לאחר חודשים של מתיחות ביטחונית וכלכלית ששיתקה את הסחר העולמי, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע באופן רשמי על סיומו של המשבר במצר הורמוז. בהצהרה שפרסם ברשת החברתית שלו, אישר הנשיא את פתיחתו המלאה והחופשית של נתיב המים האסטרטגי ללא גביית אגרות, ובמקביל הכריז על הסרה מיידית של המצור הימי שהטילה ארצות הברית על איראן. במסר ישיר לחברות הספנות, קרא טראמפ להתניע את המנועים ולאפשר לנפט לחזור ולזרום לשווקים הגלובליים. מהלך זה מסמן את סיומה של תקופה ממושכת שבה נתיב השיט המרכזי היה חסום דה-פקטו בעקבות המלחמה, מה שגרם לשיבושים חסרי תקדים באספקת האנרגיה העולמית.
פרטי ההסכם המתגבשים בין וושינגטון לטהרן מציגים שורה של הבנות משמעותיות שנועדו להרגיע את המזרח התיכון. במסגרת ההסכמות, ארצות הברית התחייבה לשחרר נכסים איראניים מוקפאים בשווי של עשרים וחמישה מיליארד דולר ולהימנע מהטלת סנקציות חדשות עד להשגת הסדר קבוע. עם החתימה על הסכם סופי, צפויות כלל הסנקציות האמריקאיות והבינלאומיות להיות מוסרות בהדרגה. במקביל, סוגיית תוכנית הגרעין האיראנית זכתה למתווה זמני, במסגרתו טהרן הצהירה שוב כי לא תייצר או תרכוש נשק גרעיני, והתחייבה להקפיא את העשרת האורניום. פריצת דרך נרשמה כאשר ארצות הברית הסכימה לאפשר לאיראן לדלל את האורניום המועשר שכבר נמצא ברשותה על אדמתה, במקום לדרוש את העברתו אל מחוץ למדינה כפי שדרשה בעבר. הסוגיות המורכבות הללו צפויות לעמוד במרכזו של משא ומתן אינטנסיבי שייערך בשישים הימים הקרובים.
התגובה של השווקים הפיננסיים להכרזה הייתה מיידית ונחרצת. מחירי האנרגיה, שזינקו לרמות שיא במהלך חודשי המשבר, רשמו צניחה חדה של כחמישה אחוזים. חבית נפט מסוג ברנט ירדה לרמה של שמונים ושלושה דולרים, בעוד שהנפט האמריקאי צלל לשמונים דולר לחבית. ההשפעה הכלכלית הורגשה היטב גם בזירה המקומית בישראל, כאשר שער הדולר, שרק לפני מספר ימים טיפס לאזור של כמעט שלושה שקלים, צנח חזרה ונסחר סביב שני שקלים ותשעים אגורות. גם האירו רשם היחלשות משמעותית מול המטבע הישראלי. האופטימיות והתיאבון לסיכון חזרו גם לשוק המטבעות הדיגיטליים, כאשר הביטקוין טיפס בשיעור של כשלושה אחוזים וחצה את רף השישים וחמישה אלף דולר, מגמה שהשתקפה גם בעליות שערים באת'ריום ובמטבעות נוספים.
למרות החגיגות בבורסות, המציאות בשטח המפרץ הפרסי מורכבת הרבה יותר, ותעשיית הספנות מקבלת את הבשורות בחשדנות טבעית. כיום ממתינים באזור כמעט שש מאות כלי שיט עמוסים התקועים בתוך המפרץ, לצד מאות ספינות ריקות הממתינות מצידו השני של המצר, במפרץ עומאן, בתקווה להיכנס ולהעמיס סחורה. בעלי הספינות אינם ממהרים לשלוח את הצוותים שלהם פנימה ללא הבהרות מוחלטות לגבי סידורי הביטחון. ההיסטוריה הקרובה רוויה בהבטחות שווא שהסתיימו בתקיפת אוניות מסחר על ידי כוחות איראניים, וישנה חוסר ודאות מוחשית לגבי הימצאותם של מוקשים ימיים במסדרון הצר, סוגיה קריטית שמשפיעה ישירות על פוליסות הביטוח היקרות של כלי השיט.
בנוסף לאתגרים הביטחוניים, החזרה לשגרה כרוכה בקשיים לוגיסטיים ממשיים. ספינות שעגנו באפס מעשה במשך חודשים נדרשות כעת לעבור ניקוי של צדפות והצטברויות ביולוגיות על גופי האוניות, תהליך שמעכב את תנועתן. ההערכות המקצועיות בענף גורסות כי ייקח זמן ניכר, אולי אפילו מספר חודשים, עד שהתנועה במצר הורמוז תשוב להיקפים שאפיינו אותה טרם המלחמה. קיימת גם תחרות עזה על זכות המעבר הראשונית במסדרון, כאשר המכליות העמוסות בנפט גולמי ובמוצרי זיקוק כבדים צפויות לקבל עדיפות ביציאה מהמפרץ.
המשבר האחרון שב והדגיש את החשיבות הקריטית של מצר הורמוז, שדרכו עוברת בימי שגרה כחמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי של העולם. מדינות המפרץ נאלצו להתמודד עם שיתוק כמעט מוחלט של יכולות הייצוא שלהן. סעודיה ואיחוד האמירויות אומנם עשו שימוש בצינורות נפט חלופיים שעוקפים את המצר ומובילים לים האדום ולמפרץ עומאן, אך קיבולת הצינורות הללו אינה יכולה לפצות על סגירת נתיב השיט המרכזי. עיראק ומדינות אחרות נותרו ללא חלופות משמעותיות, מה שאילץ יצרניות רבות לצמצם תפוקה מחוסר מקום אחסון. ההשלכות של חודשי המצור הניעו מדינות רבות באסיה לחפש מקורות אנרגיה חלופיים במחירים יקרים יותר, וסביר להניח שהפגיעות שנחשפה תשפיע על אסטרטגיית הרכש של צרכניות האנרגיה הגדולות בעולם גם ביום שאחרי פתיחת המצר.
