שנת 2026 מסתמנת כשנה מרתקת ומלאת תהפוכות עבור משקיעי האפיקים הסולידיים. ניתוח מקיף שפרסם לאחרונה בנק ההשקעות ג'יי.פי.מורגן מציג תמונת מצב מורכבת של שוק איגרות החוב וההכנסה הקבועה, ומאלץ את אנשי המקצוע להעריך מחדש את אסטרטגיות ההשקעה המסורתיות שלהם. בעוד שהנכסים הבטוחים ביותר חווים טלטלות, נישה ספציפית אחת מצליחה לגנוב את ההצגה עם ביצועים יוצאי דופן שאי אפשר להתעלם מהם.

כדי להבין את התמונה המלאה, כדאי להתחיל בבסיס של השוק – איגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית. במהלך המחצית הראשונה של השנה, חלה עלייה ניכרת בתשואות לפדיון לכל אורך העקום בהשוואה לסוף שנת 2025. לדוגמה, התשואה על איגרות החוב לשנתיים טיפסה מרמה של 3.47% ל-3.98%, והתשואה ל-10 שנים עלתה מ-4.18% ל-4.45%. עליית התשואות הזו משקפת את הערכות השוק לגבי סביבת הריבית, אך בעולם איגרות החוב יש לה מחיר מיידי: כשהתשואות עולות, מחירי האיגרות יורדים. כתוצאה מכך, התשואה הכוללת הצפויה לשנת 2026 באפיקים הממשלתיים הארוכים הפכה לשלילית, כאשר האיגרות ל-5 שנים צפויות להניב תשואה של מינוס 0.31%, האיגרות ל-10 שנים עומדות על מינוס 0.48%, והאיגרות ל-30 שנה מציגות צפי של מינוס 0.43%. רק באיגרות הקצרות לשנתיים נשמרת תשואה צפויה חיובית אך צנועה של 0.49%. נקודת אור ממשלתית מעניינת היא איגרות החוב הצמודות למדד, ה-TIPS, המציגות תשואה נוכחית של 1.83% וצפי לתשואה חיובית של 1.64% לשנה זו, עם מח"מ ממוצע של 7.2 שנים ומתאם חלקי של 0.37 למדד המניות המוביל.

התמונה הופכת למגוונת יותר כאשר פונים לסקטורים העסקיים והמגובים. מדד ה-U.S. Aggregate, המייצג את שוק האג"ח האמריקאי הרחב, מציג תשואה שוטפת של 4.67% אך תשואה צפויה נמוכה של 0.38% בלבד לשנה זו, בעיקר בשל המח"מ הארוך שלו שעומד על 8.2 שנים והמתאם הגבוה שלו לאג"ח הממשלתי ל-10 שנים שעומד על 0.91. איגרות חוב קונצרניות בדירוג השקעה מציעות תשואה שוטפת אטרקטיבית יותר של 5.13%, אך גם הן סוחבות מח"מ ארוך של 10.5 שנים שמותיר את התשואה הצפויה שלהן על 0.67% בלבד, לצד מתאם של 0.50 למדד המניות.

עבור משקיעים שמחפשים תשואה שוטפת גבוהה יותר, שוק החוב מציע אפיקים מניבי פירות משמעותיים, אך גם כאן כדאי לבחון את הנתונים לעומק. איגרות חוב בתשואה גבוהה (High Yield) מציעות תשואה שוטפת של 6.96% ותשואה צפויה של 1.68%, והן מתאפיינות במח"מ קצר יחסית של 4.8 שנים ובמתאם גבוה מאוד של 0.79 ל-S&P 500. האפיק שמציע את התשואה השוטפת הגבוהה ביותר בדוח הוא ההלוואות הממונפות, עם תשואה של 8.48%. יחד עם זאת, התשואה הצפויה שלהן לכל השנה עומדת על 1.33% בלבד, והן מציגות נתון ייחודי של מתאם שלילי של מינוס 0.21 מול האג"ח הממשלתי ל-10 שנים, מה שהופך אותן לכלי גידור מעניין.

במקביל, אפיקי חוב מסורתיים ושמרניים יותר שומרים על יציבות יחסית. איגרות חוב מוניציפליות מציגות תשואה שוטפת של 3.67% ותשואה צפויה של 1.34%, למרות מח"מ ארוך במיוחד של 13.4 שנים. איגרות חוב מגובות משכנתאות (MBS) ואיגרות חוב מגובות נכסים (ABS) מציעות תשואות שוטפות סביב ה-5% (4.93% ו-5.09% בהתאמה) ותשואות צפויות חיוביות של קרוב לאחוז אחד, כאשר ה-ABS נהנות ממח"מ קצר ומפתה של 2.2 שנים בלבד, המקטין את הרגישות שלהן לשינויי ריבית.

אולם, הסיפור הגדול ביותר של הסקירה של ג'יי.פי.מורגן שייך ללא ספק לאיגרות החוב ההמירות. נכסים אלו, המשלבים תכונות של חוב יחד עם אופציה להמרה למניות, רשמו ביצועים יוצאי דופן. למרות שהתשואה השוטפת שלהן ירדה מעט מסוף השנה שעברה ל-5.66%, התשואה הצפויה שלהן לשנת 2026 היא פנומנלית ועומדת על 21.98%. הזינוק האדיר הזה מוסבר באמצעות מדדי המתאם: בעוד שהמתאם שלהן לאיגרת הממשלתית ל-10 שנים הוא כמעט אפסי ונעמד על 0.01, המתאם שלהן למדד ה-S&P 500 גבוה מאוד ומגיע ל-0.86. המשמעות היא שאיגרות אלו הצליחו לנתק את עצמן לחלוטין מההשפעה השלילית של עליית הריבית והירידות בשוק האג"ח הממשלתי, ובמקום זאת רכבו על הגל החיובי של שוק המניות.

במבט על מפת הדרכים שג'יי.פי.מורגן משרטט עבור המשקיעים, ניכר כי הכללים הישנים של השקעה פסיבית באיגרות חוב ארוכות טווח דורשים חשיבה מחודשת. סביבת השוק הנוכחית מדגישה את החשיבות של ניהול סיכוני מח"מ ובחינת המתאמים בין אפיקי החוב השונים למתרחש בשוקי המניות. מי שמחפש הגנה בלבד עשוי למצוא את עצמו עם תשואות ריאליות נמוכות או שליליות, בעוד ששילוב מושכל של מכשירים גמישים והיברידיים, כמו איגרות חוב המירות או הלוואות ממונפות, יכול לספק את התיבול הנכון ואת הפוטנציאל לתשואות עודפות משמעותיות גם בתקופה של תנודתיות בשוקי החוב העולמיים.