מיליארד דולר. נראה כי המשקיעים אשר יצליחו להקדים את כניסתם לתחום ולזהות את השחקניות המרכזיות השולטות בתשתיות האנרגיה, עשויים לשחזר את הצלחות העבר שנרשמו בשיאו של משבר השבבים.