איל ההון האוסטרלית ג'ינה ריינהארט, שעשתה את הונה העצום בתעשיית הכרייה, החליטה לאחרונה לכוון את המבט שלה הרחק מעבר לגבולות כדור הארץ. ריינהארט השקיעה סכום חסר תקדים של 1.4 מיליארד דולר בחברת ספייס אקס של אילון מאסק, במסגרת הנפקת המניות ההיסטורית של החברה. הצעד הזה הופך את ספייס אקס להשקעה הגדולה ביותר בתיק הנכסים של ריינהארט, מחוץ לעסקי ליבת עפרות הברזל שהיא מנהלת כיושבת ראש חברת הנקוק פרוספקטינג. בהודעה רשמית שפרסמה, הביעה ריינהארט הערכה עמוקה להישגיו של מאסק, וציינה שהוא עשה את מה שמעטים בהיסטוריה הצליחו לעשות. לדבריה, הוא לא רק דמיין את העתיד, אלא בנה חברות שמסוגלות להוציא אותו אל הפועל, תוך שהוא שומר את הטכנולוגיה האמריקאית בחזית העולמית. מעבר להערכה האישית, ריינהארט רמזה על שיתופי פעולה פוטנציאליים בין החברה שלה לספייס אקס, שיניבו תועלת הדדית לשני הצדדים.

החיבור בין אילת כרייה אוסטרלית לחברת חלל אמריקאית אולי נשמע מפתיע במבט ראשון, אך כשבוחנים את הצרכים התעשייתיים של ספייס אקס, התמונה מתבהרת. החברה של ריינהארט פועלת במרץ בסקטור המבוקש מאוד של מינרלים ומתכות נדירות. ספייס אקס זקוקה לחומרים האסטרטגיים הללו כאוויר לנשימה עבור ייצור מערכות הנעה לטילים ולוויינים, חיישנים, מערכות אופטיות ואלקטרוניקה מתקדמת. למרות שריינהארט היא עדיין שחקנית קטנה יחסית מול ענקיות הכרייה מסין, שהיא כיום היצרנית המובילה בעולם של מינרלים נדירים, היא מרחיבה בעקביות את האימפריה שלה. ההשקעות שלה כוללות חברות כרייה בולטות באוסטרליה, בארצות הברית ובברזיל. בעידן שבו סין משתמשת במינרלים הנדירים כקלף מיקוח במאבקי סחר בינלאומיים, ריינהארט מזהה יתרון אסטרטגי ותשמח להפוך לספקית מרכזית של חומרים קריטיים עבור ארצות הברית ומדינות המערב.
במקביל לצורך המיידי בחומרים לייצור טילים, לספייס אקס יש שאיפות ארוכות טווח שנוגעות ישירות לתחום המומחיות של ריינהארט, והן כרייה על הירח, באסטרואידים ועל מאדים. סוכנות החלל האמריקאית נאס"א כבר הכריזה על תוכניות להקמת מתקנים להפקת מים, אנרגיה ועיבוד אדמת ירח, כאשר ספייס אקס תוכל לשמש כזרוע התחבורה שתביא דגימות ומשאבים חזרה לכדור הארץ. מדענים מעריכים כי אסטרואידים ואדמת הירח מכילים כמויות אדירות של פלטינה, ניקל וברזל, כמו גם מינרלים נדירים ואיזוטופ הליום-3, המשמש בין היתר למכשירי דימות רפואי ולקירור מחשבי קוונטום מתקדמים. הערכות בתעשייה מצביעות על כך שפוטנציאל הרווח מהפקת משאבים מחוץ לכדור הארץ עשוי להיות גבוה לאין שיעור מזה של משאבים ארציים. אם לוקחים בחשבון את שווי עתודות הנפט העצומות של מדינות כמו סעודיה וונצואלה, משאבי החלל מוערכים בסכומים שגבוהים מכך במכפלות רבות ויכולים להגיע לעשרות טריליונים.
האמונה של ריינהארט בכלכלת החלל אינה מסתכמת רק בספייס אקס. היא השקיעה מיליוני דולרים גם ביצרניות תעופה וביטחון אמריקאיות מובילות כמו נורת'רופ גראמן ולוקהיד מרטין. חברות אלו מעורבות עמוקות בתעשיית החלל, החל משירותי תדלוק וטיפול בלוויינים במסלול סביב כדור הארץ, ועד לחקר חלל מאויש ושאיפות לחציבת משאבים על הירח. הפורום הכלכלי העולמי חזה לאחרונה כי כלכלת החלל הגלובלית תגיע לשווי של 1.8 טריליון דולר עד שנת 2035. עם זאת, התחזית הזו נראית כמעט שמרנית בהתחשב בכך ששווי השוק של ספייס אקס לבדה כבר חצה את הרף הזה מאז ההנפקה, סכום שיכול לממן מאות משימות חלל מורכבות לירח.
למרות המספרים המרשימים והחזון הטכנולוגי פורץ הדרך, הדרך לכרייה מסחרית בחלל רצופה באתגרים לוגיסטיים ומשפטיים סבוכים. אחד המכשולים המרכזיים הוא אמנת החלל החיצון של האו"ם, שאוסרת על כל אומה לטעון לריבונות על גופים שמימיים. בעוד שפעולת הכרייה עצמה עשויה להיות אפשרית טכנולוגית בעתיד, שאלת הבעלות על התוצרים למטרות מסחריות נותרה שטח אפור מבחינה משפטית. עד שהסוגיות הללו ייפתרו, ריינהארט בת ה-72 ממשיכה לבסס את מעמדה ולתכנן צעדים קדימה, מתוך הבנה ברורה שהעתיד של תעשיית הכרייה והמשאבים כבר לא מוגבל רק לאדמה שעליה אנו דורכים.