כלכלת גרמניה, הנחשבת לקטר התעשייתי של אירופה, מתמודדת עם טלטלה משמעותית בעקבות ההתפתחויות האחרונות בזירה הגיאו-פוליטית. נתונים חדשים שפורסמו על ידי סוכנות הסטטיסטיקה הממשלתית חושפים כי בחודש אפריל נרשמה צניחה של 3.8 אחוזים בהזמנות ממפעלים בגרמניה. מדובר בירידה הראשונה שנרשמת מאז חודש ינואר, והיא משקפת מציאות כלכלית מורכבת שבה הביקוש לחומרי גלם ומוצרים תעשייתיים הולך ונשחק. נתון זה הפתיע לרעה גם את האנליסטים, שכן קונצנזוס הכלכלנים ציפה לירידה מתונה יותר של 2.2 אחוזים בלבד.

כדי להבין את התמונה המלאה, יש להסתכל גם על הנתונים של החודש שקדם לו. בחודש מרץ נרשמה עלייה חדה של 4.5 אחוזים בהזמנות, אולם כעת מתברר כי עלייה זו לא נבעה מצמיחה אמיתית בביקושים שוטפים. ההערכה הרווחת היא שהקפיצה בהזמנות במרץ נבעה מאגירת מלאים מסיבית מצד חברות, אשר ניסו להקדים תרופה למכה ולהצטייד בסחורות לפני גל עליות המחירים שהחל בעקבות פרוץ המלחמה באיראן והחשש משיבושים באספקה. לאחר שהמלאים התמלאו, הגיעה הנפילה של אפריל, אשר הובלה בעיקר על ידי ירידה חדה בייצור בתעשיית הרכב ובמגזר הציוד החשמלי. בחינה של הנתונים על בסיס תלת-חודשי, המנטרלת תנודתיות נקודתית, מצביעה אף היא על מגמה שלילית עם ירידה של 3.1 אחוזים בהזמנות החדשות.

ההסלמה הביטחונית במזרח התיכון והמלחמה באיראן גובות מחיר כלכלי כבד מהתעשייה הגרמנית, בעיקר דרך ערוץ האנרגיה. הזינוק החד בעלויות האנרגיה מאיים לבלום את ההתאוששות העדינה שהחלה להסתמן במגזר התעשייתי בגרמניה. התאוששות זו הייתה אמורה להישען השנה על תוכנית תמריצים פיסקלית חסרת תקדים בהיקף של למעלה מטרליון דולר, שקידמה ממשלת גרמניה לטובת השקעות ענק בתשתיות לאומיות ובביטחון. כעת, נראה כי העלויות התפעוליות המטפסות נוגסות ביתרונות ובתנופה שהיו אמורים לצמוח מאותה הזרמת הון ממשלתית.

ההשלכות של חוסר הוודאות הגיאו-פוליטי מורגשות היטב בשטח. כלכלנים בכירים מעריכים כי החשש מהתפתחויות נוספות במזרח התיכון ימשיך להעיב על הביקוש למוצרים תעשייתיים מתוצרת גרמניה בתקופה הקרובה, וכפועל יוצא מכך, הכלכלה הגרמנית צפויה להתכווץ קלות שוב במהלך הרבעון השני של השנה, כאשר המגזר התעשייתי יהווה גורם מרכזי בנסיגה זו. תחזיות אלו מקבלות חיזוק מסקרי מנהלי הרכש, שהראו כי פעילות הייצור צנחה בחודש מאי לשפל של ארבעה חודשים. מנהלי המפעלים מדווחים על זינוק בקצב האינפלציה של תשומות הייצור, שהגיע לרמתו הגבוהה ביותר מזה כמעט ארבע שנים. כתוצאה מכך, חברות נאלצות לגלגל את העלויות הללו אל הצרכנים ולהעלות מחירים, מה שעלול לצנן עוד יותר את הביקושים.

האתגרים של הכלכלה הגרמנית משתלבים בתמונה רחבה וקודרת יותר של גוש האירו כולו. בזמן שהתעשייה נאבקת בעלויות ייצור מאמירות וביקושים יורדים, הבנק המרכזי האירופי צפוי להעלות השבוע את עלויות האשראי והריבית. מהלך זה מגיע בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר כלכלת גוש האירו נאבקת לייצר צמיחה של ממש. נתונים מעודכנים מראים כי התוצר המקומי הגולמי בגוש האירו התכווץ ב-0.2 אחוזים ברבעון הראשון של השנה. השילוב של ריבית עולה, אינפלציית תשומות, חוסר ודאות גלובלי ומשבר אנרגיה מחריף, מציב את גרמניה ואירופה כולה בפני מבחן כלכלי משמעותי בחודשים הקרובים, שידרוש תמרון כלכלי זהיר כדי לשמור על יציבות התעשייה המקומית.