אינפלציה היא תהליך של עלייה כללית ומתמשכת ברמת המחירים של סחורות ושירותים במשק, אשר מביאה לירידה בערך הכסף ופוגעת בכוח הקנייה של הצרכנים. הבנת הציפיות לאינפלציה היא כלי חיוני עבור קובעי המדיניות הכלכלית ועבור השחקנים השונים בשוק ההון, שכן ציפיות אלו משפיעות באופן ישיר על החלטות צרכניות, השקעות וקביעת ריביות. בנק ישראל עוקב בקביעות אחר שורת מדדים ותחזיות שמטרתם להעריך את התפתחות האינפלציה בשנים הקרובות. בחינה של הנתונים האחרונים מעידה על תמונה מורכבת של ציפיות, הנשענת על מגוון מודלים ותחזיות של גופים כלכליים מובילים בישראל.

מקור מרכזי אחד להערכת הציפיות הוא שוק ההון. הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון מחושבות על בסיס פער התשואות בין איגרות חוב ממשלתיות שאינן צמודות למדד לבין אלו שכן צמודות לו. נתונים אלו מלמדים על ציפיות אינפלציוניות של סביב 1.6 אחוזים לשנה הראשונה. עם זאת, בנק ישראל מדגיש כי נתונים אלו אינם מדע מדויק לחלוטין. הציפיות הנגזרות משוק ההון טומנות בחובן מרכיב המכונה "פרמיית סיכון אינפלציונית" והן עלולות להיות מושפעות גם מהטיות שונות שנובעות מהבדלים במיסוי, ברמות הנזילות בעומק השוק בין סוגי איגרות החוב השונים. הציפיות לשנה השנייה מעידות על עלייה קלה וצפויות לעמוד על 1.7 אחוזים בממוצע, על פי שיטת החישוב "פורוורד" המעריכה את האינפלציה הצפויה לתקופה עתידית ספציפית. בטווח הבינוני של שנה שלישית עד חמישית, ציפיות שוק ההון מתייצבות סביב 1.9 אחוזים בממוצע שנתי. לעומת זאת, בטווח הארוך יותר, בין השנה החמישית לעשירית, הציפיות רושמות ירידה קלה ועומדות על 1.8 אחוזים.

מקור נוסף לתחזיות האינפלציה מגיע ישירות מהמערכת הבנקאית. תחזיות אלו מבוססות על הריביות הפנימיות של חמשת הבנקים הגדולים בישראל. הריבית הפנימית של כל בנק מחושבת על ידי שקלול בין המחיר השולי שהבנק משלם כדי לגייס כספים באמצעות פיקדונות, לבין המחיר השולי שהוא גובה כאשר הוא מעמיד את אותם כספים כאשראי ללקוחותיו. הפער בין הריביות הלא-צמודות לריביות הצמודות במסגרת זו מספק אינדיקציה מעניינת לציפיות לאינפלציה בתוך המערכת הפיננסית, והוא עומד על כ-1.7 אחוזים בנתון השוטף. במקביל, בנק ישראל אוסף גם תחזיות רשמיות יותר מחברות ייעוץ כלכלי ומבנקים מסחריים המוסרים לו דיווחים שוטפים, ואלו מציגים תחזית ממוצעת דומה של כ-1.8 אחוזים ל-12 החודשים הקרובים. כמו כן, ממוצע ציטוטי השוק מחוזי האינפלציה מצביע על ציפיות קרובות של 1.5 אחוזים לשנה הבאה.

הנתונים השנתיים מספקים פרספקטיבה רחבה על התפתחות הציפיות. בשנת 2021 נרשמו ציפיות אינפלציה גבוהות למדי שנעו סביב 2.8 עד 3.1 אחוזים. עם זאת, מאז שנת 2022 מסתמנת מגמת ירידה ברורה ועקבית בציפיות בכל הטווחים והמדדים. ציפיות שוק ההון לשנה הראשונה ולשנה השנייה ירדו בהדרגה, וכך גם ממוצע התחזיות והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות ומהחוזים. נתונים חודשיים עדכניים מהמחצית הראשונה של שנת 2026 ממשיכים להצביע על התייצבות של ציפיות האינפלציה ברמה נמוכה יחסית, הנעה סביב 1.5 עד 2 אחוזים, בהתאם למקור התחזית והטווח הנבדק. מגמה זו עשויה לרמז על הערכה גוברת בשווקים כי המדיניות המוניטרית והכוחות המאקרו-כלכליים מצליחים לרסן את הלחצים האינפלציוניים ולשמור על יציבות מחירים יחסית במשק הישראלי, על אף האתגרים הכלכליים הגלובליים והמקומיים.