הבורסה לניירות ערך בתל אביב פועלת כזירת המסחר המרכזית של שוק ההון הישראלי, המשקפת בזמן אמת את הציפיות הכלכליות, רמות הסיכון הגיאופוליטי ומגמות המאקרו המשפיעות על החברות הציבוריות המובילות במשק. המסחר המקומי נעל את יום העסקים בירידות שערים חדות, אשר ניתקו באופן מובהק את השוק המקומי מהמגמה החיובית שנרשמה עם פתיחת המסחר בוול סטריט ובשווקים הגלובליים. הניגוד הקיצוני בביצועי המדדים מחדד את הפערים בתפיסת הסיכון בין המשקיעים הזרים לבין הסוחרים המקומיים, כאשר מדד ת"א 125 השיל 2.3% מערכו, מדד ת"א 90 צנח ב-3.4%, ומדד ת"א SME 60, המרכז את המניות הקטנות, איבד כ-1.2%.

התפנית השלילית בתוך המערכת הפיננסית המקומית נובעת ישירות מאכזבת הפעילים בשוק נוכח פרטי ההסכם המתגבש בין ארצות הברית לאיראן. בעוד שהקהילה הפיננסית הבינלאומית רואה בהסכם צעד להפחתת מתחים גלובליים, בקרב הסוחרים בארץ מחלחלת ההבנה כי המתווה הדיפלומטי מותיר את מדינת ישראל באי ודאות אסטרטגית עמוקה לגבי יכולותיה הגרעיניות העתידיות של איראן והמשך פעילותה האזורית. הדינמיקה הנוכחית מהווה תמונת מראה מוחלטת לאירועים שנרשמו לפני שלושה וחצי חודשים, עם פתיחת המערכה הצבאית. באותה עת, הבורסה המקומית הגיבה בזינוק מטאורי של כמעט 5% בעקבות תקיפה משולבת של ישראל וארצות הברית, בעוד המדדים בעולם רשמו ירידות שערים חדות עקב החשש לפגיעה באספקת האנרגיה.

ההסדר המדיני הוביל לפתיחתו המחודשת של מצר הורמוז, מה שהביא לצניחה מיידית במחירי הנפט הגלובליים מרמות שיא של למעלה מ-100 דולר לחבית לכיוון רצועת ה-80 דולר לחבית, עם מגמת ירידה נוכחית ועקבית שנרשמת מאז שפרץ שלב הלחימה האינטנסיבי בסוף פברואר ועד לאמצע יוני. שי זיגלמן, אנליסט מניות ביחידת המחקר של בנק הפועלים, הגדיר את הלך הרוח בשוק באומרו כי השוק מבין שההסכם לא מביא את ישראל להשגת המטרות האסטרטגות שלה ויש תחושת שלילית כללית שמחלחלת לכל המשקיעים. על פי הניתוח המקצועי, המשקיעים המקומיים מביטים כעת קדימה ומנסים לתמחר את ההשלכות הכלכליות ארוכות הטווח של המצב החדש, ובכלל זה הגידול הצפוי בהוצאות הביטחון השוטפות, העמקת הגירעון הממשלתי, תוואי הריבית של בנק ישראל והשפעתו על קצב הצמיחה של התוצר.

התגובה האגרסיבית של המדדים מוסברת גם כמהלך טבעי של מימוש רווחים, במיוחד לאור העובדה שמתחילת השנה רשם מדד ת"א 125 תשואה חיובית מצטברת של 17%. מנהלי השקעות מציינים כי רמות התמחור האטרקטיביות שבהן נסחרו חלק גדול מהמניות המקומיות תמכו בגל העליות הקודם, אך כעת נדרשות התאמות בתיקי ההשקעות והגברת הפיזור הגיאוגרפי כדי להקטין את החשיפה הבלעדית לתנודתיות של השוק המקומי. עמית עטר, מנכ"ל משותף במור קרנות נאמנות, התייחס לעיוותים הפנימיים שנוצרו במסחר וציין כי אם יש סקטור שפחות ברור לי למה הוא יורד, זה דווקא הסקטור הביטחוני. לדבריו, חברות ביטחוניות אמורות ליהנות מביקושים קשיחים ארוכי טווח כל עוד האיומים באזור אינם נעלמים, שכן מה שלא הוכרע בדיפלומטיה יבוא לידי ביטוי בלחימה.

מנגד, הסקטור היחיד שהצליח להתחמק לחלוטין מהמגמה השלילית הכללית ורשם עליות שערים הוא סקטור השבבים. חברות טכנולוגיה מקומיות ודואליות דוגמת טאואר, נובה וקמטק המשיכו להציג ביצועים חזקים ועמידות גבוהה, תוך שהן נשענות על גל ההשקעות המסיבי והביקושים הקשיחים בתעשיית הבינה המלאכותית העולמית, ללא קשר ישיר לאירועים המקרו-כלכליים בישראל. בטווח הקצר והבינוני, תשומת הלב של הפעילים בשוק ההון צפויה להסטת משקל לכיוון הזירה הפוליטית הפנימית בעקבות הבחירות המתקרבות. הקהילה הפיננסית חוששת בעיקר מתרחיש של חוסר הכרעה פוליטית שיוביל לקושי בהקמת קואליציה יציבה, עיכובים באישור תקציב המדינה ופגיעה ביכולת של משרדי הממשלה לקדם רפורמות ומנועי צמיחה ארוכי טווח.