הבנקים המרכזיים ברחבי העולם משנים כיוון ומאמצים גישה נוקשה יותר, מהלך שעשוי לאותת על סדר עדיפויות חדש בו המאבק באינפלציה עומד בראש מעייניהם. שינוי זה, לדברי אנליסטים בברקליס, עלול להחליש את התמיכה והנזילות שהיוו את הדלק המרכזי למגמת העליות בשוק המניות בשנים האחרונות. בימים האחרונים שורה של בנקים מרכזיים מובילים קיבלו החלטות ריבית חדשות, כאשר פקידים בכירים מצביעים על לחצי מחירים הנובעים מהמלחמה באיראן כגורם המרכזי מאחורי כיול עלויות האשראי מחדש.

הבנק המרכזי האירופי עשה את הצעד הראשון כאשר העלה את הריבית לראשונה מאז שנת 2023. מיד אחריו הגיע הבנק המרכזי של יפן, שהוציא לפועל העלאת ריבית שהביאה את השיעורים לרמתם הגבוהה ביותר מאז 1995. שני המוסדות הללו אותתו בבירור על רצונם להגיב לסימנים שלפיהם זעזוע האנרגיה, שנגרם עקב סגירת מצר הורמוז, עלול להוביל להאצה רחבה יותר באינפלציה. בארצות הברית, הבנק הפדרלי הותיר השבוע את הריבית על כנה, אך התחזיות מצביעות על שינוי עמוק. תשעה מחברי הבנק המרכזי הנעקב ביותר בעולם צופים העלאות ריבית בהמשך השנה, לעומת אפס חברים שצפו זאת בתחזית הקודמת שפורסמה בחודש מרץ. יתרה מכך, ההצהרה הראשונה תחת היושב ראש החדש של הפד, קווין וורש, התייחסה במפורש לשאיפה להשיג יציבות מחירים, תוך הסרת כל אזכור להבטחת תעסוקה מלאה, שהיא המנדט המסורתי השני של הבנק. במקביל, גם הבנק המרכזי של אנגליה הותיר את הריבית ללא שינוי, אך חלוקת ההצבעות שיקפה נטייה ניצית למרות נתונים חלשים יותר של אינפלציה ושוק העבודה.
כאשר בוחנים את כלל המהלכים הללו יחד, מתקבלת תמונה של תפנית ברורה בסביבת המדיניות המוניטרית העולמית. לאחר תקופה ממושכת של הורדות ריבית מסונכרנות ברחבי העולם המערבי, נראה כי הרוח הגבית שאפיינה את ההקלה המוניטרית נמצאת מאחורינו. חוסר הוודאות סביב פונקציית התגובה של הבנקים המרכזיים, ובמיוחד האיזון העדין שבין סיכוני צמיחה לאינפלציה, עשוי לתרום לתנודתיות גבוהה יותר בשוק איגרות החוב. המשמעות הקריטית עבור המשקיעים היא שאם הפד יפנה באופן החלטי יותר לכיוון של הדגשת האינפלציה ויעבור לשלב חדש של הידוק מוניטרי, המהלך יתחיל לצמצם את הנזילות בשווקים. צמצום כזה יחליש את אחד מעמודי התווך המרכזיים שתמכו בתשואות השוריות של שוק המניות בשנתיים האחרונות. בברקליס מדגישים כי למרות שזהו אינו תרחיש הבסיס שלהם, מדובר בסיכון משמעותי שיש לעקוב אחריו מקרוב.
נקודת אור מגיעה מהזירה הגיאופוליטית. החתימה על הסכם שלום זמני בין ארצות הברית לאיראן מספקת הקלה מבורכת למשקיעים. רגיעה זו בסיכונים הגיאופוליטיים מחלחלת ישירות למחירי נפט נמוכים יותר, מה שמרגיע במידת מה את החששות מהאינפלציה. חשוב להבין כי עליות במחירי הנפט מהוות תמיד נטל ישיר ומשמעותי על השוק הכללי. הן מייקרות את עלויות הייצור והשינוע של חברות ופוגעות ישירות בכוח הקנייה של הצרכן, ולכן לא מהוות קטליזטור לצמיחה בשוק המניות אלא משקולת המכבידה עליו. לכן, ירידת המחירים הנוכחית היא בשורה חיובית של ממש המאפשרת למשק לנשום. תשומת הלב של השווקים ממוקדת כעת בפתיחתו המחודשת של מצר הורמוז, נתיב מים חיוני שדרכו עוברים כ-20% מתצרוכת הנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם, אשר היה סגור במשך רוב זמן הסכסוך. נתונים עדכניים מצביעים על כך שתנועת כלי השיט בנתיב מתחילה לזרום מחדש, למרות שישנם אסטרטגים המעריכים כי ייקח זמן עד שהזרימה תחזור לרמות שלפני המלחמה.
מנקודת מבט אזורית, התחזית המאקרו-כלכלית שמשתפרת לקראת המחצית השנייה של השנה אמורה לתמוך בשווקים שפיגרו בביצועיהם מתחילת השנה, כמו אירופה. מצב זה מוביל את האנליסטים של ברקליס לסגור את משקל החסר שלהם על האזור, במיוחד לאור העובדה שמיצוב המשקיעים עדיין נוטה בחוזקה לכיוון ארצות הברית, אשר נשענת בצורה מסיבית על מגזר הטכנולוגיה והשבבים. ברמת המגזרים, ככל שמחירי הנפט הנמוכים יותר ישפרו את ביטחון הצרכנים, יחס הסיכוי-סיכון עבור חברות מחזוריות הנשענות על צריכה אמור להשתפר. הדבר נכון במיוחד עבור מגזר מותגי היוקרה, שעשוי לראות התאוששות אמיתית גם לאחר הקפיצה האחרונה שחוותה התעשייה בעקבות סגירת פוזיציות שורט.