בנק לאומי פועל כאחד משני התאגידים הבנקאיים המובילים והגדולים ביותר במערכת הפיננסית בישראל, ומנהל פעילות ענפה הכוללת בנקאות קמעונאית, בנקאות עסקית, ושירותי מימון ושוק הון לחברות ולפרטיים. הבנק, המובל על ידי המנכ"ל חנן פרידמן, שואף בשנים האחרונות להרחיב את מנועי הצמיחה שלו ולגוון את תיק האשראי באמצעות כניסה לפעילויות מימון מורכבות ויצירתיות, תוך ניסיון לאתר פרצות רגולטוריות שיאפשרו לו להתחרות בצורה אפקטיבית מול גופי האשראי החוץ-בנקאי והמוסדיים המקומיים. מניית הבנק נחשבת לנכס עוגן במדדים המובילים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, וכל שינוי במדיניות חלוקת האשראי או במבנה הארגוני של הקבוצה מרכז עניין רב מצד אנליסטים וסוחרים בשוק.

בנק לאומי החל במהלך שיווקי ופיננסי רחב היקף שבמסגרתו הוא מעניק מענק כספי חד-פעמי בסך 700 שקל לחלק ניכר מלקוחותיו הקמעונאיים, אשר יזוכה ישירות לחשבונות הבנק במהלך חודש יולי 2026. צעד זה מגיע לאחר שבאוקטובר האחרון ביצע הבנק מהלך דומה שבו חילק סכום של 500 שקל ללקוחות הזכאים. על פי תנאי הסף הפיננסיים שנקבעו לצורך קבלת המענק, הלקוחות נדרשים להציג רמת פעילות קבועה בחשבון הכוללת העברת משכורת חודשית של לפחות 5,000 שקל בממוצע, ביצוע שימוש חודשי בסכום של 5,000 שקל בממוצע בכרטיס האשראי הבנקאי, והחזקת מוצר פיננסי נוסף של קבוצת לאומי כגון משכנתא פעילה לתקופה של למעלה משנה או פיקדון בנקאי למשך חצי שנה ומעלה.

על פי הערכות מקצועיות בשוק ההון, העלות המצרפית הישירה של מהלך חלוקת המזומנים הנוכחי נאמדת בכ-150 עד 200 מיליוני שקלים, סכום שייגרע ישירות משורת הרווח התפעולי של הבנק לרבעון הקרוב. כבר בעת ביצוע הפעימה הראשונה של החלוקה בשנה שעברה, אותתו בצמרת לאומי כי יבחנו בחיוב מתן הטבה נוספת במתכונת דומה של העברת מזומן ישירה לחשבונות, וזאת כחלק מההיערכות לעמידה ביעדי מתווה בנק ישראל. המתווה המדובר דרש מחמשת התאגידים הבנקאיים הגדולים במשק להעניק לציבור הלקוחות חבילת הטבות והקלות בשיעור מצרפי כולל של שלושה מיליארד שקל לאורך תקופה של שנתיים, כאשר לצד מענקי המזומן יזם לאומי פתרונות משלימים כמו מתן ריבית זכות על יתרות העובר ושב, הפחתת שיעורי הריבית הנגבים על משיכות יתר, והקלות ממוקדות בתנאי ההחזר של נוטלי המשכנתאות.

הקשר המקרו-כלכלי הרחב של המהלך נעוץ בלחץ הציבורי והפוליטי הכבד שהופעל על המערכת הבנקאית בשנתיים האחרונות, בעקבות זינוק חד ברווחיות הבנקים שנוצר כתוצאה מסביבת הריבית הגבוהה במשק. הפער הגדול שנוצר בין הריבית הגבוהה שהבנקים גובים על הלוואות ואשראי לבין הריבית המתונה שהם מגלגלים לפיקדונות וליתרות החיוביות בעו"ש, הוביל את בנק ישראל לגבש את מתווה ההקלות במטרה לאלץ את המערכת לחלק מחדש חלק מהרווחים העודפים. גם יתר הבנקים הגדולים במערכת פועלים ליישום חבילות הטבות מגוונות, שלעיתים קרובות מלוות בקמפיינים תקשורתיים וביצירת מוצרים פיננסיים חדשים במטרה לשמר את בסיס הלקוחות שלהם ולמנוע מעבר הון בין המוסדות.

עם זאת, למרות חלוקת ההטבות והמענקים תחת חסותו של בנק ישראל, זירת הרגולציה המקומית סוערת ומציבה אתגרים משמעותיים ליציבות המבנית של הסקטור. רשות התחרות, בהובלת הממונה מיכל כהן, נקטה לאחרונה בצעד קיצוני והכריזה באופן רשמי על חמשת הבנקים הגדולים כ"קבוצת ריכוז" – מהלך רגולטורי חסר תקדים שלא בוצע במערכת הבנקאית למעלה מעשור. הכרזה זו מעניקה לרשות התחרות את הסמכות להטיל על הבנקים מגבלות תפעוליות ודרישות רגולטוריות חדשות שמטרתן להגביר את התחרותיות בענף באופן אקטיבי. צעד זה חשף חילוקי דעות עמוקים בצמרת הכלכלית, כאשר בנק ישראל יצא להגנת המערכת הבנקאית ותקף את החלטת הממונה בטענה כי מדובר בצעד קיצוני, פופוליסטי ולא מידתי שעלול לפגוע ביציבות הפיננסית של המשק.

המאבק המוסדי הזה מחדד את חשיבות הנתונים המקצועיים האחרונים שפרסם בנק ישראל בנוגע לניהול הסיכונים התפעוליים במערכת הבנקאית, כפי שעולה מטיוטת החוזר החדשה שהפיץ הפיקוח על הבנקים. הרגולטור מבהיר כי סיכונים תפעוליים מובנים בכל המוצרים והמערכות הבנקאיות, וכי על הבנקים ליישם מתודולוגיות אחידות ושמרניות, במיוחד בתחומי טכנולוגיית המידע והגנת הסייבר. עבור הסוחרים ומנהלי ההשקעות בבורסה בתל אביב, הדינמיקה הנוכחית משקפת שוק שבו הבנקים נדרשים לתמרן בין חלוקת מענקים מהירה לצרכנים לשם הרגעת הלחץ הציבורי, לבין התמודדות עם רגולציה כפולה ומחמירה של רשות התחרות ובנק ישראל, אשר עשויה להשפיע על שולי הרווחיות הנטו ועל פוטנציאל חלוקת הדיבידנדים העתידי של הסקטור.